רע"א 3613/09 אפולק (אינג' י.זמלר)בע"מ נ. דידי עו"ד אופיר בתפיקדו כמפרק הח

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון, שהועמד על סך 15,000 ₪.

1.

ברקע הדברים עומדים הליכי פירוק של החברה רז ציפויים תעשייתיים בע"מ (להלן – החברה). בעלי המניות בחברה הם המבקשים 2 ו-3 ומשיב 2. לאחר שבראשית שנת 2007 הגישו המבקשים בקשה לפירוק החברה, מינה בית המשפט שלפירוק, בהסכמת הצדדים, את עו"ד אופיר דידי, למפרק זמני לחברה, שסמכויותיו הן להמשיך ולנהל את החברה כעסק חי. בד בבד הורה בית המשפט לכל אחד מהצדדים להפקיד סך של 30,000 ₪ בקופת הכנ"ר להבטחת שכרו של עו"ד דידי. בהמשך, משניתן צו פירוק לחברה, מונה עו"ד דידי כמפרק קבוע (להלן – המפרק). ביום 1.2.2009 הוגש דו"ח מסכם מטעם המפרק ובו בקשה למתן הוראות בעניין תשלום דיווידנד ובקשה לאישור שכרו של המפרק והחזר הוצאותיו. המבקשים, מצידם, הגישו ביום 22.2.2009 בקשה לקבוע כי ההוצאות שהוציאו בזמן הליכי הפירוק (חקירות, בדיקות, בירורים ופעולות שונות בסיוע למפרק) הן במעמד של הוצאות פירוק ויש להורות על תשלומם מקופת הפירוק. בית המשפט שלפירוק החליט (ביום 6.4.2009) לאשר את בקשת המפרק לתשלום דיווידנד ולתשלום שכרו והחזר הוצאותיו, תוך דחיית בקשת המבקשים להכיר בהוצאותיהם כהוצאות במעמד של הוצאות פירוק. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה לרשות ערעור.

2.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים בקשה לפטור אותם מהפקדת ערבון, בנימוק כי הפקידו בקופת הפירוק סך של 30,000 ₪ להבטחת שכר טרחת המפרק ומלוא שכרו שולם מקופת הפירוק. המבקשים מפנים לדו"ח המפרק לפיו לא רק שיש בקופת הפירוק די לכיסוי שכר טרחת המפרק, אלא שיוותרו בקופת הפירוק כספים. לשיטת המבקשים, יהיה בכספים אלו די והותר להבטחת הוצאות המשיבים בהליך זה. המפרק ומשיב 2 מתנגדים לבקשה. לטענת המפרק, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.4.2009 סיימה את הדיון בבקשת המפרק לחלוקת דיווידנד ואישור שכרו ובבקשת המבקשים להכיר בשעות העבודה שהשקיעו לצרכי פירוק החברה כהוצאות מעמד של הוצאות פירוק. לשיטתו, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהמבקשים אינם זכאים להשבת הסכום של 30,000 ₪ לידיהם, וכפועל יוצא מכך, סכום זה אינו יכול לשמש "תחליף ערבון". משיב 2 מוסיף וטוען כי ייעודם של הכספים המופקדים בקופת הפירוק אינו תשלום הוצאות משפט, אם וככל שיפסקו לטובת המשיבים במסגרת הערעור. כספים אלו הופקדו לטובת שכר טרחת המפרק בתיק הפירוק והמבקשים אינם רשאים לייחד אותם על דעת עצמם לצורך הבטחת הוצאות המשיבים, אלא בהחלטה ספציפית של בית המשפט שלפירוק.

3.

אומר מיד כי דין הבקשה להידחות. על פי כללי הדיון, עם הגשת הליך ערעורי חייב המערער להפקיד בבית המשפט עירבון להבטחת הוצאותיהם של המשיבים (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הערבון נועד להבטיח כי לרשות המשיבים יעמוד מקור זמין, מיידי וודאי לגביית הוצאות מיוזם ההליך, אם יפסקו כאלה בבית משפט זה. במקרה דנן, ככל שהמבקשים יחויבו בתשלום הוצאות למשיבים במסגרת ההליך שבכותרת, העובדה שמצויים כספים בקופת הפירוק לא תסייע בידי המשיבים לגבות הוצאות מן המבקשים. אם יוטל חיוב בהוצאות ההליך שבכותרת, הוא יוטל אישית על המבקשים ולא על קופת הפירוק. ברי כי הכספים המצויים בקופת הפירוק לא נועדו לשם פירעון הוצאות בהן יחויבו המבקשים עצמם בהליך משפטי נגד המשיבים במקום גבייה מן המשיבים. מכאן שאפילו מצויים כספים בקופת הפירוק, הם אינם יכולים להוות תחליף להפקדת ערבון על-ידי המבקשים. יש לזכור כי הכספים בקופת הפירוק מיועדים לפירעון חובות של החברה ותשלום הוצאות פירוק. הם אינם מיועדים לתשלום הוצאות בהתדיינות בין המבקשים למשיבים. קל וחומר שהכספים לא נועדו לתשלום הוצאות למשיב 2, שכלל אינו בעל תפקיד במסגרת הפירוק.

הבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך 21 יום, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. משלא הוגשה תגובה מטעם משיב 3, ישמש הערבון להבטחת הוצאותיהם של המשיבים 1 ו-2 בלבד. המבקשים ישלמו לכל אחד מן המשיבים 1 ו-2 שכר טרחת עורך-דין בגין הבקשה שלפניי בסך 1,000 ₪.