פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
893/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
מור אברהם
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יניב אינסל, המנהל המיוחד
2. כונס הנכסים
בקשה לביטול הליכי הוצאה לפועל
בשם המבקש:
עו"ד מיטל אורשלם
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד חיים זקס
החלטה
בפניי בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטים כנגד המבקש עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוז (כב' השופטת ש' גלר ) מיום 17.11.2020 בפש"ר 18096-11-16, במסגרתו בוטלו הליכי פשיטת הרגל של המבקש.
1.
ביום 8.11.2016 הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס בעניינו ולהכריזו פושט רגל. ביום 8.2.2017 ניתן צו כינוס והמבקש חויב לשלם לכונס הרשמי סך של 200 ₪ בחודש לטובת נושיו. בפסק דינו מיום 17.11.2020 ביטל בית משפט קמא את הליכי פשיטת הרגל של המבקש, נוכח מחדלים נמשכים מצדו בקיום הוראות צו הכינוס ובהחלטות בית המשפט. ביום 17.12.2020 המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין אשר נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 17.1.2021. על פסק הדין מיום 17.11.2020 הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל שנושיו החלו לבצע נגדו עם ביטול הליכי פשיטת הרגל.
2.
המבקש טען, בין היתר, כי סיכויי הערעור הם טובים; וכי הליכי ההוצאה לפועל, ובכלל זה העיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו, פוגעים ביכולתו לעבוד. מנגד, המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה.
3.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
4.
בקשת המבקש היא במהותה בקשה למתן סעד זמני בערעור. כידוע, על המבקש סעד זמני עד למתן פסק דין בערעור להראות כי סיכויו לזכות בהליך העיקרי הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו, מני רבים: ע"א 1423/09 גויזן נ' כונס הנכסים הרשמי , בפסקה 6 (31.3.2009); ע"א 3978/15 אסולין נ' הכונס הרשמי , בפסקה 4 (11.6.2015); ע"א 6552/18 עוואלי נ' הכונס הרשמי , בפסקה 4 (28.5.2019)). בענייננו, המבקש לא הוכיח קיומם של תנאים אלה.
5.
באשר לסיכויי הערעור, ומבלי לטעת מסמרות, עומדת בפני המבקש משוכה בדמות קביעות עובדתיות מפורשות של בית משפט קמא בעניין אי מילוי אחר הוראות צו הכינוס (ע"א 3436/11 חסן מחאמיד זטאם נ' בנק הפועלים בע''מ , בפסקה 3 (4.5.2011)). כמו כן, לא מצאתי בבקשה נימוק המצביע על כך שמאזן הנוחות, שזה העיקר, נוטה לטובת המבקש. הבקשה הוגשה באופן חסר ולקוני ואיננה נתמכת בתשתית כלשהי המעידה, ולו לכאורה, כי הליכי ההוצאה לפועל יסבו למבקש נזק משמעותי, לא כל שכן נזק בלתי הפיך (ראו: ע"א 7822/19 פלוני נ' פלונית , בפסקה 7 (2.2.2020)) . הלכה ידועה היא שאין בהליכי הוצאה לפועל כשלעצמם כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לאדם שכנגדו מתנהלים ההליכים (ע"א 6607/18 ביבס נ' עו"ד שפירא , פסקה 12 (25.10.2018); ע"א 5864/14 זועבי נ' הכונס הרישמי , פסקה 3 (29.9.2014)). עוד יצוין כי הבקשה איננה נתמכת בתצהיר, ולא צורפה לה התחייבות עצמית, ודי היה בכך כדי לדחותה.
6.
לבסוף, יש לזכור כי בפני המבקש פתוחה הדרך לעתור לחקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל (ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרשמי , בפסקה 19 (8.11.2009); ע"א 5428/06
סורוקה נ' כונס הנכסים הרשמי , בפסקה 5 (26.11.2006)).
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
8.
בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ב' בניסן התשפ"א (15.3.2021).
ש ו פ ט