ע"א 893/21 מור אברהם נ. עו"ד יניב אינסל - המנהל המיוחד

השופט ד' מינץ:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' גלר ) מיום 17.11.2020 בפש"ר 18096-11-16, בגדרו בוטל הליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו של המערער.

1.

ביום 8.2.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המערער לבקשתו, הושת עליו תשלום חודשי בסך של 200 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). נוכח מחדלים נמשכים מצד המערער בקיום הוראות צו הכינוס ובהחלטות בית המשפט, ולאחר שלא ניצל את האפשרות שניתנה לו על ידי בית המשפט להסרת מחדליו, הורה בית המשפט ביום 17.11.2020 על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו (להלן: פסק הדין ). נקבע כי בנסיבות העניין אין הצדקה להותיר את ההליך על כנו, בין היתר משאין בקיומו תועלת לנושי המערער. ביום 17.12.2020 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין ולהחייאת הליך פשיטת הרגל, ובה טען כי מילא אחר הוראות המנהל המיוחד במלואן. הבקשה נדחתה ביום 17.1.2021. צוין כי גם אם הוסרו חלק ממחדלי המערער, אין בכך כדי לרפא את הפגם שנפל במחדליו הנמשכים לאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות להסירם.

2.

הערעור דנן מופנה כלפי פסק הדין ובד בבד עמו עתר המערער לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל שהחלו נושיו לנקוט בעניינו עם ביטול הליך פשיטת הרגל. בקשה זו נדחתה בהחלטת חברי השופט י' עמית מיום 15.3.2021.

3.

המערער טוען כי הסיר את מחדליו עובר להגשת הבקשה לביטול פסק הדין וזאת בשונה מקביעת בית המשפט בגדר ההחלטה מיום 17.1.2021. הוא הטעים כי לא זלזל בהליך או בבית המשפט וכי לא היה בכוונתו לנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו כבר משנת 2016.

4.

דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשע"ט-2018. כלל ידוע הוא בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך, על החייב להתנהל בתום לב. חובה זו מקבלת משנה תוקף בנסיבות שבהן החייב הוא זה אשר יזם את ההליך, כבנדון דידן (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 21 (9.8.2009); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן , פסקה 22 (26.9.2016)). תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ופשיטת הרגל. כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך (ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי (31.7.2008)). גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה להעניק סיוע למבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך (ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד , פסקה 9 (18.12.2019)).

5.

בענייננו, המערער לא פעל לעשות את המוטל עליו במסגרת ההליך והגדיל לעשות בכך שלא שינה מדרכיו גם לאחר שבית המשפט המחוזי העניק לו מספר הזדמנויות לשם כך. עיון במסמכים שהוגשו בהליך בבית המשפט המחוזי (באמצעות מערכת "נט המשפט") מלמד כי המערער לא המציא אישורי מסירה של צו הכינוס לכלל נושיו; כי הגיש דו"חות לאקוניים שלא נתמכו באסמכתאות מתאימות; וכי הוצאותיו המופרזות אינן תואמות את הכנסותיו. על רקע זה, כבר ביום 21.2.2019 המליץ המנהל המיוחד להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל (ויצוין כי הכנ"ר תמך בהמלצה זו) ובית המשפט נעתר לה בו ביום נוכח אי התייצבותו של המערער לדיון שבמסגרתו הועלתה ההמלצה. החלטה זו בוטלה בהמשך נוכח הופעתו המאוחרת של המערער לדיון ובית המשפט אפשר לו, בהסכמת הצדדים כולם, להסיר את המחדלים ולבחון מחדש את התנהלותו במשך שישה חודשים נוספים. ביום 14.9.2020 שב המנהל המיוחד על בקשתו לביטול ההליך תוך פירוט מחדלי המערער, וביום 11.10.2020 העניק בית המשפט למערער הזדמנות נוספת להסיר את מחדליו עד ליום 15.11.2020. משהמערער לא עשה כן, הורה בית המשפט ביום 17.11.2020 על ביטול ההליך. חרף ההבנה לנסיבותיו האישיות, המערער לא סיפק כל הסבר המניח את הדעת להתנהלותו המתוארת ולכך שלא מילא אחר התחייבויותיו למרות אורך רוחם של בית המשפט ושל המשיבים. יתרה מכך, כפי שתואר לעיל, ביום 17.12.2020 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין וזו נדחתה ביום 17.1.2021 תוך שנקבע כי גם נכון למועד הגשתה המערער טרם ריפא את מלוא מחדליו. בנסיבות אלה, פסק דינו של בית המשפט בדבר ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינו מגלה כל עילה להתערבות (השוו: ע"א 3414/19 יגיל נ' עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד , פסקה 9 (23.2.2020); ע"א 232/21 אלמקייס נ' עו"ד אהד בתרון , פסקה 6 (11.4.2021)).

6.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה לערעור ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה – לא ייעשה צו להוצאות.