רע"א 3657/22יוחאי סמג'ה נ. ליאור חדד

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני ) בת"א 17629-11-21 מיום 28.4.2022, בגדרו נדחתה בקשת המבקש להגיש ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) בנוגע לדרגת הנכות הצמיתה שנקבעה לו בעקבות פציעתו בתאונת דרכים.

2.

ביום 8.11.2021 הגיש המבקש כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת בשל פגיעתו בתאונת דרכים ביום 3.2.2013, שבה היה מעורב

רכב הנהוג על ידי המשיב 1, שמבוטח על-ידי המשיבה 2 (להלן: התאונה ).

3.

המל"ל העמיד את שיעור נכותו הצמיתה של המבקש הנובע מהתאונה, על 54.64% נכות; בהמשך הועלתה דרגת הנכות בהתאם לתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי ), והועמדה על 91%.

4.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגיש המבקש בקשה לסתור את קביעות המל"ל לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק ), ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותו בתחום הנוירולוגי. בבקשה נטען כי הנכויות שנקבעו למבקש על ידי המל"ל הן בתחום האורתופדי, הפסיכיאטרי והאורולוגי – אך לא בתחום

הנוירולוגי, אף שלטענת המבקש, התאונה החמירה שיתוק ממנו סבל עובר לתאונה. בנוסף, נטען כי לא עמד בפני המל"ל חומר רפואי עדכני התומך בטענתו לפגיעה נוירולוגית.

5.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה. בהחלטתו, עמד בית המשפט על כך שבוועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 3.4.2013, נבדק המבקש גם על-ידי נוירולוג, אשר קבע כי מצבו הנוירולוגי קשור בשיתוק מוחין ממנו הוא סובל עוד מלידתו. עוד צוין כי אף בשתי ועדות העררים שהתכנסו ביום 12.1.2016 וביום 25.10.2016 ניתנה התייחסות לתחום הנוירולוגי והובהר שמצבו הנוירולוגי של המבקש איננו קשור לתאונה. כמו כן, נקבע כי ניתנה התייחסות למסמכים הרפואיים שבהם אומנם נרשם כי המבקש מדווח על החמרה במצבו, אך צוין כי מסמכים אלו מתבססים על דבריו של המבקש ולא על אבחנות אובייקטיביות. בנוסף, בית המשפט המחוזי הטעים כי טענות המבקש בנוגע לבחינת מצבו הנוירולוגי על ידי הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.3.2017 נדונו זה מכבר בבית הדין האזורי לעבודה ונדחו כולן (זאת במסגרת ערעור שהגיש המבקש לבית הדין על החלטת הוועדה הרפואית לעררים להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי באופן חלקי בלבד).

6.

בית המשפט המחוזי דחה אף את טענתו של המבקש שלפיה לא עמד בפני הוועדה מידע רפואי עדכני. בין היתר, צוין כי במכתבה של ב"כ המבקש מיום 24.11.2020 אל המל"ל, בו ביקשה לכנס ועדה בתחום הראומטולוגי ובתחום הנוירולוגי, נאמר כי מלוא תיקו הרפואי של המבקש נמצא בידי המל"ל. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בפרוטוקולים של הוועדות הרלוונטיות צוין כי בפני הוועדה עמד התיק הרפואי מקופת החולים. כמו כן, ביחס למסמכים מאוחרים יותר, בית המשפט ציין כי הם הוצגו בפני ועדות מאוחרות יותר שדנו בעניינו של המבקש. לפיכך, נקבע כי טענת המבקש שלפיה המסמכים העדכניים לא עמדו בפני הוועדות נטענה בעלמא מבלי שהוכחה.

7.

על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי, במסגרתה חוזר המבקש על עיקר טענותיו לפני בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

9.

כידוע, התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל שמורה למקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 2851/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פס' 12 (15.7.2020); רע"א 796/19 פלוני נ' "הפול" - המאגר הישראלי לביטוחי רכב , פס' 7 (28.2.2019)). לא שוכנעתי כי המקרה שלפנינו נמנה עם מקרים אלה, ולו בקירוב. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

10.

אוסיף עוד כי אומנם נקבע שבית המשפט יתיר לבעל הדין להביא ראיות לסתור את קביעותיהן של ועדות המל"ל, בין היתר, כאשר לא עמד בפני ועדות אלה מסמכים רפואיים רלוונטיים, ואשר עשויים היו לשנות מקביעותיהן (ראו מיני רבים: רע"א 559/20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פס' 13 (14.7.2020); רע"א 8908/17

קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית , פס' 11 (10.1.2018); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 776-774 (מהדורה רביעית, 2011)). ואולם, בענייננו, כפי שפורט בהרחבה לעיל, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה, לאחר שעיין בכל החומר הרלוונטי, כי טענת המבקש שלפיה חומר רפואי רלוונטי לא עמד בפני הוועדות לא הוכחה על ידו, ולא ראיתי להתערב בקביעה זו.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה לבקשה, אינני עושה צו להוצאות.