רע"א 3396/20 קרול שאן מייקל נ. כונס נכסים הרשמי

1.

ביום 3.9.2018 הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו פושט רגל. בבקשתו הצהיר המבקש, כי חובותיו ל-16 נושים שונים, מסתכמים בסך של 268,078 ₪. ביום 17.9.2018 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה צו לכינוס נכסי המבקש, ובצדו צו תשלומים חודשי בסך 1,300 ₪. המבקש לא עמד בצו התשלומים, וביום 20.2.2019 הגיש בקשה להפחתת הסכום החודשי שעליו לשלם לקופת הכינוס. בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשה, והפחית את גובה התשלום באופן זמני. המבקש לא עמד גם בצו התשלומים המופחת, וביום 27.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי, כי אם לא יסיר המבקש את מחדליו, תימחק בקשתו לפשיטת רגל. המבקש לא שת לבו להתראת בית המשפט ולפיכך, ביום 10.10.2019 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין שבו הורה על מחיקת הליך פשיטת הרגל. יחד עם זאת, נקבע בפסק הדין כי: "תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהל המיוחד בתוך 30 יום מהיום בלבד בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד . הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי" . ביום 24.2.2020 הגיש המבקש "בקשה לעיון חוזר [...] [ו]לביטול פסק הדין" , שבה טען בין היתר כי לא ידע על החלטת בית המשפט לגבי ההפחתה הזמנית בצו התשלומים.

2.

ביום 3.3.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר, שכן המועד להגשתה חלף-עבר. הובהר, כי דבר ביטול הליך פשיטת הרגל פורסם ברשומות, והכספים שנאספו, חולקו זה מכבר לנושי המבקש. בית המשפט הצביע על השתהות המבקש מעת שבוטל הליך פשיטת הרגל ביום 10.10.2019 ועד להגשת הבקשה, וקבע כי לשיהוי זה לא ניתן כל הסבר. אשר לטענת המבקש כי לא ידע על אודות ההחלטה בדבר הפחתת צו התשלומים, ציין בית המשפט כי עד עתה שילם המבקש תשלום אחד בלבד, וכי לא נשא בכל תשלום אחר, גם לא בתשלום בשיעור מופחת כפי שהציע בבקשתו. זאת ועוד, בית המשפט הביע פליאה על המשתמע מטענת המבקש, כי לא התעניין בגורל בקשתו להפחתת צו התשלומים. לבסוף צוין, כי המבקש היה מיוצג, וכי החלטות בית המשפט נצפו על-ידי בא כוחו.

3.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה מציין המבקש כי הוא רווק, יליד שנת 1991, כי עלה מארצות הברית בשנת 2016, ושליטתו בשפה העברית בסיסית ביותר, וכי הוא סובל מבעיות רפואיות. אמו ובעלה, גרים גם הם בארץ, מתקיימים מהבטחת הכנסה, ומסובכים בחובות משלהם. המבקש מלין על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה, תנאי לביטול פסק הדין הוא סילוק המחדלים בתוספת תשלום הוצאות. לדידו, מדובר בגזירה שלא יכול היה לעמוד בה. אשר לשיהוי בהגשת בקשת הביטול, טוען המבקש כי לאחר קבלת פסק הדין, פנה ללשכת הסיוע המשפטי, ורק בחודש פברואר 2020, קיבל ייצוג משפטי שבאמצעותו הגיש את הבקשה.

4.

המבקש מוסיף ותוהה על קביעת בית המשפט המחוזי בפסק הדין, לפיה ההלכה שנקבעה ב ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (02.04.2014) (להלן: הלכת אלקצאצי ) יפה גם בנוגע לפתיחת הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ). לשיטתו, כיוון שמעת כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ביום 15.9.2019, בוטלה אפשרות ההכרזה על 'חייב מוגבל באמצעים' (ראו סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967), ראוי להגמיש את אמות המידה שנקבעו בהלכת אלקצאצי לפתיחה מחודשת של הליך חדלות פירעון; שאם לא כן, ימצא המבקש בפני שוקת שבורה, שכן האפשרויות האחרות העומדות לו בהתאם לדין הנוהג – אינן מעשיות.

5.

לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהחלטה מושא הבקשה שלפנַי, ובבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא 'חסד המחוקק'" ( ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד , פסקה 8 (18.12.2019) ). בית המשפט המחוזי התנהל עם המבקש לפי רוחו, נהג עמו במידת הרחמים.

המבקש מצדו, לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו ואת אורך הרוח של בית המשפט. חייב הנכנס בשערי הליך פשיטת הרגל, "אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ" ( ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי , פסקה 5 (31.07.2008) ). מעת שהושת על המבקש צו תשלומים, הוא נשא בתשלום אחד ויחיד. פעם, פעמיים ושלוש, קרא לו בית המשפט המחוזי לשוב אל המסלול, אך ללא הועיל. גם לאחר ש בקשתו להפחתת צו התשלומים התקבלה באופן חלקי, לא ניאות המבקש להישמע להוראות בית המשפט. בהחלטה מיום 27.8.2019, התרה בית המשפט במבקש כי אם ימשיך בהתנהלותו-זו, יבוטל צו הכינוס ותימחק בקשתו לפשיטת רגל, אך הלה לא שת ליבו גם לזאת. משכך, מחק בית המשפט את הליך פשיטת הרגל, ועדיין, בעת נעילת שער, הותיר בית המשפט פתח לפתיחת השער. שלושים ימי החסד שניתנו בפסק הדין חלפו-עברו להם, ורק כעבור ארבעה וחצי חודשים, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. על רקע ההשתלשלות המתוארת, בצדק רב קבע בית המשפט המחוזי כי כבר 'פנה היום'. לא נותרה אפוא כל ברירה, לבד ממחיקת ההליך.

6.

טענותיו של המבקש ביחס לנסיבותיו האישיות, לייצוגו המשפטי, ולחוסר מודעותו להחלטה בדבר ההפחתה החלקית בצו התשלומים, נוגעות אמנם אל הלב. יחד עם זאת, התנהלותו של המבקש היתה שיטתית ומתמשכת, ולבית המשפט המחוזי לא היתה דרך אחרת להתמודד עמה.

7.

אשר לתחולתה של הלכת אלקצאצי לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, איני נדרש להכריע בשאלה זו. על פני הדברים, הקביעה של בית המשפט המחוזי בפסק הדין, אינה כובלת את שיקול דעתו של מותב אחר, וממילא, פסק הדין של בית המשפט המחוזי הפך חלוט זה מכבר, והבקשה שלפנַי, מוגבלת להשגות על ההחלטה מיום 3.3.2020 בלבד.

8.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

משלא התבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.