רע"א 3416/07אהרן שרון נ. הנאמן עו'ד יואב אניספלד

לפני בקשה להגדלת סכום הערבון. הערבון נקבע על סך של 5,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את בקשת המבקש לעיין מחדש בהחלטה להכריז עליו כפושט רגל ולחייבו בתשלום חודשי של 4,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל. עוד נקבע בהחלטה כי על החייב לכסות חוב פיגורים שצבר תוך 14 יום ולא ייאסר למשך 30 יום. לטענת המשיב 1, הנאמן לנכסי המבקש בפשיטת רגל (להלן: הנאמן) , סיכויי ההליך קלושים וזאת בלשון המעטה. כך, שכן במסגרת ההליך שבכותרת תוקף המבקש החלטות חלוטות וסופיות שאינן ניתנות עוד לערעור. עוד נטען כי המבקש הינו בעל אמצעים. לפי הנטען, המבקש מחזיק שלא כדין בנכסי המשיב 3, עזבון אחותו המנוחה של המבקש (להלן: העזבון) שערכם עולה על סך של 3,000,000 ₪ והוא נמנע מלשתף פעולה עם הנאמן לצורך איתור הכספים והשבתם לעזבון. כמו כן, לטענת הנאמן, במסגרת הליכי הפש"ר העיד המבקש כי הוא בעל אמצעים, ונטען על ידו שהוא מקבל הכנסה חודשית קבועה בסכום של 17,000 ₪. בקשת הנאמן היא, כי סכום הערבון יוגדל לסך של 50,000 ₪ לצורך הבטחת הוצאותיהם של שלושת המשיבים. המשיב 3 מצטרף לבקשה.

2.

המבקש מתנגד לבקשה. לטענתו, האמור בעניין הכנסותיו מתייחס לתצהיר שהגיש מלפני שנתיים וכיום הכנסתו החודשית היחידה היא מקצבת זקנה בסך 1,578 ₪. עוד נטען על ידו כי יש לדחות את טענת המשיב לפיה הוא מחזיק שלא כדין בנכסי העזבון שכן העזבון חב לו כספים העולים בשווים על הכספים שנמצאו בעזבונות אמו ואחותו.

3.

אמת המידה לקביעת גובה הערבון בבית משפט זה היא גובה ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. לצורך אומדן גובה ההוצאות נשקלים מכלול שיקולים, ובין היתר, מספר המשיבים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. כאשר עסקינן בהליך ערעורי אשר מעצם טבעו עשוי להעיד על מצב כלכלי קשה של יוזם ההליך, כגון ערעור על החלטה לדחות בקשה להכריז על חייב כפושט רגל, ניתן משקל לכך כי מעצם טיבו של ההליך, אין מקום לקבוע ערבון בסכום גבוה.

בענייננו, יש להניח כי גובה הערבון נקבע על ידי המזכירה הראשית בשים לב לכך שהערעור נסוב על החלטה שנתנה במסגרת הליך של פשיטת רגל ולכך שבבית משפט קמא לא חויב המבקש בהוצאות. ברם עיון בחומר המצוי בתיק מעלה כי אין מדובר במקרה "קלאסי" של פשיטת רגל המצדיק קביעת ערבון בסכום נמוך. העובדות במקרה זה הינן שונות, ואתארן בתמצית. בית הדין הרבני הוציא צו ירושה לבקשת המבקש על העזבון במסגרתו הוא הוכרז כיורש יחיד. בשלב מאוחר יותר התברר כי אחותו המנוחה הותירה צוואה ובמסגרתה הורישה את רכושה לנהנים אחרים. לאחר דיון משפטי ארוך בין הצדדים נדחתה התנגדות המבקש לצוואה

ופסק הדין הפך חלוט (ע"א 2938/94). בהמשך לכך, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 208/99) נקבע, לבקשת הנאמן, כי על המבקש להשיב את מכלול נכסי העזבון שנלקחו על ידו, הן בנוגע לדירה שהיתה חלק מנכסי העזבון והן בנוגע לכספים שנטלו ממנו. המשיב לא פעל כאמור, ולפיכך בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה נקבע כי החוב הפך לחלוט והמבקש הוכרז פושט רגל (פשר 512/01).

בשים לב לנסיבות העניין המיוחדות, איני סבורה כי טיב ההליך מלמד, כשלעצמו, כי גובה ההוצאות בהן יחויב המבקש, אם יידחה ההליך שבכותרת, יהיה נמוך. לפיכך יש להעמיד את גובה ערבון על הסכום המקובל בדרך כלל בהליכים של בקשת רשות לערער. יצוין, כי לא מצאתי שמצבו הכלכלי של המבקש מצדיק הפחתת סכום זה, שכן לא הובאה בפני תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי הנטען. די אם אציין לצורך כך כי המבקש אמנם מכחיש

שהוא מחזיק שלא כדין בנכסי העזבון, שכן לטענתו, חובות העזבון כלפיו עולים על נכסי העזבון, אולם אין הוא מבהיר האם בפועל נכסים אלה מוחזקים על ידו. כמו כן אין המבקש מבהיר האם באפשרות קרוביו לסייע לו בעניין הפקדת הערבון. אוסיף, כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם טובים. בשים לב למספר המשיבים בתיק, אולם גם להיקפו הצר יחסית של ההליך וכן לכך שהמבקש לא חויב בהוצאות בהחלטת בית משפט קמא, יועמד סכום הערבון על סך של 20,000 ₪. על המבקש להשלים אפוא את סכום הערבון בסך של 15,000 ₪ תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. ימי פגרה יבואו במניין. אני מאפשרת למבקש לתקן את הבקשה למתן רשות לערער תוך המועד האמור.