רע"א 3525/20 יצחק בן משה נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ

1.

במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו, הגיש המבקש בקשה לביטול הליך הוצאה לפועל, שנפתח לדבריו שלא כדין, "בתרמית, במרמה, בהונאה" .

2.

ביום 31.5.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כדלקמן:

"החייב שב ומגיש בקשות ביחס לבקשות קודמות אשר נדונו וניתנו ביחס אליהן החלטות. פעם אחר פעם הובהר לחייב כי העובדה כי מוגשות על ידו, בקשות חוזרות, ובמסגרתן הוא שב ומעלה טענות שהוכרעו, ולעיתים מוסיף טענה זו או אחרת, או מעלה טענותיו טיפין-טיפין, אינה יכולה להתקבל, אינה הופכת את הסוגיה לסוגיה חדשה, ולא תותר. זאת ועוד, אין מקום לדון במסגרת הליך זה בפסקי דין חלוטים אשר ניתנו על ידי בתי משפט שונים, או בהליכי הוצאה לפועל אשר התקיימו מכוחם של אותם פסקי דין, ובחלקם הגדול אף הסתיימו. אני שבה ומפנה להחלטות קודמות שניתנו במסגרת בקשות 269 ו-186, לרבות זו מיום 26.5.2020. לנקוב יש להוסיף כי הניסיון להכפיש את בעלי התפקיד, כל בעלי התפקיד בהליך זה, תהא זהותם אשר תהא, אינה ראויה, ודי בה על מנת להביא לדחיית הבקשה. נוכח עתירתו של החייב, יתקיים דיון בסוגיית תביעת החוב של בנק הפועלים במועד שנקבע. בקשה זו נדחית" .

3.

החלטת בית המשפט המחוזי מדברת בעד עצמה; אין עילה – פורמלית או מהותית – לשוב ולהידרש לטענותיו של המבקש. לא למותר לציין, כי רק לאחרונה נדרשתי לשתי בקשות רשות ערעור אחרות שהגיש המבקש, על החלטות שבהן דחה בית המשפט המחוזי את בקשותיו מטעם דומה – הגשה חוזרת ונשנית של בקשות חדשות, ביחס לסוגיות שנדונו והוכרעו זה מכבר (רע"א 2944/20 ורע"א 2948/20).

4.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית; ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שנכרכה עמה, והיא נמחקת בזאת.

אין צו להוצאות.