רע"א 3481-23 רע"א 3481-23

1.הצדדים יודיעו עד ליום ג', 30.5.2023, האם הם מסכימים כי בקשת רשות הערעור תתקבל באופן חלקי, במובן זה שיתאפשר למבקשים להגיש לבית משפט קמא בקשה מפורטת ונפרדת לסילוק התביעה על הסף, והוא ידון ויכריע בה בהתאם לשיקול דעתו.

2.ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמות ברוח האמור, המשיב יגיש עד ליום 30.5.2023 תשובה לבקשת רשות הערעור.

על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על כל הכרוך בכך.

3.באשר לבקשה לעיכוב ביצוע – לא ראיתי מקום לקבלה. הבקשה לעיכוב ביצוע מתמקדת בקביעת בית משפט קמא כי המבקש 1 ישיב על שתי שאלות בשאלון שנשלח אליו. ואולם, המבקשים לא מעלים כל טענה, לא במסגרת בקשת רשות הערעור ולא במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, לפיה המענה על השאלות הללו צפוי לגרום להם נזק כלשהו. כך גם, עיון בתשובת המבקשים לרשימת הבקשות שהגיש המשיב מעלה כי כל טענתם היא ששאלות אלה אינן רלוונטיות. על כן, לא ברי איזה נזק צפוי להיגרם למבקשים כתוצאה מהמענה על השאלות. אומנם, במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע טוענים המבקשים כי ככל שיימסר המענה על השאלות לא ניתן יהיה להשיב את המצב לאחור שכן המידע כבר יהיה בידי הצד שכנגד, אלא שבכך אין די כדי להצביע על נזק כלשהו שצפוי להיגרם להם כתוצאה מהמענה.