רע"א 3375/99 אריה אקסלרד נ. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ

1.

בית-המשפט המחוזי פסק למערער פיצויים בגין נזקיו, בין היתר בגין ראש הנזק של הפסד השתכרות. הפיצוי נקבע באופן מדורג, בהתייחס לתקופות שונות, כאשר בגין התקופה הראשונה נפסק כפיצוי "70% מהשכר הממוצע במשק הידוע במועד פסק-הדין (להלן - השכר הממוצע )", ובגין התקופות שלאחר-מכן, נקבעו סכומים משתנים העולים בהדרגה.

בערעור שהוגש לבית-המשפט העליון נפסק מפי השופט ת' אור כי חלף הפסיקה המדרגית "הייתי קובע כושר השתכרות ממוצע דומה עבור כל תקופת עבודתו של התובע... הייתי קובע כושר זה בשיעור כפל השכר הממוצע במשק החל מיום שחרורו הצפוי של התובע מהצבא, דהיינו מ-1.3.2000. בתקופה אשר מ-1.2.1995 עד 28.2.2000 יהיה הפסד השתכרותו של התובע כאמור בפסק-הדין".

המערער פתח בהליכי הוצאה-לפועל כנגד המשיבה וזו טענה כי פרעה את החוב הפסוק. המחלוקת בין הצדדים נבעה משתיים, ועל אלה ביקש ראש ההוצאה לפועל הבהרה. השאלה האחת היא האם נותר הפיצוי עבור הפסד השתכרות בערכים כפי שנקבעו בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, והאחרת, האם השכר הממוצע במשק, ששימש מודד לפסיקת הפיצויים בגין הפסדי ההשתכרות, כולל גם את שכר עובדי השטחים.

2.

התשובה לשתיים אלה פשוטה: פסק-הדין של בית-המשפט העליון התערב בשאלות מוגדרות, ולא מצא עילה להתערב בכל קביעה שחורגת מהשאלות האלה. פשיטה היא כי יש לחשב את השכר הממוצע במשק למועד מתן פסק-הדין בערכאה המבררת – היא בית-המשפט המחוזי.

באשר לשאלה השכר הממוצע – מהו? זו כוללת בתוכה גם את השאלה השנייה שהביא בפנינו ראש ההוצאה לפועל, וגם שאלה אחת נוספת. ראשית, נבהיר כי באין אמירה אחרת, השכר הממוצע במשק הוא השכר המביא בחשבון את משרתם של כל השכירים במשק, לאמור: את כל אלה שמקבלים את שכרם במסגרת העסקתם במשק הישראלי, בלא הבדל גיל, מין ומקום מגורים. בנוסף, יש לשוב ולהדגיש כי השכר הממוצע נכון ליום פסק-הדין של הערכאה המבררת, הוא השכר שהיה ידוע ביום פסק-הדין, ואין הוא השכר שנודע בדיעבד, לאחר פסק-הדין, אפילו זה האחרון הוא מדוייק יותר על-פי מה שמתברר לאחר פסק-הדין. בעניין זה כבר נאמר, מפי השופט א' גולדברג בע"א 133/86 צוברי נ' שוהם , פ"ד מב(3) 575 (1988), כי "גובה השכר הממוצע במשק הקובע לצורך החישוב יהיה זה שהוכח בפני הערכאה הראשונה, ולא זה החל היום", ובענייננו, גם לא זה שחל לאחר בית-המשפט המחוזי קבע את המודד המפורש, דהיינו, זה שהיה נכון ליום 1.3.2000, כטענת המערער היום. ואכן, במקרה זה, ציין בית-המשפט המחוזי מפורשות כי כוונתו היא לשכר הממוצע הידוע במועד פסק-הדין.

3.

יש להדגיש כי בחירת הפרמטר המשמש לחישוב הפסדי השכר נתון בידי בית-המשפט המעריך את דמי הנזק. בית-המשפט מסתייע בעניין זה, תכופות, במודד השכר הממוצע, אולם כשם שהוא רשאי ליטול מספר מונים מן השכר הזה, כך רשאי הוא להגדיר, לצורך חישוביו, גם את גובה השכר המשמש כבסיס להערכת הפסדי ההשתכרות. המונח שכר ממוצע במשק מוצא לו הגדרה שבחוק רק לעניין אחד, והוא נוגע לקביעת ההכנסה המירבית לצורך סעיף 4 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בכל עניין אחר, הרשות נתונה בידי בית-המשפט להעריך את בסיס השכר המשמש לחישוב הפיצויים.

אשר-על-כן, מובהר בזאת, לבקשת ראש ההוצאה לפועל, כי השכר הממוצע במשק, המשמש לחישוב הפיצוי במקרה זה, הוא השכר הכולל את עובדי השטחים המועסקים בתחומי ישראל, כפי שהיה במועד פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי.