רע"א 3378/06 אבישי לאור נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

לפני בקשה לדחיית ההליך שבכותרת על הסף.

1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביבי יפו (כב' השופט א' ש' שילה) לדחות את בקשת המבקש לעיכוב ביצועו של פסק-דינו של בית-משפט השלום. השופט שילה דחה את הבקשה מהטעם שהמבקש לא פנה תחילה לבית-משפט השלום. לטענת המשיב, דין ההליך להידחות על הסף, שכן ההחלטה ניתנה על-ידי השופט שילה בכובעו כרשם בית המשפט המחוזי. לפיכך הדרך הראויה להשיג על החלטתו היתה ערעור בזכות לבית המשפט בו הוא מכהן רשם.

2.דין הבקשה להידחות. כב' השופט שילה מכהן בבית המשפט המחוזי הן כרשם והן כשופט בפועל. כאשר שופט מכהן בשני תפקידים אלה באופן סימולטני, יתכנו לעיתים ספקות באשר לשאלה האם החלטה מסוימת ניתנה על-ידו כשופט או כרשם (לעניין התקלות העלולות לנבוע מתפקוד פסול זה ראו: רע"א 563/88

נשיונל פאלאס הוטל נ' עריאן , פ"ד מב (4) 130). בעניינו על פי החותמת המופיעה על גב ההחלטה, חתם השופט שילה על ההחלטה בכשירותו כשופט, ואין אינדיקציה כלשהי לכך שהוא חתם על ההחלטה בכשירותו כרשם (ראו: רע"א 2601/05 מוסיה (מניה) גרשנמן נ' האפוטרופוס הכללי , דינים עליון, כרך עב, 220). זאת ועוד, לפי תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע הנדונה בבית משפט שלערעור נתונה לשופט בלבד ולא לרשם. גם מטעם זה, ברי כי ההחלטה נשוא ההליך שבכותרת ניתנה על-ידי כב' השופט שילה בכשירותו כשופט בפועל. למעלה מהנדרש אוסיף, כי גם אם היתה תקלה בעניין זה, אין מקום כי בעל דין ייפגע כתוצאה מתקלה שאין הוא אחראי לה (ראו: רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל , דינים עליון, כרך סח, 409). מהמקובץ עולה, כי החלטת כב' השופט שילה ניתנה בכשירותו כשופט, ולפיכך הבקשה למתן רשות לערער הוגשה לבית משפט זה כדין.

התוצאה היא, שדין הבקשה להידחות. הטיפול בתיק יימשך כסדרו. המשיב ישא בהוצאות המבקש בסכום כולל של 1,500 ₪ אשר ישא ריבית והצמדה מעת המצאת ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.