פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3451/11
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
שלום כהן ובניו חב' לבנין בע"מ ואח'
נ ג ד
המשיב:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.4.11 בתיק ע"ר 32795-01-11 שניתן על ידי
כבוד השופט י' שיצר
בשם המבקשים:
עו"ד אילן מוריאנו
בשם המשיב:
עו"ד אליעד שרגא
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"ר 32795-01-11) לפיו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת רשמת בית משפט המחוזי (כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט) אשר הורתה על מחיקת בקשתם לבטול החלטה קודמת וזאת בשל אי תשלום מלוא סכום הערובה שהוטל עליהם.
המבקשים נדרשו להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסך 150,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה נגדם על ידי המשיב. המבקשים לא הפקידו את הסכום האמור וביקשו בשלב מאוחר יותר להפקיד את סכום הערובה בתשלומים. הרשמת נעתרה לבקשה (החלטה מיום 31.1.10) וקבעה שלפנים משורת הדין ניתן להפקיד את סכום הערובה ב – 6 תשלומים בסך 25,000 ₪ לכל תשלום. כן נקבע כי אם לא יופקדו התשלומים במועדים שנקבעו לא תינתן למבקשים רשות להתגונן. המבקשים לא עמדו במועדים שנקבעו ובהחלטה מיום 15.11.10 נקבע כי המשיב זכאי לקבל פסק דין נגד המבקשים. האחרונים הגישו בקשה לבטול ההחלטה. בתאריך 26.12.10 ניתנה החלטה לפיה הואיל ולא הופקד מלוא סכום הערובה תימחק הבקשה לבטול ההחלטה אלא אם כן יגישו המבקשים קבלות על הפקדת מלוא הסכום. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען כי רישומי גזברות בית המשפט מוטעים וכי בפועל שולם מלוא סכום הערובה. בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים וקבע כי רק תשלום אחד שולם עד היום וגם זאת באיחור. הודגש כי רישומי בית המשפט הינם בגדר רשומה מוסדית המהוות ראייה להוכחת אמינותם ומשהוכח שהמבקשים לא שילמו את סכום הערובה שנקבע לא נפלה כל טעות בהחלטת הרשמת. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי. המבקשים הגישו בנוסף בקשה לעיכוב ביצוע אולם בנסיבות העניין ניתן להתמקד בבקשה העיקרית.
לטענת המבקשים לא היה מקום למחוק את בקשתם להרשות להם להתגונן. לגישתם, הוכיחו את המועדים בהם נעשו ההפקדות והסכומים אשר הופקדו בכל מועד. הודגש כי הוכח שקיימות תרשומות סותרות בתיק לפיהן נכתב בתיק בית המשפט כי המבקשים הפקידו סך של 60,000 ₪ ובמועד מאוחר יותר נכתב שהופקד סכום של 50,000 ₪. מכאן שלא היה מקום לקבוע שדי ברישומי בית המשפט כדי להוכיח שלא הפקידו את מלוא הסכום. לחלופין נטען שהיה מקום לאפשר להם להפקיד פעם נוספת את יתרת סכום הערובה אשר לגביו קיימת מחלוקת בין הצדדים.
2.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. יש להראות כי הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור, מקום בו המחוקק לא הקנה זכות ערעור. דברים אלו יפים ביתר שאת מקום בו מדובר בגלגול שלישי.
כלל מושרש הוא, כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הלכה זו נכונה אף בהחלטות שעוסקות במהותם בהפקדת או אי הפקדת אגרה ועירבון (ראה למשל בע"מ 10600/08 פלוני נ' פלונים , תק-על 2008(4), 3424 ,עמ' 3425 ורע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית תל אביב (לא פורסם)). המבקשים לא עמדו בנטל האמור ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. שני המותבים שדנו בעניין ישמו את הוראות הדין על נסיבות המקרה.
החלטת בית משפט קמא מפורטת, מנומקת ומשכנעת. בפועל חרף ההחלטות השונות שניתנו המבקשים לא עמדו במועדים שנקבעו. באשר למחלוקת העובדתית האם הסכום הופקד - התשתית העובדתית מבססת כנדרש את קביעות של בית המשפט המחוזי בנסיבות תיק זה. עתירת המבקשים ליתן משקל רב יותר לעובדות שנטענו על ידם אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בשלב זה. יודגש, כי הגזברות תיקנה את הודעה, גם על סמך בדיקת הקבלות שהוצגו לה על ידי המבקשים. ברם, המסקנה הייתה ששולם רק שליש מהסכום. בהקשר זה יובאו דברי בית המשפט המחוזי לפיו "בפועל המערערים אף לא ניסו להגיש כל ראיה עקיפה לתשלומים שהפקידו בקופת ביהמ"ש, כגון תדפיסים בנקאיים, אישור משיכת כספומט, ספח שיק וכדומה". טענה חלופית של
המבקשים בדבר הפקדת הסכום בשלב זה אינה מגלה טעות בהחלטות השונות שניתנו על בסיס טענותיהם בבית משפט קמא. למבקשים ניתנו די והותר הזדמנויות להפקיד את סכום הערובה.
3.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' בתמוז התשע"א (5.7.11).
ש ו פ ט