רע"א 359/06 עו"ד ד. חורי מועין נ. עו"ד סאלמן פרג'

1.הצדדים הם עורכי דין במקצועם ומייצגים צדדים בסכסוך ביניהם, שעניינו תוקף צוואה, בבית המשפט לענייני משפחה. המשיב הגיש תביעת לשון הרע נגד המבקש בגין דברים שאמר לו באולם בית המשפט לענייני משפחה בתום ישיבה שנערכה שם. המבקש ביקש לסלק את התביעה על הסף בהתאם לסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 להלן: "החוק"), שכן לטענתו, מדובר בפרסום מותר שנעשה "תוך כדי דיון".

2.בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשמת א' אריאלי) דחה את הבקשה לסילוק על הסף בקובעו כי יש לברר את שאלת הקשר בין תוכן הפרסום לבין ההליך שבמסגרתו נעשה במסגרת התביעה גופה ולא במסגרת בקשה מקדמית. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כב' השופטת ע' הוד) דחה את הערעור בקובעו כי לא השתכנע כי ברור מעל לכל ספק בשלב המקדמי בו נמצא הדיון, שהמשיב אינו יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש ולכן יש למחוק את תביעתו על הסף. לדעת בית המשפט קיימת מחלוקת כנה האם הדברים שנאמרו היו חלק אינטגרלי מההליך השיפוטי, אם לאו, ואולם על פני הדברים קשה לראות בדברים אמירה לצורך הדיון המשפטי הרלוונטי ובקשר אליו אשר מצדיקה מחיקת התביעה על הסף מבלי להיכנס לעומקם של דברים. לפיכך, כאמור דחה את הערעור. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות לערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט (כב' הנשיא מ' בן-דוד) הגיע לכלל מסקנה כי אכן ראוי שתביעתו של המשיב תתברר לגופה וכי אין כל בסיס למחיקת כתב התביעה. על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה שבפניי ובה חוזר הוא על טענותיו לעניין פרשנות סעיף 13(5) לחוק, החסינות המוחלטת שמעניק הסעיף מפני תביעות בלשון הרע בתנאי שהדברים נאמרו "תוך כדי הדיון" ולעניין תחולתו של הסעיף במקרה שלפנינו.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות דלמטה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש (ראה למשל, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י מ(2) 668, 671; ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז(4) 721), ובמקרה דנן נקבע, כאמור, בשלוש החלטות כי אין מקום לחסום את תביעת המשיב בשלב הדיון המקדמי לאור עובדות העניין ולאור פרשנות הסעיף לחוק. לא מצאתי כי יש בטענות המבקש בפניי כדי לשנות מקביעות אלה. לגופו של עניין אציין כי הדברים שאמר המבקש נאמרו בתום הישיבה בבית המשפט לענייני משפחה ולכאורה אינם קשורים לדיון שנערך שם ולכן אין המבקש זכאי להגנה מכח סעיף 13(5) לחוק שכן אין מדובר בפרסום "תוך כדי דיון", ואולם, טענת המבקש מצריכה בירור ענייני בתביעה גופה ולפיכך, בדין נקבע כי אין מקום למחוק את התביעה על הסף. לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.