רע"א 3551/01 עירית תל אביב - יפו נ. קנית השלום השקעות בע"מ

1.ביום 18.8.92 נחתם בין המבקשת, עירית תל אביב (להלן: העיריה) לבין המשיבה הסכם לרכישת זכויות במקרקעין לבנייה, הפעלה וניהול של פרוייקט "מרכז השלום" במתחם בשטח של כ-33 דונם בתל-אביב. על-פי התוכנית החלה על המקרקעין ניתן להקים במתחם האמור פרוייקט שיכיל בנייני משרדים מעל למרכז מסחרי בשטח בנוי של עד 150,000 מ"ר. תוכנית זו קובעת כי הבנייה של 50,000 מ"ר מתוך סך כל שטח הפרוייקט מותנית בפינוי של מחזיקים ממשרדים בבנייני מגורים במרכז העיר והעברתם לפרוייקט. בהתאם לכך, נקבע בהסכם הרכישה כי שטח הבנייה הנוספת בשעור של 50,000 מ"ר הינה תוספת מיוחדת שניתנה אך ורק למטרה של פינוי משרדים כנ"ל.

2.בשנת 1997 פנתה המשיבה לעיריה בבקשה לשנות את תנאי ההסכם ותנאי התוכנית, באופן שיותר לה לבנות ולאכלס את מרבית שטח הבנייה הנוספת גם בלא שיתקיים התנאי החוזי המוסכם, ואף יזמה שינוי של התוכנית במוסדות התכנון. במענה, הודיעה העיריה כי תסכים לשנות את ההסכם ותתמוך בשינוי התוכנית, בתנאי שתשולם לה תמורה ריאלית עבור השינוי. בהעדר הסכמה בין הצדדים בשאלת התמורה, ועל מנת שלא לעכב את הדיון במוסדות התכנון, נתנה העיריה את הסכמתה לשינוי ההסכם, והמחלוקת בשאלת התמורה הועברה להכרעת בורר.

3.ביום 29.8.99 הודיעה המשיבה למוסדות התכנון כי היא חוזרת בה מכוונתה לשנות את התוכנית. כן הודיעה המשיבה לבורר ולעיריה כי הליכי הבוררות מתייתרים, שכן נשוא הבוררות אינו קיים. משהודיעה העיריה למשיבה ולבורר כי הודעת המשיבה אינה מקובלת עליה, הגישה המשיבה לבורר בקשה להתלות את הליכי הבוררות. בהחלטתו מיום 16.9.99, קבע הבורר כי אין בידו סמכות להתלות הליכים על דעת צד אחד בלבד, אך השהה את המשך הליכי הבוררות על מנת לאפשר למשיבה לפנות לבית המשפט.

4.המשיבה הגישה לבית משפט המחוזי בקשה להורות על הפסקת הליכי הבוררות. כן הגישה המשיבה בקשה לגילוי מסמכים ולזימון עדים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות, תוך שהוא קובע כי התובענה אינה ראויה להתברר במתכונת שבה הוגשה והורה על העברתה לפסים של המרצת פתיחה. עם העברת התובענה לפסים של המרצת פתיחה, הגישה המשיבה מחדש את הבקשות לגילוי מסמכים ולזימון עדים. בבקשות אלו ביקשה המשיבה להורות על גילוי כל המסמכים הרלבנטיים הקשורים להסרת מגבלת האיכלוס מההסכם בין בעלי הדין עקב שינוי התוכנית, וכן ביקשה לזמן לעדות את היועצת המשפטית לשעבר של העיריה, ראש עירית תל אביב, מהנדס העיר לשעבר, מתכנן המחוז לעבר ומנהל אגף נכסים לשעבר. העיריה התנגדה לבקשות בטענה כי המסמכים והעדים אינם רלבנטיים לבירור התובענה.

5.בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' פלפל) נעתר לבקשת המשיבה לגילוי מסמכים, בקובעו כי המסמכים המבוקשים נוגעים כולם ליחסים שבין בעלי הדין, ואפשר ויש להם השלכה על המחלוקת בהמרצת הפתיחה. כן נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה לזימון ארבעת העדים הראשונים, בקובעו כי יש בעדותם כדי לשפוך אור ולסייע בבירור העובדות השנויות במחלוקת נשוא דיון זה, נוכח מעורבותם בגיבוש הסכם הבוררות או בהליכי שינוי התוכנית.

על החלטות אלו עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המשיבה מאשרת בבקשתה כי העדים, שאת זימונם ביקשה המשיבה, והמסמכים שגילויים התבקש, רלבנטיים לשאלת הפגמים הנטענים בכריתת הסכם הבוררות בין הצדדים ובשאלת הפרתו הנטענת על ידי העיריה, אלא שלטענתה אין הם רלבנטיים לתובענה שהגישה המשיבה. אין בשלב זה לקבל טענה זו. המשיבה טענה במסגרת המרצת הפתיחה שהגישה, כי נוכח התנהגות העיריה - חזרתה ממצגים שעמדו בבסיס הבוררות, הנסיון לגלגל לפתחה של המשיבה מטלות תחבורתיות שהוטלו על העיריה לפי הסכם הרכישה ועצירת קידום התוכנית במישור התכנוני - המשיבה אינה מעוניינת בשינוי התוכנית, ולפיכך נשמט הטעם להמשך הליכי הבוררות, אשר ביסודם עומדת ההנחה כי העיריה זכאית לתמורה בגין הסרת מגבלת הבניה מההסכם, כל עוד שהמשיבה מעוניינת בשינוי המצב התכנוני הקיים. מאידך, עמדת העיריה היא כי הסכם הבוררות הינו חלק ממערכת חוזית רחבה יותר לפיה מכרה העיריה למשיבה זכויות קניין חדשות, ולאור ההסכם החדש שנחתם בין הצדדים, המשיבה חייבת לשנות את התוכנית. מכאן, שעל מנת להכריע בשאלה האם הבוררות הפכה לתיאורטית יתכן מאד שבית המשפט יראה צורך להכריע, בין היתר, בשאלה האם חלה חובה על המשיבה לשנות את התוכנית; יתכן שלצורך הכרעה בשאלה זו יידרש בית המשפט להכריע בשאלות הפרת ההסכם על ידי העיריה והפגמים בכריתת הסכם הבוררות להם טוענת המשיבה.

7.בנסיבות אלה, כשהן נבחנות גם לאור הלכה כי אין בית משפט זה מתערב בעניינים הקשורים לניהולו של ההליך בבית משפט קמא, אלא אם מצא שהחלטתו של בית משפט קמא נוגדת את הדין או יוצרת עיוות דין (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פד"י מד(2) 206), אין להצביע על פגם בהחלטת בית המשפט המצריך התערבות. אין בהכבדה על ההליך, לה טוענת המבקשת, כדי להצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הסומכת, כאמור, על הצורך בהבאת הראיות הרלבנטיות לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת.

לפיכך הבקשה נדחית. משלא הוגשה תגובה, אין צו להוצאות.