פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
341/09
ע"א
616/09
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקשת:
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק הפועלים בע"מ
2. עו"ד אילן שביט- שטריקס
3. עו"ד יצחק מולכו
4. כונס נכסים הרשמי
הוגש הליך
החלטה
1.
בהליכים שבכותרת מתעוררת שאלת הדרך הראויה להשגה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (מפי כב' השופט י' צבן) מיום 11.12.08 במסגרת פש"ר 4202/07. במסגרת החלטה זו, הורה בית המשפט קמא למערערת להשיב לידי כונס הנכסים (משיב 4) דמי שכירות שקוזזו על ידה על נכסיה של חברת חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ והשבתם לקופת הכינוס. על החלטה זו הגישה המערערת בקשת רשות ערעור ביום 12.1.09. ביני לביני, הגישה המערערת גם הודעת ערעור על ההחלטה האמורה
ביום 20.1.09 וזאת למען הזהירות, ככל שייקבע על ידי בית המשפט כי אכן ענייננו בהליך מסוג זה. בהמשך להחלטתי מיום 3.2.09 הגישו הצדדים את טענותיהם לעניין סיווגו של ההליך.
2.
המבקשת טוענת במסגרת בקשת רשות הערעור כי החלטת בית המשפט קמא הינה "פסק דין" ולא "החלטה אחרת" בגינה עומדת לה זכות ערעור. לטענתה, מדובר בהחלטה אשר מסיימת את הדיון בין הצדדים בנושא הנדון במסגרתה. לעמדה זו מצטרפים המשיב 3 (המנהל המיוחד) וכן משיב 4 (כונס הנכסים הרשמי). משיבים 1-2 טוענים כי מנגד, מדובר ב"החלטה אחרת" שכן הליך בירור המחלוקת בין המערערת למשיבים 1-2 לא נסתיים. טענתם היא כי הוראת בית המשפט קמא בדבר השבת תשלום הקיזוז מותירה על כנה סוגיות נוספות שטרם נתבררו בבית המשפט בדבר סוגיית דמי השכירות האמורה. כך למשל, טוענים המשיבים כי טרם נדונה בבית המשפט קמא שאלת דמי הניהול וקיזוזם.
3.
לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי יש לברר את ההליך שבכותרת כערעור בזכות. אכן, בשאלת סיווגו של הליך כערעור בזכות או ברשות בענייני כינוס נכסים, חלה ההלכה הרווחת לעניינן סיווגם של הליכים בדיני הערעור הרגילים (חמי בן-נון הערעור האזרחי , 168, 2004). בהמשך לכך, סיווגו של ההליך הינו פועל יוצא של השאלה היא האם ההחלטה המותקפת הינה "פסק-דין" או "החלטה אחרת" לאור בחינה מהותית. מהות זו אינה אלא התשובה לשאלה אם בית המשפט קמא הכריע הכרעה סופית בעניין נשוא המחלוקת, הכרעה העומדת על רגליה היא (ע"א 226/61 דורון נ' צחובל , פ"ד טז(3) 1911, 1919 (1962); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 756, מהדורה שביעית 1995). על יסוד אמת מידה זו, הגעתי למסקנה כי החלטת בית המשפט קמא סיימה את הבירור בשאלת זכותה של המבקשת לקיזוז בשל הפרש ההלוואה, ועל כן מהווה היא "פסק דין". בית המשפט הורה על העברת דמי השכירות כפי שנתבקש על ידי המשיב 4 בבקשתו למתן הוראות מבית המשפט קמא. במובן זה, נתקבלה בקשתו ונסתיים הליך הבירור בסוגיה.
ודוק: ער אני לטענות האמורות לעיל של המשיבים 1-2
בעניין סוגיות נוספות שטרם הוכרעו ובכלל זה דמי הניהול והזכות לקזזם אולם, כעולה גם מהחלטת בית המשפט קמא, סוגיה זו היא עניין נפרד מן השאלה שעלתה לבירור בערכאה קמא ובבית משפט זה, ואין בה כדי להשליך על סיווגה של החלטת בית המשפט קמא כ"פסק דין".
4.
אשר על כן, התוצאה היא כי יש למחוק את רע"א 341/09 ולהמשיך בבירורו של הליך ע"א 616/09 כמקובל. אשר לבקשת הפטור מהפקדת עירבון שהוגשה במסגרת ע"א 616/09 הרי שהיא מתייתרת לאור האמור בהחלטתי זו. הערבות הבנקאית שהופקדה ברע"א 341/09 וכן האגרה ששולמה תושב למבקשת ותחתיה יופקד עירבון בסך 30,000 ₪ בתיק הערעור תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה ידחה ההליך ללא צורך בהודעה נוספת. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב באדר
תשס"ט (18.3.2009).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם