רע"א 3444/01 יולי נודלמן ואח' נ. נתן שרנסקי ואח'

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתם לצוות על המשיבים למסור להם תצהיר גילוי מסמכים, פרטים נוספים ותשובות לשאלון. יחד עם בקשתם הגישו בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון. הבקשה נדחתה על ידי כב' הרשמת מאק קלמנוביץ מבלי שנפסקו הוצאות בגינה.

ביום 7.8.01 הגישו המבקשים בקשה למחיקת ההליך. לדבריהם נפתח שלב ההוכחות בבית המשפט קמא, ועל כן הדיון בבקשת הרשות הפך לנטול טעם מעשי. מאוחר יותר, הוסיפו המבקשים כי גם חובת הפקדת העירבון גרמה להם לסגת מבקשתם.

בעקבות בקשה זו, ההליך נמחק ביום 8.8.01.

ביום 14.8.01 בקשו המשיבים כי אחייב את המבקשים בהוצאות. לשיטתם, הבקשה היתה קנטרנית ונטולת יסוד והתבססה על אדני שווא. המשיבים מוסיפים וטוענים כי דרכם של המבקשים רצופה הליכי סרק, שכל מטרתם היא לגרום למשיבים באופן שיטתי הוצאות כבדות.

עיון במהלך הדברים מלמד כי למשיבים לא נגרמו הוצאות בהליך זה. הבקשה נמחקה עוד בטרם הועברה לדיון (ולמעשה בטרם החלו הליכי רישומה). ההוצאות שנגרמו למשיבים נוגעות לנושא העירבון, ובעניין זה פסקה כב' הרשמת מאק קלמנוביץ את שפסקה בלא לחייב את המבקשים בהוצאות. מהלך המחיקה עצמו לא הוסיף על הוצאות המשיבים מעבר לכך, ולא נראה לי כי ראוי עתה לבוא בחשבון עם המבקשים על עצם מחיקת ההליך. גם אילו סברתי אחרת, הייתי נמנע מכך בנסיבות מקרה זה, כאשר הליך ההוכחות כבר החל, ויש ממש בדברי המבקשים לפיהם אין עוד טעם מעשי בבקשה.

יחד עם זאת לא ניתן להעלים עין מהתוצאה המשונה המתקבלת לפיה בקשות רשות ערעור המסתיימות בלא צורך בתגובה אינן נושאות עמן סיכון לחיוב בהוצאות (בעוד בקשות המצריכות תשובה עלולות לחייב את המבקש בהוצאות). נראה לי כי על תוצאה זו ניתן להתגבר על ידי פנייה לבית המשפט קמא על מנת שיפסוק הוצאות בהליך שבפניו בשים לב להתנהגותם של בעלי הדין. אם אכן המבקשים מרבים בבקשות סרק (ואין בידי סימוכין לכך) אין ספק שהתגובה לכך תמצא בגדרו של פסק הדין.