פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3379/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
קעדאן נוראלדין
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה חדרה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה ב-ע"מ 852-06 מיום 11.2.2009 שניתנה על ידי השופט
ר'
סוקול
בשם המבקש:
עו"ד טארק בשיר
בשם המשיב:
עו"ד שלומי הייזלר
החלטה
1.
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול ), שעניינה דחיית בקשת המבקש לביטול פסק הדין מיום 16.11.2008, לפיו נדחה ערעורו בשל מחדלו בהגשת סיכום הטענות.
2.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, והחלטתי לקבל את הערעור.
רקע
3.
ביום 14.8.2006 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (עמה 852-06), בו השיג על שומת מס הכנסה שהוציא לו המשיב לשנות המס 2001-2004. שומות אלה הוצאו לאחר שהמשיב החליט לפסול את ספרי החשבונות של המבקש, בהתאם לסעיף 130 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.
4.
בתום שמיעת הראיות בתיק ניתן צו להגשת סיכומי טענות, לפיו יגיש המבקש את סיכום טענותיו תוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשה לזימון עד שהוגשה על ידו, החלטה שהתקבלה ביום 24.6.2008. סיכום הטענות לא הוגש במועד, ורק ביום 2.9.2008 ביקש המבקש ארכה להגשתו. למבקש ניתנה ארכה עד ליום 2.10.2008, ואף במועד זה לא הגיש את סיכום טענותיו. המבקש ביקש ארכה נוספת בת 10 ימים, ושוב נענתה בקשתו בחיוב.
5.
המבקש לא הגיש את סיכום טענותיו. ביום 16.11.2008, בחלוף למעלה מחודש ימים מן המועד בו היה על המבקש להגיש את סיכום טענותיו, ניתן פסק הדין הדוחה את ערעורו בשל אי הגשת סיכום הטענות.
6.
ביום 27.1.2009, למעלה מחודשיים לאחר דחיית ערעורו, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. המבקש טען, כי קיבל את פסק הדין מיום 16.11.2008 רק ביום 15.1.2009, ובו ביום הגיש את סיכום טענותיו. המבקש הסביר, כי לא הגיש את הסיכומים במועד, משום ששהה מחוץ לארץ, לשם עליה לרגל במכה.
החלטת בית המשפט המחוזי
7.
ביום 11.2.2009 דחה בית המשפט את בקשתו של המערער לביטול פסק הדין. זאת, הן בשל האיחור הרב בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, הן משום שהמבקש לא הציג כל הסבר משכנע למחדליו בהגשת הסיכומים, והן מן הטעם שסיכויי הערעור אינם גבוהים.
8.
בית המשפט ציין, כי אין בעובדת יציאתו של המבקש את הארץ כדי להסביר את האיחור בהגשת הסיכומים ; זאת, בין היתר, משום שהמבקש יצא את הארץ רק ביום 23.11.2008 (ושב ביום 14.12.2008), ואין ביציאתו במועד זה, כדי להצדיק מחדלו בהגשת הסיכומים עד ליום 12.10.2008. בית המשפט סיכם עניין זה בקבעו, כי הטענה שיציאתו של המבקש את הארץ עיכבה את הגשת סיכום הטענות היא טענה שנולדה בדיעבד, על מנת להצדיק את המחדל, ואין מקום לקבלה.
9.
בית המשפט הוסיף, כי מחדלו של המבקש בהגשת סיכום הטענות אינו המחדל הראשון בתיק, שכן התנהגותו בתיק מעידה על זלזול מוחלט בסדרי הדין ; נימוקי הערעור הוגשו באיחור בן 60 ימים. תצהירי העדות הראשית הוגשו אף הם באיחור, בן 45 ימים. גם לאחר שהוגשו תצהירים אלו, נזכר המבקש, באיחור, כי עליו להגיש תצהיר נוסף, ועשה זאת באיחור רב ששיבש את שמיעת הראיות. בית המשפט ציין, כי התנהגות זו בכל ההליכים מחזקת את ההנחה, כי המבקש פועל לשם "משיכת זמן" ועיכוב הליכי הגביה, ולא משיקולים ענייניים.
10.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
טענות הצדדים
11.
לטענת המבקש, פסק הדין לא הומצא לבא כוחו הקודם, ודבר קיומו נודע לו אך שעה שהוגשו סיכומיו לבית המשפט. על פי הטענה, מספר הפקס אליו הומצא פסק הדין אינו המספר הנכון. מכל מקום נטען, כי המחדל האמור הינו מחדלו של בא כוחו של המבקש, בו נתן המבקש אמונו, וכי בינתיים החליף המבקש את ייצוגו. עוד נטען, כי סיכויי הערעור הינם גבוהים. ביום 27.4.2009 הגיש המבקש "בקשה להוספת נימוק משפטי לבקשת רשות הערעור", המתקבלת בזאת. במסגרת בקשה זו טוען המבקש, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בחוסר סמכות, שכן על פי תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), בית המשפט רשאי לתת פסק דין לפי תקנה זו, רק לפי בקשת הנתבע. מכיוון שבקשה כזו לא הוגשה על ידי המשיב לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט נתן את פסק הדין מיוזמתו, פסק דינו בטל, ויש להשיב הדיון אליו להמשך ההליכים.
12.
המשיב טוען בתגובתו, כי המבקש הפגין זלזול רב הן ביחס למועדים שנקבעו בחוק והן ביחס למועדים שנקצבו על ידי בית המשפט המחוזי, ועשה כל שביכולתו כדי לעכב את ההליך, וכך לעכב את תשלום המס. חרף האמור, סבור המשיב כי אין מנוס מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, מן הטעם שלא קדמה לפסק הדין בקשה מטעם המשיב. בעקבות התנהלותו של המבקש, מבקש המשיב לקצוב לו פרק זמן קצר להגשת סיכומיו ולקבוע, כי אם לא יוגשו הסיכומים עד למועד זה, יידחה הערעור. כן מבוקש לחייב את המבקש בהוצאות, לאור התנהלותו האמורה.
דיון והכרעה
13.
ניתן לדחות ערעור בהיעדר סיכומים על יסוד צירוף תקנות 160(ד) ו-157(3). תקנה 160(ד) קובעת:
"דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".
ותקנה 157(3) קובעת:
"התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה..."
14.
מלשון תקנה 157(3) עולה בבירור, כי יכולתו של בית המשפט למחוק את התובענה או לדחותה מותנית בבקשה מתאימה מצידו של הנתבע. כך פסק בית משפט זה בעבר, בסוגיה דומה שהונחה לפתחו:
"... על המקרה חלה תקנה 157(3)... שעל פיה רשאי בית המשפט בהעדר הופעה מטעם התובע למחוק את התובענה או לדחותה רק לפי בקשת הנתבע. בזה שונה נוסח תקנה 157(3) מנוסח תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, בנוסחן המקורי, שבו המילים המודגשות לעיל לא הופיעו ; נמצא שבהעדר בקשת הנתבע לא היה בכוחו של בית המשפט לתת פסק דין" (ע"א 4727/99 חיים חדד נ' מועצה מקומית "מגדל"
(לא פורסם, 11.9.2000). ראו גם רע"א 7193/05 שמואל ליבאי נ' עפרה נלה מיוזם
(לא פורסם, 30.1.2006), ע"א 6786/05 שלמה גולובנציץ נ' מנהל מס שבח מקרקעין רחובות (לא פורסם, 6.4.2008)).
15.
אין מנוס מביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 16.11.2008, ומהחזרת הדיון אליו. יודגש, כי הערעור מתקבל רק בשל היעדר בקשה מצד המשיב עובר למתן פסק הדין. התנהלותו של המבקש היתה כפי שקבע בית המשפט, התנהלות המזלזלת בסדרי הדין ובהוראות בית המשפט.
סוף דבר
16.
כאמור לעיל, הערעור מתקבל בהסכמה. המבקש יגיש לבית המשפט המחוזי את
סיכום טענותיו בערעור לא יאוחר מיום 1.8.2009. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. אם לא יוגשו הסיכומים במועדם, פתוחה כמובן הדרך בפני המשיב לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, כאמור בתקנה 157(3).
ניתנה היום, ח' בתמוז התשס"ט (30.6.2009).
ש ו פ ט ת