רע"א 3416/07 אהרן שרון נ. הנאמן עו'ד יואב אניספלד

1.

לפניי שתי בקשות בהליכים שבכותרת. האחת, בקשה מטעם המבקש לבטל את החלטתה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ (מיום 12.7.2007) להגדיל את סכום הערבון. השנייה, בקשה מטעם המשיב 1 להורות על דחיית ההליך תוך חיוב המבקש בהוצאות.

1.

עניינו של ההליך בבקשה לרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי

בחיפה, אשר חייב את המבקש, המוכרז כשופט רגל, לשם לקופת פשיטת הרגל חוב פיגורים בסך 24,000 ש"ח. ביום 12.7.2007 החליטה כב' הרשמת ש' ליבוביץ להיעתר לבקשת המשיב 1 להגדיל את סכום הערבון שקבעה המזכירה הראשית, ולהעמידו על 20,000 ₪. סכום הערבון הוגדל בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של המקרה, עליהם עמדה כב' הרשמת בהרחבה, שאינן מקרה "קלאסי" של פשיטת רגל המצדיק קביעת ערבון בסכום נמוך. סכום הערבון שנקבע משקף את גובה הערבון המקובל בדרך כלל בהליכים של בקשת רשות לערער, בשים לב למספר המשיבים בתיק, אך גם להיקפו הצר יחסית של ההליך ולכך שהמבקש לא חויב בהוצאות בהחלטת בית משפט קמא. כבוד הרשמת לא מצאה שמצבו הכלכלי של המבקש מצדיק הפחתת סכום זה, שכן לא הובאה בפניה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי הנטען. בין היתר, המבקש לא הבהיר האם הוא מחזיק בנכסי העזבון המשיב 3 והאם באפשרות קרוביו לסייע לו בעניין הפקדת הערבון. כבוד הרשמת הוסיפה, לבסוף, כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם טובים.

2.

ביום 12.8.2007 הגיש המבקש בקשה לבטל את החלטת כב' הרשמת ליבוביץ. טענות המבקש נסובות כולן על סיכויי ההליך. המבקש טוען כי החלטת בית המשפט קמא לחייב אותו להעביר לקופת פשיטת הרגל חוב פיגורים בסך 24,000 ₪ אינה כדין. ההחלטה התבססה על כך שברשות המבקש סכומים המופקדים בבנק לאומי לישראל , שיש בה כדי לכסות את מלוא חוב הפיגורים. לטענת המבקש, הכספים המופקדים בחשבונו הן רנטות חודשיות המשולמות מגרמניה, והעברתם לקופת פשיטת הרגל מנוגדת להוראות חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957.

3.

המשיב 1, מצידו, הגיש ביום 2.9.2007 בקשה לדחיית ההליך ולחיוב בהוצאות. נטען בבקשה כי המבקש לא קיים את החלטת כב' הרשמת ש' ליבוביץ ולא המפקיד ערבון במועד שנקבע. כן נמנע המבקש מלתקן את הבקשה לרשות ערעור. במצב דברים זה סבור המשיב 1 כי יש להורות על דחיית הבקשה לרשות ערעור.

3.

לאחר עיון בבקשות ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את שתי הבקשות, ללא צורך בתגובת הצד שכנגד. אשר לבקשת המבקש, שהיא למעשה בקשה לעיון חוזר, אין באמור בה כדי להצדיק שינוי החלטתה של כב' הרשמת ליבוביץ. החלטה זו נסמכה בעיקר על נסיבותיו המיוחדות של המקרה ועל העדר תשתית עובדתית לעניין מצבו הכלכלי של המבקש. אכן, בעל דין המבקש להפקיד ערבון בסכום מופחת חייב להוכיח כי הינו חסר יכולת כלכלית. על מנת לעמוד בנטל ההוכחה, עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. גם בבקשה לפניי לא הציג המבקש תשתית ראייתית המצביעה על מצוקה כלכלית המונעת הפקדת ערבון. המבקש לא מסר נתונים כלשהם על רכושו (או העדר רכוש כזה). כמו כן, לא צורף תיעוד בדבר הכנסותיו והוצאותיו של המבקש. גם בבקשה הנוכחית לא הובהר האם ביכולתו של המבקש להיעזר בקרוביו לצורך הפקדת הערבון. די בכך כדי לדחות את הבקשה להפחתת ערבון, גם מבלי לבחון את סיכויי ההליך. אלה רלבנטיים רק מקום שנמצא שהמבקש אינו מסוגל לעמוד בחובת הפקדת הערבון.

4.

אשר לבקשת המשיב 1 לדחיית ההליך, בשים לב לכך שהמבקש הגיש (ביום 12.8.2007) בקשה לעיון חוזר, אין מקום להיעתר לבקשה לדחיית ההליך. המבקש

אמנם לא פעל כנדרש כדי לעמוד בחובת ההפקדה במועד. אך מחדל זה אינו שקול כנגד הנזק שבדחיית הבקשה לרשות לערעור ללא דיון בה לגופה. התנהגות המבקש אינה מצביעה חוסר איכפתיות או כוונה לזנוח את ההליך. יש לתת איפוא משקל ניכר לאינטרס המבקש במיצוי זכות הערעור. המשיב 1, מנגד, לא הצביע על אינטרס נגדי מסוים הנפגע כתוצאה מהותרת הבקשה לרשות ערעור על כנה. במצב דברים זה, אין מקום להשתמש בסמכות הדחייה בגין אי הפקדת ערבון, ולסגור בפני המבקש את דלתות בית המשפט. התוצאה היא שגם בקשת המשיב 1 נדחית.

המבקש ישלים את סכום הערבון בסך של 15,000 ₪ תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. אם לא יופקד סכום הערבון בתוך אותו מועד ירשם ההליך לדחייה וזאת ללא צורך במתן הודעה נוספת.