רע"א 350/11 צביה צ'פני נ. איילון חברה לביטוח בע"מ

1.

המבקשת נפגעה ביום 30.8.04 בתאונת דרכים והגישה לבית משפט השלום ברחובות בשנת 2005 תביעת פיצויים בשל נזקי הגוף שנגמרו לה בשל התאונה. במסגרת תביעתה עתרה למינויו של מומחה רפואי בתחום האורטופדי וכן מומחה בתחום הנוירולוגי או הפסיכיאטרי. בית המשפט נעתר לבקשה ומינה שני מומחים רפואיים, בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטרי, והתיק נקבע לשמיעת ראיות. בחודש אוגוסט 2008, כשנתיים לאחר התאונה, סבלה המבקשת מאירוע מוחי. ביום 6.9.06 עתרה המבקשת בבקשה להפסקת התובענה, עקב אירוע זה וניתוח שעברה בראשה.

ביום 24.1.07, כארבעה חודשים לאחר הפסקת התובענה, עתרה המבקשת בבקשה לחידוש תובענתה ובבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי , שכן לטענתה נבע האירוע המוחי מתאונת הדרכים. בית משפט השלום (כבוד השופטת ר' שמולביץ' ) דחה את הבקשה בהחלטה מיום 28.3.07.

ביום 19.2.08 הגישה המבקשת, באמצעות בא-כוחה דאז, את התביעה הנדונה במקביל לבית משפט השלום בתל אביב. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בבית המשפט בתל אביב התברר דבר קיומה של התביעה הקודמת ברחובות, והתביעה בתל-אביב נמחקה. או אז, שבה המבקשת ועתרה לחידוש התובענה בבית משפט השלום ברחובות ולמינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי .

2.

בית משפט השלום (כבוד השופטת ר' שמולביץ' ) דחה את הבקשה החוזרת, מן הטעם שלא נתמכה בתצהיר ומשלא נמצא בתיעוד הרפואי ביסוס כנדרש למינוי המומחה. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות לערער על ההחלטה ואף בקשה זו נדחתה.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' יעקב ) אישר את החלטת בית משפט השלום בקובעו כי "מעיון בתעודות חדר המיון אני למד כי לא מצוינת כל פגיעה בראשה של המבקשת. היא לא התלוננה בפני הרופאים בחדר המיון על פגיעה כזאת, אם כי מצוין שקיימת נפיחות במצח מצד ימין . בהחלט ייתכן שאותה נפיחות במצח נגרמה עוד קודם לתאונה ובלי קשר אליה. חיזוק נוסף לכך אני מוצא בעובדה שהמבקשת לא ציינה בחדר המיון כי היא נפגעה בראשה. בבדיקות שנערכו למבקשת לאחר התאונה, בחודשים ספטמבר ונובמבר 2004, לא נמצאה כל פגיעה נוירולוגית. במסמכים רפואיים אחרים שהוגשו נרשם מפי המבקשת כי היא סובלת מכאבי ראש, סחרחורות, הקאות ובחילות . אולם, במסמך רפואי שהומצא לי על ידי המשיבה הנושא תאריך 19.5.96, כשמונה שנים קודם לתאונה, מצוין כי המבקשת מתלוננת על כאבי ראש בעלי אופי לוחץ, לא ממוקמים, וכן סחרחורות" [הדגשות הוספו – א' ר']. לאור האמור, קבע בית המשפט כי מאחר שהמבקשת סבלה מאותן תופעות כשמונה שנים לפני התאונה, הרי שלא עלה בידי המבקשת להראות את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין תופעות אלה.

3.

המבקשת אינה משלימה עם ההחלטה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקשת טוענת כי בעת שארעה התאונה, היא ישבה במכונית כנוסעת, במושב האחורי האמצעי. המכונית בה נסעה פגעה ברכב שלפניה, ואילו היא הועפה קדימה, נחבלה קשות בראשה מלוח השעונים ואף איבדה את הכרתה לזמן קצר. בבית החולים נמצא כי היא סובלת מחבלות רבות, לרבות מנפיחות במצח. לטענתה, מאז התאונה התלוננה המבקשת בפני רופאיה המטפלים על כאבי ראש וצוואר תדירים, סחרחורות, בחילות, הקאות ועוד, אולם אף לא אחד מן הרופאים זיהה את הבעיה ממנה היא סובלת. מצבה, כך נטען, הלך והדרדר עד שבחודש אוגוסט 2006 נתגלה כי היא סובלת ממפרצת במוח עם דימום תת עכבישי. המבקשת סבורה כי די בראיות שהגישה כדי להוות את ראשית הראיה הנדרשת, ומדגישה כי הציעה לשאת בעצמה באופן מלא בעלות המומחה הנוירולוגי, על אף מצבה הכלכלי הקשה. עוד טוענת היא כי הנזק שיגרם לה אם לא ימונה מומחה כזה הוא רב. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטות הערכאות הקודמות. המשיבה מדגישה את דרך התנהלותה הדיונית הפסולה של המבקשת (כפי שפורט לעיל), סבורה כי יש להתעלם לחלוטין מחוות דעת המומחה ד"ר קוריצקי (להלן: חוות הדעת ) שצירפה המבקשת לבקשתה הנוכחית וטוענת כי אין בתיעוד הרפואי שהוגש כדי להצדיק מינויו של מומחה בתחום הנוירולוגי.

4.

לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים ואת החלטות הערכאות הקודמות החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. כידוע, "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת בפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה" (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון , פ"ד מד (2) 216,

219-220). אמנם – כך נקבע – בכך "אין... כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו" (שם).

עוד הובהר בפסיקה, לעניין הדרישה לראשית ראייה, כי "כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית-המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991)). עם זאת, אין לרוקן מתוכן את הדרישה לקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. כך, למשל, במקרה בו המסמכים הרפואיים מעידים על פגיעה בחלקים מסוימים בגופו של התובע, ואילו האחרון מבקש למנות מומחים רפואיים בגין פגיעות בחלקים אחרים בגופו שאין ראיה לכך כי נפגעו בתאונה, אין להתיר את הדבר. על הבדיקה להיעשות בזהירות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת, לבחון את סבירות היתכנותו של קשר סיבתי ולנמק את החלטתו" (רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' כשרי (טרם פורסם, 29.7.2009).

5.

המבקשת צירפה, כאמור, לבקשתה חוות דעת התומכת בטענתה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין המפרצת לבין התאונה. בית המשפט קבע כי חוות דעת זו צורפה שלא כדין והצדדים חלוקים ביניהם בשאלה זו. סבורני כי במקרה זה, אף בהתעלם מחוות הדעת הנדונה, די בראיות האחרות שצירפה המבקשת כדי להוות "ראשית ראיה". כך, בתעודות חדר המיון מצוין במפורש כי קיימת נפיחות במצח בצד ימין, ובכך יש כדי לתמוך, ולו לכאורה, בטענת המבקשת כי סבלה מחבלת ראש, וזאת אף אם אין תיעוד מפי המבקשת על פגיעה כזו. על כך יש להוסיף את תלונותיה החוזרות ונשנות של המבקשת, המתועדות במסמכים רפואיים שהוגשו, לפיהן היא סובלת מכאבי ראש, סחרחורות, הקאות ובחילות. אכן, לבית המשפט הומצא גם מסמך המתעד תלונות על כאבי ראש וסחרחורות, הנושא תאריך הקודם לתאונה בשמונה שנים. ואולם, במסמך בודד זה אין כדי לבטל את כל אותם מסמכים רפואיים אחרים, אשר יש בהם כדי להוות "ראשית ראיה" ולהקים את הבסיס הנדרש למינויו של מומחה רפואי בתחום המבוקש.

לאור האמור, יש לקבל את הערעור ולהורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. בית המשפט הדן בתובענה ימנה מומחה כאמור, ויקבע, בהתחשב במכלול הנסיבות, מי מהצדדים ישא בשכר טרחת המומחה. המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בסך 5,000 ש"ח.