רע"א 3591/09 אייל קרמר נ. א.סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ

.

15.

ביום 9.2.2009, לאחר קבלת התגובות, נתן בית המשפט את החלטתו, בזו הלשון: "על פי חוות הדעת... היא תעודכן רק אם יוכח שמחירי רכישת הציוד ודמי השכירות גבוהים מתנאי השוק. כל עוד לא הוכח כנ"ל, אין מקום להיעתר לבקשה".

16.

לאור החלטה זו, הגישו המבקשים בקשה לאפשר להם או למומחה מטעמם, בכפוף לחתימה על כתב שמירת סודיות, לעיין בכל המסמכים הנמצאים בשליטת המשיבה והנוגעים לעניינים הבאים: רכישת ציוד ו/או כל פעילות עסקית אחרת בין המשיבה לבין סיניבר סחר בע"מ ;

הנכס נשוא הסכם השכירות בין המשיבה לבין סיניבר סחר בע"מ ; העברות כספיות בין המשיבה לבין סיניבר סחר בע"מ.

17.

ביום 22.3.2009 הגישה המשיבה תגובה לבקשה זו, בה ביקשה לדחות הבקשה. בו ביום, נתן בית המשפט (השופט א' יעקב , אשר התיק הועבר לטיפולו) את החלטתו, אשר זו לשונה: "מדובר בבקשה דומה לזו שנדחתה לפני כחודש. מאותם טעמים נדחית אף בקשה זו".

18.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

טענות המבקשים

19.

המבקשים טוענים, כי החלטת המחוזי עליה מבוקש לערער התקבלה בטרם ניתנה להם הזכות להגיב לתגובת המשיבה, בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות, ודי בטעם זה על מנת לבטל ההחלטה.

20.

לטענת המשיבים, ההחלטה שגויה גם לגופה. על פי הטענה, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי הבקשה להשלמת הבדיקה על ידי המומחית והבקשה לחשיפת מידע בפני המבקשים הן בקשות דומות ; בית המשפט המחוזי, מפי הנשיאה גרסטל, לא דחה את הבקשה להשלמת הבדיקה בידי המומחית, אלא קבע כי אין מקום להיעתר לבקשה כל עוד לא הוכח שמחירי רכישת הציוד ודמי השכירות הינם גבוהים מתנאי השוק. מהחלטה זו עולה, כי קודם להשלמת הבדיקה על ידי המומחית, על המבקשים להציג ראיות כאמור. במסגרת הבקשה לחשיפת מידע לא התבקש ביצוע השלמת הבדיקה בידי המומחית, אלא אך מתן אפשרות למבקשים להשיג את אותן ראיות, כאמור בהחלטת הנשיאה גרסטל, שכן רק אז ניתן יהיה להידרש להשלמת הבדיקה.

21.

המבקשים מציינים, כי הם מצויים בנחיתות מוחלטת ביחס למידע הרלוונטי לנושאים שהעלתה המומחית בחוות דעתה, שכן המשיבה מידרה אותם מכל מידע, קל וחומר ממידע ביחס להעברות הכספיות הבלתי מוסברות ולמחירי רכישת הציוד על ידי המשיבה מסיניבר סחר. על פי הטענה, אי מתן זכות עיון למבקשים במידע הנוגע לסוגיות אלה, שולל מהם כל אפשרות לפעול בהתאם להחלטתה של הנשיאה גרסטל, על מנת להביא להשלמת הבדיקה בידי המומחית. כל זאת, בשים לב לתמרור האזהרה הברור שהוצב במסגרת הערכת השווי על ידי המומחית בעניינים אלה. המשיבים מדגישים, כי למשיבה לא ייגרם כל נזק אמיתי מחשיפת המידע המבוקש, שיוביל לחשיפת האמת.

22.

כן מציינים המבקשים, כי בית המשפט המחוזי בהחלטתו בבקשה לחשיפת המידע, הפנה לטעמים שהובאו בהחלטה בבקשה להורות על השלמת הבדיקה. לטענתם, טעמים אלה אינם יכולים לעמוד, בוודאי כאשר בד בבד דוחים את בקשת המבקשים לחשיפת המידע.

23.

לטענת המבקשים, במקרה כזה, כאשר המומחית מסתייגת מהערכת השווי שערכה, ומדגישה נושאים בעייתים המצריכים בדיקה, קיים חשש כבד שהתמורה אותה יקבלו בגין מניותיהם לא תשקף נאמנה את שוויה של החברה. תוצאה זו תחטיא למעשה את אבן היסוד שבבסיס ההסדר בין הצדדים – מכירה של מניות במחיר המשקף את שוויה של המשיבה.

טענות המשיבה

24.

על פי החלטתי מיום 21.5.2009, הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת רשות הערעור. בתשובתה טוענת המשיבה, כי המומחית מונתה על ידי בית המשפט המחוזי להערכת שוויה של המשיבה בלבד. חברת הסחר הינה חברה עצמאית ונפרדת מהמשיבה. כן נטען, כי הואיל ומחזור הרכישות של המשיבה מחברת הסחר מהווה רק 10% ממחזור הרכישות הכולל של המשיבה בשנה, אין במחזור הרכישות האמור כדי להשפיע על הערכת השווי של המשיבה, אף אם היה נעשה במחירים הגבוהים ממחירי השוק, טענה המוכחשת.

25.

עוד טוענת המשיבה, כי על פי חוות דעת השל המומחית, רק אם יוכח שמחירי הרכישה של המוצרים מחברת הסחר למשיבה גבוהים ואינם עומדים בתנאי השוק, וכי דמי השכירות שמשלמת המשיבה לחברת הסחר אינם עומדים בתנאי השוק, אזי ייתכן - והדגש על ייתכן - שיש מקום לעדכן את חוות הדעת. בהחלטתו הראשונה קבע בית המשפט, מפי הנשיאה גרסטל, כי התנאי לבדיקה הוא, כי יוכח שהמחירים ודמי השכירות אותם משלמת המשיבה אינם עומדים בתנאי השוק. בהיעדר ראיה בידם להוכיח טיעונם, אין מקום לסטות מהחלטות בית המשפט המחוזי.

26.

לטענת המשיבה, במקום להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הנשיאה גרסטל, התחכמו המבקשים והגישו את בקשת העיון במסמכים. על פי הטענה, בכך שבחרו המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור רק משנדחתה בקשתם השניה, החמיצו את יומם בבית המשפט, ועל כן יש לדחות בקשה זו, שהיא למעשה בקשת רשות ערעור על הליך סרק, שאינו ההליך האמיתי, ואשר הומצא על ידי המבקשים לצורך עמידה במועדי הערעור. לטענת המשיבה, מדובר בבקשה הזהה לבקשה הראשונה, אלא שבבקשת העיון מבוקש שמומחית מטעם המבקשים תבדוק את המסמכים. על פי הטענה, החלפת מומחה מטעם בית המשפט במומחה מטעם המבקשים, אינה יכולה להוות עילה למבקשים לפתוח את שערי הבדיקה ולאפשר להם לערוך "מסע דיג" בספרי המשיבה.

27.

עוד מציינת המשיבה, כי חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט המחוזי אינה סופית, המומחית טרם נחקרה עליה ובית המשפט טרם קבע כי חוות הדעת נכונה ומחייבת. לפיכך נטען, כי אין לגרום למומחית עבודה נוספת ולצדדים הוצאות מרובות וטרחה.

28.

כן נטען, כי חשיפת היחסים שבין המשיבה לבין חברת סחר, כמוה כחשיפת סודות מסחריים בפני צד ג' שאין לו כל עניין בו. רצון צד ג' לעיין במסמכים הקשורים בחברת הסחר, עוד טרם הוצגה ראשית ראיה ליחסים המיוחדים הנטענים, והם בבחינת רכילות בלבד, עומדת בניגוד להגנה שניתנה בסעיף 6(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, בדבר גזל סודות מסחריים.

29.

לבסוף מבוקש לדחות את בקשת רשות הערעור תוך הטלת הוצאות על המבקשים. לחילופין מבוקש, כי במידה והבקשה תתקבל ובית משפט זה יקבע כי על המומחית לבדוק את היחסים בין המשיבה לבין חברת הסחר, מן הראוי להשהות את ביצוע ההחלטה עד לאחר סיום חקירת המומחית, וליתן לבית המשפט המחוזי את שיקול הדעת, מתי וכיצד יבדקו היחסים בין החברות, אם בכלל.

דיון והכרעה

30.

במישור הפרוצדורלי, מקובלת עליי טענת המבקשים, לפיה נשללה מהם הזכות להגיש תגובה לתשובת המשיבה. הדבר מתחייב מתקנה 241 (גו) לתקנות, ודי בכך כדי לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי עליה מבוקש לערער (השוו: רע"א 3053/07 הרי הרמן נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.5.2007)).

31.

אף טענתם של המבקשים לגוף העניין מקובלת עליי. אכן, אין מדובר בשתי בקשות דומות. הבקשה השניה מהווה המשך טבעי להחלטה שניתנה בבקשה הראשונה. אפרט: הבקשה להשלמת הבדיקה על ידי המומחית נדחתה, כאשר צוין בה מפורשות כי על מנת שתיערך בדיקה משלימה כזו, על המבקשים להוכיח את טענותיהם בנוגע למערכת היחסים שבין שתי החברות. כפועל יוצא מהחלטה זו, ביקשו המבקשים ליתן להם אפשרות להוכיח טענותיהם, קרי, לעיין במסמכי החברה, שם נמצא המידע הדרוש. הנה כי כן, אין מדובר באותה בקשה, כי אם בבקשה שונה, שנולדה בעקבות הנמקתה של ההחלטה הראשונה.

32.

אמנם, המבקשים יכולים היו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה, בבקשה להשלמת הבדיקה על ידי המומחית. אולם, יש הגיון בבחירתם לילך בנתיב של הגשת בקשה לעיון במסמכים, לאור דרישת ההוכחה שהוטלה עליהם בהחלטה הראשונה, ומכל מקום אין בכך כדי לשלול מהם אפשרות הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה השניה, כפי שטוענת המשיבה.

סוף דבר

33.

אשר על כן, הערעור מתקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 22.3.2009 מבוטלת. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שיכריע בבקשה לעיון במסמכים כולם או חלקם לאור האמור בפסק דין זה, ולאחר שתוגש תגובת המבקשים לתשובת המשיבה, לפי תקנה 241. התגובה תוגש תוך 10 ימים מיום קבלתו של פסק דין זה.