רע"א 3378/06 אבישי לאור נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

נוספת בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה זו נקבע, כי "המבקש לא פנה לערכאה קמא. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪ + מע"מ (בעבור שכ"ט עו"ד)".

(4) מכאן הבקשה הנוכחית.

ג.(1) בבקשה נטען, כי מדובר בשתי החלטות שונות, שניתנו במועדים שונים ובאותו עניין עצמו בדיוק. נטען, כי שתי ההחלטות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, ועל כן יש לבטל את ההחלטה המאוחרת, דהיינו את ההחלטה מיום 20.3.06. עוד נטען, כי המבקש בא בדברים עם בא כוח המשיב כדי לשכנע אותו בדבר בטלותה של ההחלטה האמורה, אך ניסיונות אלה לא צלחו. צוין, כי המבקש סרב להצעת בא כוח המשיב לפנות לבית המשפט בבקשת הבהרה.

(2) התבקשה תגובת המשיב; בבקשה נטען, כי לאחר שמאמצי הצדדים ללבן את הסוגיה עלו בתוהו, פנה המשיב עצמו לבית המשפט המחוזי בבקשת הבהרה. ההחלטה בבקשה זו ניתנה ביום 26.6.06 (תדפיס מיום 27.6.06), ונקבע, כי "שכר הטרחה שנפסק הוא 1,000 ₪ (אלף ₪) ולא 10,000 ₪. יש לתקן בהתאם". נוכח החלטה זו, כך נטען, הפכה הבקשה דנן לבקשה תיאורטית. לחלופין טוען המשיב, כי עניינה של הבקשה הוא בגובה ההוצאות שנפסקו כנגד המבקש בבית המשפט המחוזי. הוטעם, כי עניין זה אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור למעט במקרים חריגים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם.

ד.כמסתבר אכן נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא בכך שניתנו באותו עניין שתי החלטות, הראשונה (13.3.06) ללא פסיקת הוצאות והאחרת (20.3.06) תוך פסיקת הוצאות, כנראה בעקבות טעות מינהלית-טכנית כזאת או אחרת, וכפי שציין המבקש אין שתי ההחלטות יכולות לדור בכפיפה אחת. סבורני כי הדרך הנכונה והיעילה לפתרון הבעיה שנוצרה היתה זו שהציע המשיב, קרי, לפנות לבית המשפט בהבהרה (ראו חליפת המכתבים שצורפה); לבסוף פנה, כאמור, המשיב בעצמו בבקשת הבהרה, אשר הוגשה ביום 23.5.06 (לאחר הגשת הרע"א הנוכחית, שהיתה ביום 23.4.06). בית המשפט המחוזי קבע כאמור, כנראה כדי לפתור את הקושי שנוצר, כי ההוצאות יהיו בסך 1,000 ₪ (במקום 10,000; החלטה מיום 26.6.06, שאני יוצא מהנחה כי כוונה לתיק זה, על פי המספרים, אף שהמבקש מופיע בתדפיס כ"יורם דוטיש"). ואולם, כמסתבר לא פנה בית המשפט לקבלת תגובת המבקש בטרם נתן החלטתו האחרונה, מיום 26.6.06. "הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל" (זהר, אדרא רבא, נשא); החלטה זו לא היתה צריכה להגיע לערכאה זו, אלא שהעניינים הפרוצדורליים הסתבכו. החלטתי איפוא ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. בנסיבות אין מנוס מביטול החלטותיו של בית המשפט קמא מ-20.3.06 ו-27.6.06. המשיב ישלם למבקש הוצאותיו בערכאה זו. בנסיבות איני פוסק שכר טרחת עו"ד.