החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3362/21שירז שריקר נ. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
נזיקין · פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - בקשת רשות ערעור בגלגול שלישיבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדן בערעורים על פסק דין של בית משפט השלום

נדחתה בקשת רשות ערעור של נפגעת תאונת דרכים על הפחתת הפיצוי שנפסק לה בבית המשפט המחוזי. מדובר בגלגול שלישי, לא עלתה שאלה משפטית החורגת מעניין הצדדים ולא הוכח עיוות דין. הבקשה נדחתה ללא תגובה, והמבקשת חויבה בהוצאות של 1,500 ₪.

העובדות

המבקשת נפגעה בתאונת דרכים ונקבעה לה נכות אורטופדית של 5%. בית משפט השלום פסק לה פיצוי של 132,500 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה והפחית את הפיצוי ל-77,500 ₪, ודחה את ערעור המבקשת, ומכאן בקשת רשות הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי על הפחתת הפיצוי שנפסק לנפגעת בתאונת דרכים

הלכות

  1. 1

    הבקשה נדחית מכוח תקנה 148א: זהו גלגול שלישי, לא נטענה שאלה משפטית החורגת מעניין הצדדים, ולא הוכח כי נדרשת רשות ערעור למניעת עיוות דין.

    ״מדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", ואף המבקשת לא טענה כי טענותיה מעוררות שאלות משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • תקנה 148א
  • עיוות דין
  • הפסד כושר השתכרות
  • עזרת צד ג'
  • תאונת דרכים
  • נכות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3362/21

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקש:

שירז שריקר

נ ג ד

המשיבה:

מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א 36510-09-20 מיום 17.3.2021 שניתן

על ידי כב' סג"נ אריאל ואגו וכב' השופטות גאולה לוין ויעל ייטב

בשם המבקש:

עו"ד אילן צינמן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטות א' ואגו, ג' לוין, ו- י' ייטב ) מיום 17.3.2021 בע"א 36510-09-20 וע"א 58991-09-20, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת והתקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י' ברוזה ) מיום 3.8.2020 בת"א 30885-05-19.

1.

המבקשת, ילידת 3.12.1996, נפגעה בתאונת דרכים ביום 7.4.2018. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 לבית משפט השלום בבאר שבע.

מומחה בתחום האורטופדי העמיד את נכותה של המבקשת על 5% לפי סעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בפסק דינו מיום 3.8.2020 בית המשפט השלום פסק לזכות המבקשת את הסכומים כלהלן: בגין כאב וסבל – סך של 12,000 ₪; בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד – סך של 100,000 ₪; בגין עזרת צד ג' – סך של 20,000 ₪; בגין הוצאות – סך של 500 ₪; ובסך הכל פיצוי של 132,500 ₪, בתוספת שכר טרחה בשיעור של 15.21% והחזר אגרה ששולמה.

2.

שני הצדדים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 17.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המבקשת, וקיבל את ערעורה של המשיבה, בין היתר, "משום שהתוצאה חורגת במידה משמעותית ממה שראוי היה לפסוק לפי אמות המידה המקובלות לגבי נכות מסוג זה ובהיקף שנקבע בידי מומחה בית המשפט". על כן, בית המשפט המחוזי העמיד את הפיצוי של המבקשת על סך 77,500 ₪ (חלף הסך של 132,500 ₪ שנפסק בבית המשפט השלום) לאחר שהעמיד את הפיצוי בגין הפסד שכר עתידי על הסך של 60,000 ₪ (חלף הסך של 100,000 ₪) ואת הפיצוי בגין עזרת צד ג' על הסך של 5,000 ₪ (חלף הסך של 20,000 ₪).

3.

ומכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה נטען, בין היתר, כי בית משפט קמא לא נימק מדוע הפחית את הפיצוי בגין הפסד שכר עתידי ובגין עזרת הזולת; כי שגה בית משפט קמא עת התערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית; וכי שגה בית משפט קמא עת התעלם מחלק ניכר מטענות המבקשת.

4.

דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ויש לתמוה על עצם הגשתה. מדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", ואף המבקשת לא טענה כי טענותיה מעוררות שאלות משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית אף ללא צורך בתגובה. המבקשת תשא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.

ניתנה

היום, י"ב בסיון התשפ"א (23.5.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עא 36510-09-20
  • עא 58991-09-20

הלכות

  1. 1הבקשה נדחית מכוח תקנה 148א: זהו גלגול שלישי, לא נטענה שאלה משפטית החורגת מעניין הצדדים, ולא הוכח כי נדרשת רשות ערעור למניעת עיוות דין.