רע"א 3376/14 זאב רפאל נ. יואב פייטל

א.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ברת"ק 28639-02-14 מיום 8.4.14 (השופטת ע' צ'רניאק ), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 28625-06-13 ובת"ק 16888-07-13 מיום 26.1.14 (הרשם הבכיר

א' לכנר ).

ב.

ביום 12.4.13, בצומת מרומזר שבאזור תל אביב-יפו, התנגשו רכביהם של המבקש והמשיב 1, וכתוצאה מכך התנגש רכבו של המשיב 1 ברכבו של המשיב 2. בעקבות התאונה נגרמו נזקים לכלי רכבם של כלל המעורבים. המבקש והמשיב 1 הגישו תביעה ותביעה שכנגד לבית המשפט לתביעות קטנות, והמשיב 2 הגיש מצדו תביעה כנגד המשיב 1. בעניין שבין המבקש והמשיב 1 (ת"ק 28625-06-13) נדחתה גרסתו של המבקש; נקבע, כי הוא שגרם לתאונת הדרכים ושעליו לשלם את נזקיו של המשיב 1. בהמשך לכך, בהליך שבין המשיב 1 למשיב 2 (ת"ק 16888-07-13) נקבע, כי המבקש – כצד ג' באותו הליך – הוא שאחראי על נזקיו של המשיב 2. בית המשפט המחוזי (רת"ק 28639-02-14) דחה, כאמור, את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש – שהלין בעיקר על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט לתביעות קטנות – תוך קביעה כי עניין זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.

ג.

בבקשה דנא, חוזר המבקש ומשיג על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות, ובפרט הקביעה כי הוא שאשם בגרימת התאונה. מוסיף המבקש וטוען, כי פסק דינו של בית המשפט לא פירט מדוע לא התרשם לטובה מעדותו.

ד.

לאחר העיון בבקשת רשות הערעור לא אוכל להיעתר לה.

ה.

התנאים בהם תישקל ערעור בגלגול שלישי ככלל הם מחמירים – רשות זו תישקל רק כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת מושא הבקשה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982).

ו.

כך ביתר שאת באשר לאמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול נוסף על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. ראוי לציין בהקשר זה, כי על פסקי דין אלה אין זכות ערעור אף לבית המשפט המחוזי, אלא נחוצה רשות ערעור על ידי שופט בית המשפט המחוזי הדן בבקשה כדן יחיד, כקבוע בסעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984. דין זה – המהוה חריג לסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, לפיו "פסק דינו של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות" – נגזר מתכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר נועד לאפשר בירור מהיר, יעיל וזול של המחלוקות העומדות להכרעה (ח' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי (מה' 2, תשע"ב – 2012) 550-549 (להלן הערעור האזרחי )). בהמשך למגמת צמצום זו, ייעתר בית המשפט המחוזי לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, רק כאשר מדובר במקרים חריגים, ובפרט כשמתגלה טעות בולטת בפסק הדין,

או כאשר מדובר בשאלה שבתי המשפט לתביעות קטנות מרבים לעסוק בה ( הערעור האזרחי , בעמ' 551). הכרעת בית המשפט המחוזי בענייננו תואמת לכך.

ז.

אמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הן מטבען מחמירות אף יותר, כאמור: רשות זו תינתן "במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (2012); רע"א 4587/12 קטורזה נ' פלאפון תקשורת בע"מ

(2012), בפסקה ה'; הערעור האזרחי , בעמ' 552-551). יפים לעניין זה דבריו של המלומד ד"ר שלמה לוין: "סיכוייה של בקשה כזו להצליח הם מועטים. כרגיל קופץ בית המשפט את ידו ממתן רשות לערער בגלגול שלישי, אלא אם כן מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, והדברים הם מקל וחומר בעניין שנדון לראשונה בבית המשפט לתביעות קטנות, שהערעור על פסק דינה בערכאה השניה טעון נטילת רשות" (ש' לוין, פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט , תשס"ג – 2003, בעמ' 100-99).

ח.

ומן הכלל אל הפרט: חוששני כי טענות המבקש נסבות במובהק על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות, אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואינן מעידות על טעות חמורה או עיוות דין שנפלו בפסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. משכך, אין בקשתו עומדת בתנאים המחמירים ביתר שאת למתן רשות ערעור בגלגול שלישי בתביעות קטנות, כפי שפורטו מעלה.

ט.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור.