פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3411/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
נכסים ח ומ ג בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. דוד גוטמן
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (השופטת רות רונן) מיום 24.4.2018 בה"פ
41245-01-18
בשם המבקשת:
עו"ד דורון אפיק; עו"ד שירה זקן פורת;
עו"ד איתמר
האוזר
החלטה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובהחלטתה של כבוד השופטת רות רונן מיום 24.4.2018, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בהתייחסות.
ההחלטה שלא לדון בבקשה לסעד זמני לגופה, מאחר שהוגשה בחוסר ניקיון כפיים, היא החלטה מתבקשת בשים לב לדרך הקלוקלת בה הוגשה התובענה לבית המשפט המחוזי. הגשת בקשה לסעד זמני, שמשמעו הדחת אחד מבעל המניות העיקריים בחברה (אחד משלושה במקרה בו עסקינן) מתפקידיו, ושלילת הסמכויות שהיו נתונות לו, ללא צירופו כמשיב, היא בגדר ניסיון לאחז את עיני בית המשפט. העלאת טענה כאילו צירוף זה לא נדרש מאחר שמדובר בהליך נגד צד שלישי המסרב לכבד את החלטות הדירקטוריון (הבנק), הוא בגדר היתממות גרידא. קיצורו של דבר, אם יש מצב בו ראוי שלא להעניק סעד זמני בשל התנהלות המבקשים – זהו המקרה.
בהינתן הקביעה שאין לתת את הסעד הזמני שהתבקש, החלטתה האופרטיבית של השופטת רונן, לפיה זכויות החתימה בשלב הדיון בתובענה גופה יהיו מסורות לבאי כוח הצדדים יחדיו, היא ההחלטה הנכונה והמתבקשת במצב הדברים שנוצר, ואף בה אין מקום להתערב. החלטה זו מיועדת להבטיח שלאף אחד מבעלי העניין בחברה לא תהיה אפשרות לבצע "מחטפים" בתקופת הביניים בה מבוררות זכויותיהם, והיא מהווה את ברירת המחדל המקובלת בנסיבות בהן נוצר חוסר אמון בין בעלי מניות בחברה פרטית, ויש צורך בבירור טענותיהם ההדדיות לגופן על מנת לקבוע כיצד תתנהל החברה מעתה ואילך.
לאור זאת בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא אין צורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא.
מאחר שלא התבקשה התייחסות – אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד באייר התשע"ח (29.4.2018).
ש ו פ ט