רע"א 3622/03 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ. יצחק אמר

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב) לפיה נדחתה בקשת המבקש למחיקת סעיפים מתצהיר עדות ראשית של המשיבים.

המשיבים הגישו כתב תביעה כנגד המבקש, בו ביקשו את בית המשפט להצהיר כי המבקש אינו רשאי לממש, עד לסיום פרוייקט הבנייה אשר על ביצועו אמונים המשיבים, שטרי משכנתא אשר נחתמו על ידי המשיבים להבטחת חובותיהם כלפי המבקש. טענות המשיבים הרלוונטיות לעניין שבפניי היו כי הסכם הליווי שנחתם בין הצדדים בנוגע לפרוייקט הבנייה, מנע מבעד המבקש מלפעול למימוש הנכסים הממושכנים כל עוד לא הושלם פרוייקט הבנייה.

כאשר הגישו המשיבים תצהירי העדות ראשית מטעמם, הגיש המבקש בקשה למחיקת חלקים מהתצהיר. חלקים אלה מתייחסים לטענות לפיהן הפר המבקש את הסכם הליווי הבנקאי בכל הנוגע לפרוייקט הבנייה, נהג בחוסר תום לב בנוגע לקיום חלקו בהסכם הליווי, והטעה ואף רימה את המשיבים בכל הנוגע לאי ביצוע הסכם הליווי. המבקש טען כי טענות אלה לא נטענו בכתב התביעה וכי הן הועלו בתצהיר לראשונה. בית המשפט קמא סירב למחוק חלקים אלה, לאחר שבאי כוח המשיבים הצהירו בפניו שאין בכוונתם להרחיב את החזית. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקש טוען כי שגה בית המשפט קמא עת מצא שבתצהיר המשיבים אין משום הרחבת חזית. הוא סבור כי בכתב התביעה שהגישו המשיבים אין כל אזכור להפרה של הסכם הליווי על ידיו, ולפיכך העלתן של טענות כאלה בשלב זה של הדיון היא אסורה.

המשיבים תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. הם גורסים כי החלקים השנויים במחלוקת בתצהיר אינם אלא פירוט של טענות אשר העלו בכתב התביעה אשר הגישו. לשיטתם, בכתב התביעה פורטה בקצרה הטענה כי המבקש הפר את ההסכם אליו הגיע עם המשיבים.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. אכן, ניסוחו הכוללני והסתמי של סעיף כתב התביעה הרלוונטי לענייננו, מקשה על הבנת כוונת מחברו. יחד עם זאת, מקובלת עלי מסקנת בית המשפט קמא כי ניתן להבין את כתב התביעה כמעלה טענה לפיה המבקש לא קיים את ההתחייבויות שנטל על עצמו בחוזה שעליו הסכים עם המשיבים. לפיכך, כל עוד אין המשיבים דורשים סעדים חדשים, ולכך הם התחייבו בפני בית המשפט קמא, אין לפסול את התצהירים.

זאת ועוד, בקשת המחיקה, כפי שהוגשה לבית המשפט קמא, הייתה גם היא כוללנית וקצרה ביותר, באופן שהקשה על בחינה אמיתית של טענות המבקש. אין די בטענת אחד הצדדים כי עדות מסויימת מהווה הרחבת חזית. על הטוען טענה כזו מוטלת החובה לפרט את הטענה ולהוכיחה באמצעות מובאות מהעדות עצמה ומכתבי הטענות. משבקשת המבקש הוגשה בצורה ובנוסח בהם הוגשה, אין למבקש להלין על בית המשפט קמא על שבחר שלא לקבל החלטה מפורטת ומנומקת. וודאי שאין לאפשר שימוש בהליך של בקשת רשות ערעור כ"מקצה שיפורים" בו תוגש בקשה מפורטת ומנומקת שלא הונחה בפני בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.