ע"א 2063/07שלמה יצחקי נ. הכונס הרישמי

השופט א' גרוניס:

1.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ש' ברוך) החליט ביום 22.1.2007 לבטל צווי כינוס לגבי המערערים, שניתנו ביום 14.7.2004 בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לבקשתם של המערערים.

2.

המערערים 1 ו-2 הינם בני זוג ואילו המערער 3 הינו בנם. שלושת המערערים הגישו ביום 11.7.2004 בקשות למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל. הם עשו כן לאחר שלא צלחה דרכם לעניין בקשה להסדר נושים שהוגשה על ידם ביום 3.9.2003, לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. ביום 14.7.2004 ניתנו צווי כינוס לגבי שלושת המערערים. במסגרת הצווים חוייב כל אחד מן ההורים לשלם תשלום חודשי של 1,400 ש"ח בעוד שעל המערער 3 הושת סכום של 1,500 ש"ח לחודש. המערערים שילמו אך תשלומים חודשיים בודדים. ביום 20.2.2006 הגישו המערערים 1 ו-2 בקשה להפחתת התשלום החודשי לסכום של 500 ש"ח. כחודש לפני כן נתמנה המשיב 2 כמנהל מיוחד. הנושים הגישו תביעות חוב בסכומים הבאים: לגבי המערער 1 בסכום כולל של כ- 1,300,000 ש"ח; לגבי המערערת 2 בסכום כולל של כ- 4,500,000 ש"ח; לגבי המערער 3 בסכום כולל של כ- 4,700,000 ש"ח.

3.

ביום 7.9.2006 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטולם של צווי הכינוס מן הטעם שלא משולמים התשלומים החודשיים ובשל אי הגשה של דוחו"ת חודשיים. בתגובתם ביקשו שלושת המערערים להפחית את התשלום החודשי לסך של 500 ש"ח ואף כתבו כי מוכנים הם לשלם סכום זה, על ידי כל אחד מהם, עד למתן החלטה. אף על פי כן, המערערים לא עשו כן. הדיון בבקשה לביטול צווי הכינוס נקבע ליום 22.1.2007. בבוקרו של יום הדיון הפקידו המערערים בקופת פשיטת הרגל סכום של 49,000 ש"ח. בית המשפט החליט בסיומו של הדיון שנערך ביום 22.1.2007 לבטל את צווי הכינוס. בית המשפט הצביע על כך שהמערערים נמנעו מלשלם את התשלומים החודשיים במשך תקופה ארוכה. לדעתו, אין מקום שהמערערים יזכו להגנה הניתנת לחייב יחד עם צו כינוס בלא שיקיימו את החובה המוטלת עליהם לשאת בתשלומים החודשיים שהושתו כחלק מצו הכינוס.

4.

בדיון בפנינו התייצב פרקליט, עורך דין בעז נאור, שפעל בשם אחד מן הנושים. הסתבר, כי מומשו נכסים מסוימים של המערערים במסגרת הליכי הוצאה לפועל וכי הפרקליט מחזיק בסכום של כ-120,000 ש"ח שנתקבל במסגרת המימוש. נושים שונים של החייבים הטילו עיקולים על הסכום. עוד התברר, מפי באת כוחו של הכונס הרשמי, כי בעקבות ביטול צווי הכינוס, ועל פי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 22.1.2007, הועבר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים שהיה בקופת פשיטת רגל ללשכת ההוצאה לפועל לחלוקה בין הנושים. הסכום שבקופה כלל את הסך של 49,000 ש"ח שהופקד על ידי המערערים ביום הדיון.

5.

דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלושת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם ויחליטו באופן חד צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב. במקרה הנוכחי פנו המערערים בבקשה לבית המשפט להפחתת הסכום כשנה וחצי לאחר מתן צו הכינוס (שכלל את ההוראה בדבר החיוב החודשי). אף בהמשך הם לא שילמו את הסכום אותו הציעו הם עצמם שיושת עליהם. התשלום של 49,000 ש"ח בבוקרו של יום הדיון אינו יכול לכפר על המחדל הנמשך של אי תשלום.

6.

כאמור, בקופת פשיטת הרגל לא נותר כיום סכום כלשהו, לאחר שהסכום שהיה בקופה הועבר להוצאה לפועל, כמתחייב מן ההחלטה לבטל את צווי הכינוס. מתברר, כי מוחזק סכום של כ-120,000 ש"ח, שנתקבל כתוצאה ממכירת נכסים של המערערים במסגרת הליכי הוצאה לפועל. עובדה זו אין בה כדי לשנות מן המסקנה כי צדק בית המשפט המחוזי משהחליט לבטל את צווי הכינוס. הסכום האמור הינו סכום נמוך יחסית להיקף החובות של המערערים. אילו היה מדובר בבקשות לצווי כינוס שהוגשו על ידי נושה, יתכן שהנתון האמור בדבר 120,000 ש"ח היה בו כדי להצדיק להמשיך בהליכי פשיטת רגל נגד החייבים. דא עקא, אין מדובר בהליכים בהם פתח נושה. יתירה מזו, אף נושה לא התייצב בפנינו ותמך בכך שהליכי פשיטת הרגל יימשכו.

7.

עם כל זאת, חובה לומר כי התנהגותם של המערערים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתמנע מהם נקיטה של הליכי פשיטת רגל מחדש. במילים אחרות, המחדל שלא לשלם תשלומים חודשיים במשך תקופה לא קצרה אינו צריך לשמש, כשלעצמו, מחסום בפני נקיטה של הליכי פשיטת רגל בעתיד על ידי המערערים. כל זאת בהנחה שלא קיים חוסר תום לב בהתנהלותם מבחינות אחרות.

8.

התוצאה הנובעת מדברינו הינה דחייתו של הערעור. הסכום המוחזק בידי עורך דין נאור יישמר בידיו עד ליום 25.9.2008. היה ועורך דין נאור לא יקבל עד למועד זה הוראה מבית משפט בעניין הסכום, יפנה הוא ללשכת ההוצאה לפועל בסמוך לאחר המועד האמור בבקשה למתן הוראות כיצד יחולק הסכום שבידיו.

9.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 4,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי ובאותו סכום לזכות המנהל המיוחד.