רע"א 3655/11 שרה כהן נ. יצחק פאלק

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים לפיו נדחתה בקשת המבקשת לעיין מחדש בהחלטה לדחות את בקשתה להארכת מועד להגשת ערעור.

בית משפט השלום קיבל את התביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת בנושא אי קיום חוזה מכר דירה שרכשה המבקשת מהמשיב. תביעה שכנגד שהגישה המבקשת נדחתה. המבקשת פנתה ללשכת הסיוע המשפטי על מנת להגיש ערעור, אשר הוגש לאחר המועד שנקבע חוק. בקשת המבקשת להאריך לה את המועד להגשת הערעור נדחתה. נקבע כי אין טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד וכי המבקשת התרשלה במועד בו היא פנתה ללשכה. בקשה לעיון מחדש נדחתה מהטעם שאין הליך של עיון מחדש.

2.

לטענת המבקשת טעה בית המשפט בקובעו כי לא קיים טעם מיוחד המצדיק את האחור בהגשת הערעור. הודגש כי המבקשת פנתה ללשכה לסיוע משפטי לשם הגשת ערעור, אולם עד שאושר לה סיוע משפטי חלף זמן. המבקשת ציינה כי הייתה מאושפזת בתקופה בה נתקבל פסק הדין ולא היה פנאי לטפל בעניין. לשכת הסיוע המשפטי קיבלה את דרישתה רק ביום 26.12.10 וכתב ערעור ובקשה להארכת מועד הוגשו כעבור 6 ימים עקב מחלת בא כוחה. האיחור בכללותו הינו 20 יום בלבד ועל כן לא היה מקום שלא לאפשר למבקשת להאריך את המועד להגשת הערעור. לטענתה טעה בית המשפט בקובעו כי היא התרשלה ולא טיפלה בבקשה במועד. המבקשת מסתמכת על מכתב של לשכת הסיוע המשפטי המלמד שהלשכה נטלה על עצמה את האחריות לעיכוב בטפול בערעור המבקשת ועל כן לא היה מקום להטיל אחריות על המבקשת. לשיטתה סיכוי הערעור טובים הואיל ואין מחלוקת שמסמכים הדרושים לרישום הדירה שרכשה נמסרו לבא כוחה באיחור של שנה וחצי ועל כן לא היה מקום לדחות את תביעתה לפיצויים מוסכמים.

3.

סדרי הדין הינם חלק מהדין. מטרתם עשיית סדר כדי לשמור על זכויות שני הצדדים במסגרת ההליך המשפטי. לא ניתן לסטות מהמסלול שהתווה מחוקק המשנה כאילו אינו מחייב. בענייננו המבקשת לא הגישה ערעור כנגד ההחלטה שלא להאריך לה את המועד ותחת זאת הגישה בקשה לעיון חוזר עליה היא מבקשת לערער. בהחלטה בבקשה לעיון חוזר וודאי שלא נפלה כל טעות משפטית שכן בדין בית המשפט קבע שלא ניתן לעיין מחדש בהחלטה שניתנה. המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד על ההחלטה שדחתה את הבקשה להארכת מועד וממילא המועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור חלף לו. למעלה מן הנדרש יובהר כי הנתונים עליהם מצביעה המבקשת, אף אם ניתן ליתן להם משקל מסוים, עדין אין בכוחם להסביר את כל התקופה בה המבקשת השתהתה. המכתב של לשכת הייעוץ המשפטי עליו מתבססת המבקשת מלמד כי פנתה בבקשה רשמית לסיוע משפטי רק בתאריך 11.11.10, כחודש לאחר המועד בה המבקשת טוענת שקיבלה את פסק הדין. יתרה מכך, המבקשת לא הניחה תשתית משפטית המלמדת כי סיכויי הערעור פועלים לטובת קבלת הבקשה.

3.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.