רע"א 3683/18 רוזנברג בלהה נ. טבור הארץ - טבריה בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' כבוב ) בת"א 10083-08-17 מיום 24.4.2018 בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להורות למשיבים להמציא לה הקלטות ותמלולי שיחות אשר ישמשו את המשיבים להוכחת טענותיהם בתביעה המתנהלת נגדם.

רקע

2.

המבקשת הגישה תביעה חוזית נגד המשיבים, בה טענה בעיקרו של דבר כי היא השקיעה כספים בחברת טבור הארץ – טבריה בע"מ, היא המשיבה 1 (להלן: החברה ) וכי בהסכם שנחתם בין הצדדים נקבע כי היא תקבל את השקעתה בחזרה ובנוסף תקבל תשלומים נוספים מרווחיה (להלן: ההסכם ). טענותיהם העיקריות של המשיבים בכתב הגנתם היו כי המבקשת מעולם לא השקיעה כספים בחברה, וכי ההסכם מזויף.

3.

בתצהיר גילוי מסמכים שהגישו המשיבים צוין כי הקלטות ותמלולי שיחות שבידיהם חסויים בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נה (1) 515 (1999) (להלן: הלכת סוויסה ), שם נקבע כי הכלל לפיו בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב שישמשו כראיות במשפט, לא יחול מקום בו בעל הדין מציג גרסה כוזבת וגילוי המסמכים יסייע לו בשיבוש ראיותיו.

4.

משכך, הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי לגילוי הקלטות והתמלולים בהתאם לכלל לפיו על ההליך האזרחי להתנהל "בקלפים גלויים", וטענה כי השיחות המתועדות ישמשו נדבך משמעותי בהגנתם של המשיבים. כן נטען כי המשיבים לא הוכיחו כי עיון בקלטות ובתמלולים

בשלב זה יוביל לשיבוש ראיותיה של המבקשת.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי בענייננו המבקשת נמנעה ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע השיבה על שאלות מהותיות ומרכזיות בשאלון שהועבר אליה בעניין ההסכם ונסיבות חתימתו בתשובות לקוניות ומעוררות תהיות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי טענת ההגנה העיקרית של המשיבים היא כי ההסכם אותו המבקשת מעוניינת לאכוף הוא מזויף, וכי בנסיבות אלה, יש להחיל את החריג שנקבע בהלכת

סוויסה , וזאת כדי למנוע כל חשש שמא מסירת הקלטות והתמלולים תסייע בידי המבקשת "לבנות" גרסה שעלולה לשבש את גילוי האמת. משכך, נקבע כי יש לעכב את מסירת הקלטות והתמלולים לידי המבקשת עד לאחר שהיא תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה.

הבקשה דנן נסבה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

6.

בבקשתה טוענת המבקשת כי תשובותיה הקצרות לשאלות שהוצגו לה בעניין נסיבות חתימת ההסכם נבעו מכך שלא הייתה מעורבת בהקמת החברה, לא בהשקעה שנעשתה בשמה ולא בהסכמים נוספים שנחתמו עם המשיבים סמוך לפני חתימת ההסכם. המבקשת מדגישה כי מי שטיפל בעניינים אלו בשמה היה אביה, ומשכך אין לה ידיעה לגביהם. משכך, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שזקף לחובת המבקשת את תשובותיה לשאלון, וכי ביסס על כך את דחיית בקשתה לגילוי ההקלטות והתמלולים . לטענת המבקשת החלטתו של בית המשפט המחוזי עלולה לפגוע ביכולתה לנהל את המשפט באופן יעיל ולהוכיח את טענותיה.

דיון והכרעה

7.

לאחר ששקלתי את טענותיה של המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים.

הכלל הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות באופיין, ובהן החלטות שעניינן סדר הבאת העדויות ודחיית גילוי מסמך למועד אחר. נקבע כי בהחלטות מסוג זה תמעט ערכאת הערעור להתערב, ותעשה כן במקרים נדירים בלבד (ראו: הלכת

סוויסה , 527; רע"א 2868/12 פולק נ'

Allianz Versicherungs

AG

(9.5.2012); רע"א 2360/16 אל וואטן

בע"מ נ' ג'ברה (21.2.2016)). הטעם לכלל זה נעוץ בכך שהערכאה הדיונית היא המצויה בפרטי ההליך המתנהל בפניה, והיא זו שיכולה להביא לאיזון המיטבי בין השאיפה לניהול ההליך "בקלפים פתוחים" לבין השאיפה להגיע לחקר האמת ולהימנע משיבוש ראיות (ראו: 7013/15 דונל נ' מועלם , פסקה 6 (22.10.2015)).

8.

לא מצאתי כי המקרה הנדון מצדיק התערבות בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. כאמור, בית המשפט המחוזי לא מצא הסבר מניח את הדעת מדוע תשובותיה של המבקשת לשאלון בעניינים מהותיים ומרכזיים ביחס להסכם אותו היא מבקשת לאכוף היו "לקוניות". טענותיה של המבקשת כי היא לא הייתה מעורבת בהקמת החברה, בהשקעה שנעשתה בשמה ובהסכמים קודמים בין הצדדים אינן מספקות מענה לתמיהות שמעלות תשובותיה בעניין ההסכם עצמו. משכך, לא מצאתי טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי המצדיקה התערבות בשיקול דעתו ובהערכתו כי יש ליישם את החריג שנקבע בהלכת סוויסה על נסיבות המקרה הנדון.

סוף דבר: הבקשה נדחית.