החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3561/02 רכש סוכנויות שירותי ביטוח חיים בע"מ נ. פסו ברוך

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לדחייה על הסף של בקשת רשות לערער שנטען כי הוגשה באיחור. לאחר התחשבות בתקופת הפגרה ובכך שהמועד האחרון חל ביום שבת, נקבע כי הבקשה הוגשה במועד. בית המשפט חייב את המשיב בהוצאות המבקשת בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ, מאחר שהבקשה הייתה מיותרת.

העובדות

המשיב ביקש לדחות על הסף את בקשת הרשות לערער בטענה לאיחור בהגשתה. פסק הדין נמסר לבא כוחה הקודם של המבקשת בפקסימיליה ביום 21.3.02 ונתקבל במשרדו ביום 24.3.02. המועד האחרון להגשה חל, לאחר התחשבות בפגרה ובשבת, ביום 28.4.02, והבקשה הוגשה באותו יום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בקשת רשות הערעור הוגשה במועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, בהינתן תקופת הפגרה ומועד קבלת פסק הדין?
  2. 2.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות בגין בקשה לדחייה על הסף שנמצאה מיותרת?

הלכות

  1. 1

    בהינתן תקופת הפגרה, המועד האחרון להגשת בקשת הרשות לערער חל ביום שבו הוגשה הבקשה בפועל, ולכן הבקשה לדחייה על הסף נדחתה.

    ״בהינתן תקופת הפגרה שחלה במהלך התקופה להגשת בקשת הרשות לערער״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה לדחייה על הסף שניתן היה לבדוק מבעוד מועד מיותרת, ולכן יש לחייב את המבקש בהוצאות.

    ״אילו נערכה בדיקה על ידי המשיב מבעוד מועד, לא הייתה הבקשה מוגשת כלל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דחייה על הסף
  • בקשת רשות לערער
  • פגרה
  • הוצאות
  • פסק הדין
  • פקסימיליה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א 3561/02 - ה'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המ

בקשת

:

רכש סוכנויות שירותי ביטוח חיים בע"מ

נגד

המשיב

:

פסו

ברוך

בקשה ל

דחייה על הסף

החלטה

בפניי בקשה לדחייה על הסף של בקשת הרשות לערער שבכותרת.

לטענת המשיב, בקשת הרשות לערער לא הוגשה במועד הקבוע על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ועל כן דינה להידחות על הסף. מתגובת המבקשת לבקשה, ומבדיקה שנערכה בבית משפט קמא, עולה כי פסק הדין נשוא בקשת הרשות לערער נתקבל במשרד בא כוחה הקודם של המבקשת ביום 24.3.02. כן הומצא פסק הדין לבא הכוח הקודם באמצעות הפקסימיליה – ביום 21.3.02. גם בהינתן תאריך מוקדם זה, טוענת המבקשת כי הבקשה הוגשה במועד.

דין טענה זו להתקבל. בהינתן תקופת הפגרה שחלה במהלך התקופה להגשת בקשת הרשות לערער (י"ד בניסן עד כ' בניסן), יוצא כי המועד האחרון להגשת בקשת הרשות לערער חל ביום 27.4.02. יום זה היה יום שבת, ומשכך המועד האחרון להגשת בקשת הרשות לערער חל ביום 28.4.02 – הוא היום בו הוגשה בקשת הרשות לערער. יוצא, כי הבקשה לדחייה על הסף דינה להידחות.

אשר להוצאות. הבקשה שבכותרת הייתה מיותרת. אילו נערכה בדיקה על ידי המשיב מבעוד מועד, לא הייתה הבקשה מוגשת כלל. במצב זה, מן הדין שהמשיב ישא בהוצאות המבקשת בבקשה זו, בסך 1,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה

היום, כ"ט בתמוז תשס"ב (9/7/02).

עודד שחם

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בהינתן תקופת הפגרה, המועד האחרון להגשת בקשת הרשות לערער חל ביום שבו הוגשה הבקשה בפועל, ולכן הבקשה לדחייה על הסף נדחתה.
  2. 2בקשה לדחייה על הסף שניתן היה לבדוק מבעוד מועד מיותרת, ולכן יש לחייב את המבקש בהוצאות.