רע"א 3845/20 יצחק בן משה נ. בנק הפועלים בע"מ

1.

במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו של המבקש, הוגש ערעור על החלטת המנהל המיוחד באחת מתביעות החוב. ביום 5.6.2020 הגיש המבקש "הבהרה דחופה בעניין הכרעת הערעור ראה: בית המשפט העליון ע"א 2499-19 מיום 19.1.2020 מוצג א" . במסגרת ה'הבהרה', התבקש בית המשפט המחוזי "להכריע את הערעור על פי הדין בפשיטת הרגל ועל פי הפקודה הקנויה לו בהוראות ובהחלטות של בית המשפט העליון ע"א 2499-19 מיום 19.1.2020" .

2.

ביום 7.6.2020 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי כדלקמן: "פעם אחר פעם הובהר לחייב כי אין מקום להגשת הבהרות, תוספות או תשובות נוספות לבקשות קיימות. במסגרת בקשה זו ניתנה לחייב האפשרות להגיש עמדתו, מספר פעמים. התקיים דיון, לבקשת החייב, במסגרתו השלימו הצדדים את טיעוניהם. לפנים משורת הדין יבהירו המערער, הנאמנות והמנהל המיוחד להכרעה בתביעת החוב עד ליום 10.6.2020, האם קיימת מניעה לתת את הדעת לתוכנו של פסק הדין של כב' בית המשפט העליון, וזאת מבלי שיהא בכך כדי הבעת עמדה לעניין הרלוונטיות של פסק הדין, ומבלי שאדרש לבקשתו של החייב עצמו" . בהמשך להחלטה זו הבהירו המערער, הנאמנות והמנהל המיוחד כי אין מניעה ליתן את הדעת על תוכנו של פסק הדין, אך ציינו כי הוא אינו רלבנטי לעניין הנדון.

3.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. במסגרת הבקשה לרשות ערעור, עד כמה שניתן להבין מתוכה, מבוקש להורות על 'ביטול ריבית הפיגורים בתביעת החוב של הבנק', ועל 'הכרעת תביעת החוב על פי סעיף 134א לפקודה'.

4.

דין הבקשה להידחות. המבקש שב ומגיש לבית המשפט המחוזי 'בקשות', 'הבהרות' ו'הודעות', ללא הצדקה, ללא נימוקים, תוך חריגה מסדרי הדין. על החלטות בית המשפט המחוזי מגיש המבקש, פעם אחר פעם, בקשות רשות ערעור לבית משפט זה (ראו, רק לאחרונה, החלטותַי ברע"א 2944/20, רע"א 2948/20 ורע"א 3525/20). בקשות אלו הן הלכה למעשה בקשות 'חדשות', הכוללות טענות ונימוקים שזכרן לא בא בבקשות שהוגשו לבית המשפט המחוזי.

5.

בהחלטה מיום 11.6.2020, עמד בית המשפט המחוזי על אופן התנהלותו של החייב בהליך המתנהל בעניינו: "בתיק זה קיימות למעלה מ-240 בקשות ו-1,100 החלטות, חלק מהותי מהן, מקורן בחייב. בעת האחרונה מוצא החייב לנכון, מטעמים השמורים עמו, להוסיף ולהגיש כמעט מידי יום, הודעות/בקשות/תשובות/התייחסות נוספת לבקשות שונות. בחלק לא מבוטל מהמקרים מוגשות אלו לאחר שכבר הונחה בתיק התייחסותם של כלל הגורמים המעורבים. פעם אחר פעם, הובהר לחייב כי אין מקום להגשתן של בקשות/הודעות אלו, המוגשות שלא בהתאם להוראות הדין [...] מובהר בזאת לחייב כי מקום בו יוגשו בעתיד בקשות/הודעות/הבהרות בדרך זו, לא יהא מנוס מהטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה" . הדברים מדברים בעד עצמם, לחובתו של המבקש, ונכונים גם לעניין בקשות רשות ערעור ועיכוב ביצוע המוגשות על-ידי המבקש לבית משפט זה. ככל שיתמיד המבקש בהתנהלות זו, לא יהיה מנוס מהטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה. המבקש יקח את הדברים לתשומת-לבו.

6.

הבקשה לרשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע שנכרכה עמה, והיא נמחקת בזאת.