פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3451/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
ד"ר סיגל שוורץ
נ ג ד
המשיבים:
1. ד"ר רון פרימר
2. כוכי נדג'ר
3. ד"ר דניאל אנגל
4. ד"ר אופיר כהן-מרום
5. ד"ר אורית כהן קסטל
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה (השופטים
ר' סוקול
(סגן נשיא),
מ' רניאל
ו-
י' קראי-גירון
) בע"א 13441-10-19 מיום 5.3.2020.
בשם המבקשת:
עו"ד אורון חדי
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ר' סוקול (סגן נשיא), מ' רניאל ו- י' קראי-גירון ) בע"א 13441-10-19 מיום 5.3.2020. בפסק הדין נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' צ'יזיק ) בת"א 73727-12-18 מיום 24.7.2019, בגדרו נמחקה על הסף תביעת המבקשת נגד המשיבים מחמת חוסר סמכות עניינית, וכן נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן בת"א (חי') 13582-05-16 מיום 13.11.2017 , בשל גילוי עובדות חדשות לכאורה. לשלמות התמונה יובהר כי בבית המשפט המחוזי חזרה בה המבקשת מערעורה ככל שהוא מתייחס לדחיית בקשתה לביטול פסק הדין.
2.
בית משפט השלום מצא כי תביעת המבקשת מושתתת על טענות הנוגעות לפרסומים, מכפישים לטענתה, מצד המשיבים הנוגעים לעבודתה, תפקודה המקצועי ופיטוריה כרופאה תעסוקתית בתקן אזרחית עובדת צה"ל בין השנים 2007-1999. נקבע כי אופן הניסוח והגשת התביעה, דרך פקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלף חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מהווה ניסיון להתחמק מהתדיינות בפני בית המשפט המוסמך - הוא בית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. בנוסף הוער, כי בשל ריבוי ההליכים בעניינה של המבקשת, אשר נקטה במספר רב של הליכים משפטיים מקבילים בערכאות שונות, אין מקום להכריע בשלב מקדמי זה בטענות השיהוי והתיישנות שהעלו המשיבים.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת תוך שנקבע כי "דין תביעת המערערת להיות מסולקת על הסף, הן בשל חוסר סמכות עניינית כפי שבצדק קבע בית משפט קמא והן בשל התיישנות, היעדר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט, וזאת גם אם חלק מהעילות האמורות בכתב התביעה כן נמצאות בסמכותו העניינית של בית המשפט קמא" (פסקה 21 לפסק הדין). בהמשך לכך דן בית המשפט המחוזי בכל אחת מהעילות האמורות ובתוך כך קבע כי " לא ניתן לאפשר למערערת להמשיך להשתמש באופן לא ראוי בהליכי המשפט ... המערערת מתנהלת כמי שיצאה לנקמה, כאשר ריבוי ההליכים שנדחו על הסף יש בו להעיד על התנהלות בעייתית של הגשת אותן תביעות , שרובן היו הליכים מיותרים..." (פסקה 41 לפסקה הדין).
4.
בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי משעה שמצא בית המשפט המחוזי שדין התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, וכי הסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, הדיון וקביעות בטענות ההתיישנות, היעדר העילה והשימוש לרעה בהליכי משפט נתקבלו בחוסר סמכות.
5.
לאחר עיון
בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות
סדר
הדין
האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק הדין אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית החורגת מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
יצוין, כי הסיבה בעטיה בחר בית משפט השלום להימנע מדיון בטעמים הנוספים לסילוק התביעה על הסף, מלבד העדר סמכות עניינית, הייתה שטענות אלו התבררו באותה העת בהליכים תלויים ועומדים, במטרה להימנע מפסיקות סותרות בסוגיות אלו (פסקה 32 לפסק דינו של בית משפט השלום).
משבחרה המבקשת לערער על פסק הדין ולהעלות בפני בית המשפט המחוזי את מכלול טענותיה, לרבות בשאלת ההתיישנות, רשאי היה בית המשפט להיזקק גם לשאלה זו.
6.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא . המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,500 ₪ .
ניתנה היום, ח' בתמוז התש"ף (30.6.2020).
ש ו פ ט