רע"א 3714/21 מרדכי בן צבי נ. מיכאל חזון

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 25.3.2021 (רע"א 48860-03-21, השופטת ו' פלאוט ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנתניה מיום 31.1.2021 (ת"א 12233-05-20, השופטת ל' הר ציון ).

2.

מקורה של הבקשה דנן בשיקים "פתוחים" של המבקש ואשתו המנוחה שנמסרו לאדם בשם דוד אריה מרציאנו (להלן: מרציאנו ) ונוכו על-ידו אצל המשיב, בעל רישיון לניכיון שיקים. לקראת סוף שנת 2014 חתמו המבקש ואשתו על הסכם עם המשיב שנועד לפרוס את חוב השיקים שהצטבר אצלו ומסרו לו שיקים חדשים חלף השיקים המקוריים. לאחר שהשיק הראשון מבין השיקים החדשים שנמסרו למשיב לא כובד, הגיש האחרון תביעה כספית נגד המבקש ואשתו, וכן נגד מרציאנו, בסך כולל של 312,500 שקלים. המבקש ואשתו הגישו הודעת צד שלישי נגד מרציאנו וזו התקבלה ביום 2.2.2016. בהמשך, ביום 5.12.2016 נמחקה התביעה נגד מרציאנו בשל אי-המצאה של כתב התביעה אליו.

3.

להשלמת התמונה יצוין כי עוד קודם למתן פסק הדין בתביעה הראשונה הורשע מרציאנו בעבירה של קבלת דבר בתחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בגין התנהלותו מול המבקש (ת"פ 45583-12-17, השופטת ה' רוזנברג-שיינרט ).

4.

ביום 10.11.2018 דחה בית משפט השלום בכפר סבא את תביעתו של המשיב וקבע כי ההסכם שנחתם בין הצדדים בטל מחמת עושק (ת"א 13500-02-15, השופט

ר' פלג ). בית משפט השלום הדגיש בפסק דינו כי הכרעתו מתייחסת רק לתוקפו של ההסכם ולשיקים החדשים שנמסרו בעקבותיו, וכי היא אינה נוגעת לעילות התביעה השטריות מכוח השיקים המקוריים (להלן: פסק הדין בתביעה הראשונה ). ערעור שהגיש המשיב על פסק הדין נדחה ביום 13.3.2019 (ע"א 47506-12-18, השופט העמית א' ש' שילה והשופטים ח' קיציס ו- י' רוטנברג ).

5.

כפי שצוין בפתח הדברים, מקורו של ההליך שבפני בשתי בקשות לביצוע שיקים שהגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה. הבקשות נסבו על השיקים המקוריים שנמסרו למרציאנו על-ידי המבקש ונוכו אצל המשיב. לאחר שהמבקש הגיש התנגדויות לבקשות, הן הועברו לדיון בבית משפט השלום בנתניה ובהמשך הדיון בהן אוחד. ביום 17.12.2020 המבקש הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות, שיהוי וקיומם של מעשה בית דין והשתק פלוגתה נוכח פסק הדין בתביעה הראשונה.

6.

בית משפט השלום קבע כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף – תוך התייחסות לכך שהעילות השטריות הן נפרדות, וכן לכך שבחלק מן הטענות לא ניתן להכריע בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך.

7.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי החלטתו של בית משפט השלום היא החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך ושאין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי הדגיש בהחלטתו כי בית משפט השלום לא הכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף, אלא קבע כי לא ניתן להידרש לחלק מן הטענות המועלות בה בשלב המקדמי שבו נמצא ההליך.

8.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי המקרה מעורר שאלה עקרונית שעניינה ניהול הליך נוסף בנסיבות שבהן יכול היה התובע (המשיב כאן) לנהל מלכתחילה הליך שיתייחס לכלל העילות. כמו כן, כך נטען, היה על הערכאות הקודמות לייחס משקל לטענות שעניינן חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.

9.

ביום 10.6.2021 הוריתי על הגשת תשובה לבקשה. בהתאם לכך, ביום 21.6.2021 הוגשה התשובה ובה טוען המשיב כי פסק הדין בתביעה הראשונה לא מקים מעשה בית דין ביחס לעילות התביעה השטריות של השיקים המקוריים ולכן החלטת בית משפט השלום שלא לסלק את התביעה על הסף מוצדקת.

10.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בתשובה לה, הגעתי למסקנה כי היא אינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים באופן המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בית משפט השלום קבע כי חלק מהטענות שהועלו בבקשה לדחיית התביעה על הסף ייבחנו בהמשך ההליך על בסיסה של תשתית עובדתית מלאה יותר, ומכלול הטענות בעניין זה שמורות למבקש כמובן. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, סילוק תביעה על הסף תוך חסימת דרכו של התובע לבירור תביעתו הוא סעד חריג וקיצוני השמור למקרים קיצוניים ויוצאי דופן (ראו: רע"א 359/06 מועין נ' פרג' , פסקה 3 (26.4.2006); רע"א 6774/19 אפרידר החברה לשיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית ראש העין , פסקה 26 (16.4.2020)). אשר על כן, נקבע בפסיקה כי כאשר נדרש בירור עובדתי נוסף על מנת להכריע בבקשה לסילוק על הסף, לרוב הדבר יצדיק את דחיית הבקשה בשלב המקדמי בו הוגשה (ראו: ע"א 7379/18 יצחקי נ' יצחקי (18.12.2019)). במכלול נסיבות העניין, לא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית משפט השלום לפיה טענות הצדדים, הדורשות במקרה זה בירור עובדתי, ילובנו בהמשך ניהול ההליך. לא למותר לציין כי ככל שבית משפט השלום יתרשם בדיעבד שלא היה מקום לנהל את ההליך, הוא יוכל לתת לכך ביטוי בפסיקת הוצאות מתאימות.

11.

לקראת סיום, אוסיף כי טוב יעשה בית משפט השלום אם ינהל את ההליך במהירות הראויה, בשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש.

12.

סוף דבר: הבקשה נדחית, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.