רע"א 3751/22יונתן בנילוז נ. אילן לוי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט יונתן אברהם ) מהימים 7.4.2022 ו-12.5.2022 בת"א 43786-03-22, במסגרתן נדחתה בקשת המבקשים למתן סעדים זמניים נגד המשיבים, והתקבלה בקשת המשיבים למתן צו מניעה זמני נגד המבקשים, בהתאמה.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 31.1.2017 נחתם הסכם קומבינציה בין המבקשים, יונתן בנילוז (להלן: בנילוז ), פלורה יומטוביאן ושלמה יומטוב (להלן ביחד: המבקשים ) לבין המשיבים, אילן לוי (להלן: לוי ), אד מרי השקעות בע"מ ועידן גל השקעות בע"מ (להלן ביחד: המשיבים ) שעניינו מכירת זכויות המשיבים בחלקה 77 בגוש 13533 בעיר צפת (להלן: חלקה 77 ) למבקשים (להלן: הסכם הקומבינציה ). בהמשך לכך, ביום 6.2.2018 נחתם נספח להסכם הקומבינציה אשר עסק במכירת זכויותיהם של המשיבים בחלקה 76 בגוש 13533 בעיר צפת (להלן ביחד עם חלקה 77: החלקות ) למבקשים (להלן:

הנספח להסכם , וביחד עם הסכם הקומבינציה: ההסכמים ). על פי ההסכמים, בתמורה להעברת הזכויות בחלקות, התחייבו המבקשים לבנות בניין דירות על חלקה 77, ולהעביר לבעלות המשיבים שתי דירות בקומת הקרקע של הבניין שייבנה, ובנוסף לשלם למשיבים סכום כולל של 210,000 ש"ח.

2.

ואולם, ביום 16.2.2021 הגישו המשיבים במעמד צד אחד בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המבקשים, בין היתר, לבצע כל שימוש בחלקות (ת"א 33997-02-21). במסגרת הבקשה טענו המשיבים כי המבקשים הפרו את ההסכמים, בכך שלא המציאו את היתר הבנייה עד ליום 31.7.2017 כפי שהתחייבו, אלא רק ביום 5.11.2019, וכן בכך שלא החלו בעבודות הבנייה בפרק הזמן שנקבע לכך בהסכמים, ומשכך, ביום 3.6.2020 הודיעו המשיבים למבקשים על ביטול ההסכמים (להלן: הודעת הביטול ). המשיבים טענו כי בנסיבות אלו קיים חשש שהמבקשים ינסו לקבוע עבודות בשטח, ובכלל זאת יחלו בעבודות בנייה בחלקות, כך שהמשיבים ידרשו לשאת בעתיד בעלויות הריסה כבדות, ואף ינסו לערב צדדים שלישיים מתוך מטרה להקשות על ביצועו בעתיד של פסק הדין שיינתן לטובת המשיבים.

3.

ביום 17.2.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה אינה מצדיקה מתן סעד במעמד צד אחד, וזאת בפרט לנוכח פרק הזמן הארוך שחלף מההפרות הנטענות של המבקשים, וכן בהינתן שההסכם בוטל על ידי המשיבים והעובדה כי המשיבים טרם הגישו כתב תביעה. עוד הוסיף בית המשפט כי מעיון בהסכמים דומה כי הם כוללים סעיף בוררות. אי לכך, בית המשפט הורה על מחיקתה של הבקשה למתן צו מניעה זמני.

4.

בהמשך, ביום 3.3.2022 הגישו המשיבים כתב תביעה לבית משפט השלום בנצרת נגד המבקשים (ת"א 6950-03-22), במסגרתו נטען כי המשיבים ביטלו את ההסכמים לאחר שהמבקשים הפרו אותם, בכך שלא החלו בעבודת הבנייה במועד עליו הוסכם, והמשיבים נאלצו כתוצאה מכך להתקשר עם קבלנים אחרים על מנת להשלים את הבנייה בחלקות. אי לכך, בית המשפט התבקש לפסוק למשיבים פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרת ההסכמים על ידי המבקשים, וכן למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובתם על החלקות. לצידו של כתב התביעה, הגישו המשיבים בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני, אשר יורה למבקשים להימנע מלהיכנס לחלקות וכן להימנע מלבצע בהן כל פעולה שהיא, בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם (להלן: הבקשה למתן צו מניעה זמני בת"א 6950-03-22 ). יחד עם זאת, בדיון שהתקיים ביום 13.3.2022 לפני בית משפט השלום בבקשה למתן צו מניעה זמני, ולאחר שבית המשפט הבהיר לצדדים, בין היתר, כי על פני הדברים נראה כי טענותיהם של שני הצדדים הן טענות כספיות, הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט לפיה הבקשה למתן צו מניעה זמני בת"א 6950-03-22 תמחק ללא צו להוצאות.

5.

בהמשך, ביום 20.3.2022 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א 43786-03-22) בקשה במעמד צד אחד למתן סעדים זמניים, במסגרתה התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות למשיבים להימנע מלהיכנס לחלקות, בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם (להלן: הבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים ). בבקשה טענו המבקשים כי על אף שהבקשה למתן צו מניעה זמני בת"א 6950-03-22 נדחתה בהחלטת בית משפט השלום, המשיבים פועלים בניגוד לדין ולהסכמים שנחתמו בין הצדדים, ומנסים לקחת לידיהם את החזקה בחלקות תוך שימוש באלימות. בתוך כך, המבקשים ציינו כי ביום 9.2.2022 נמסר לבנילוז על ידי שכן המתגורר בסמוך לחלקות כי לוי פרץ לחלקה 77 והחליף את המנעול שהותקן על ידי המבקשים. עוד צוין בבקשה שכאשר בנילוז הגיע לחלקות לצורך תיקון הפריצה והחלפת המנעולים, לוי התייצב במקום ודרש ממנו לצאת מהחלקות, תוך השמעת איומים כלפיו. בנוסף לכך, המבקשים טענו כי המשיבים הפרו את ההסכמים, בין היתר, כבר בחודש פברואר 2020, כאשר סרבו לחתום על מסמכי ההלוואה שאושרה למבקשים לצורך מימון הפרויקט, וזאת בניגוד להתחייבותם על פי ההסכמים, ומתוך מטרה לסכל את ביצועם. כמו כן, המבקשים טענו כי מאזן הנוחות במקרה דנן נוטה לטובתם, שכן אם לא יינתנו הסעדים הזמניים שהתבקשו, המשיבים ימשיכו בניסיונותיהם לסכל את ההסכמים שנכרתו בין הצדדים, תוך איון זכויות המבקשים בחלקות, כאשר מנגד למשיבים לא צפוי להיגרם כל נזק ממתן סעדים אלו. למחרת, ביום 21.3.2022, נתן בית המשפט המחוזי צו ארעי האוסר על המשיבים, ומי מטעמם, להיכנס לחלקות (להלן: הצו הארעי מיום 21.3.2022 ). בהמשך, ביום 30.3.2022 הגישו המבקשים כתב תביעה נגד המשיבים במסגרתו התבקש בית המשפט, בין היתר, לאכוף את ההסכמים, וכן להורות על פיצוי המבקשים בסכום של 280,000 ש"ח עקב ההפרות הנטענות של ההסכמים מצד המשיבים.

6.

ביום 3.4.2022 הגישו המשיבים את תשובתם לבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים, במסגרתה נטען כי ההסכמים בוטלו כדין לאחר שהמבקשים הפרו אותם הפרה יסודית, וזאת משלא עמדו במועדים שנקבעו בהסכמים לקבלת היתר הבנייה, לתחילת הבנייה ולהשלמתה. עוד טענו המשיבים כי לאחר שההסכמים עם המבקשים בוטלו, הם התקשרו עם מספר רב של קבלני בנייה אחרים לצורך ביצוע העבודות בחלקות, וכי הקבלנים הללו עובדים בימים אלו בחלקות, ומשכך קבלת הבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים, תביא להפרת החוזים שכרתו המשיבים עם הקבלנים הנזכרים, אגב גרימת נזקים כלכליים אדירים למשיבים.

7.

ביום 5.4.2022 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים, במסגרתו נחקרו בחקירה נגדית בנילוז, כמצהיר מטעם המבקשים, ולוי, כמצהיר מטעם המשיבים. בנוסף, בדיון הצדדים הסכימו כי בהתאם לבקשת המשיבים, יינתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים למכור את הדירות המתוכננות לקום בחלקות.

8.

ביום 7.4.2022 דחה בית המשפט קמא בהחלטה מנומקת ומפורטת את הבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים, וביטל את הצו הארעי מיום 21.3.2022. בתוך כך, בית המשפט קבע כי אמנם אין בסיס לטענת המשיבים לפיה המבקשים הפרו את ההסכמים בנוגע למועד בו התקבל היתר הבנייה. ואולם, על פני הדברים, נראה כי אכן הופרה התחייבות המבקשים להתחיל בעבודות הבנייה בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההיתר, שכן העבודות התחילו בפועל למעלה מארבעה חודשים לאחר קבלת ההיתר, וכשלושה שבועות לאחר שנשלחה למבקשים הודעת הביטול. אי לכך, בית המשפט קבע כי בהתבסס על הראיות לכאורה שהוצגו לפניו, הודעת הביטול נשלחה למבקשים כדין. עוד קבע בית המשפט כי בסירוב לוי לחתום על מסמכי ההלוואה לטובת המבקשים, המשיבים לא הפרו כל התחייבות כלפי המבקשים, וזאת בין היתר, משעל פני הדברים, במועד בו לוי התבקש לעשות כן, לא התקיימו התנאים שנקבעו בהסכמים לצורך כך. בנוסף, בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים שכן בשלב זה, ולאחר שניתנה הודעת הביטול, המשיבים נקשרו בהסכמים עם קבלנים שונים לטובת ביצוע עבודות הבנייה בחלקות – עבודות אשר החלו זה מכבר. אי לכך, לגישת בית המשפט, קבלת הבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים תגרום למשיבים להפר את ההסכמים אותם הם כרתו עם הקבלנים, וכן תזיק לקבלנים, כאשר מנגד הנזקים שלפי הטענה צפויים להיגרם למבקשים ניתנים להשבה כספית (להלן: ההחלטה מיום 7.4.2022 ).

9.

לאחר מכן, ביום 10.4.2022 הגישו המשיבים בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המבקשים להתקרב למרחק של 100 מטרים מהחלקות, וזאת בטענה כי המבקשים עושים כל שביכולתם על מנת לחבל בעבודות הבנייה המבוצעות בחלקות על ידי המשיבים, תוך "'צפצוף' בוטה על הוראות בית המשפט", כלשון הבקשה (להלן: הבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים ). בנוסף, בהודעת עדכון שהוגשה מטעם המשיבים ביום 1.5.2022 נטען כי ההיתר שניתן לבנייה בחלקות צפוי לפוג בחודש נובמבר 2022, ומשכך כל עיכוב נוסף שחל בעבודות הבנייה בחלקות רק מגדיל את הנזק שצפוי להיגרם למשיבים. בהמשך, ביום 2.5.2022 הגישו המשיבים כתב תביעה שכנגד נגד המבקשים, במסגרתו חזרו המשיבים על עיקרי טענותיהם לפיהם הם ביטלו כדין את ההסכמים לאחר שהמבקשים הפרו אותם, וביקשו מבית המשפט להצהיר על בטלותם של הסכמים אלו, וכן להורות לרשם המקרקעין למחוק את ההערות האזהרה שנרשמו לטובת המבקשים על החלקות.

10.

ביום 10.5.2022 הגישו המבקשים את תגובתם לבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים, במסגרתה נטען כי המדובר בבקשה שלישית במספר מטעם המשיבים למתן צו מניעה זמני, כאשר שתי הבקשות הקודמות נדחה זה מכבר. בנוסף, המבקשים חזרו על טענתם לפיה לא קמה למשיבים עילה לביטול ההסכמים, וכי ממילא הם לא עשו דבר למימוש הודעת הביטול מרגע שזו נשלחה בחודש יוני 2020 ועד לגמר בניית שלד המבנה על ידי המבקשים בחודש פברואר 2022. עוד טענו המבקשים כי החוזים שהוצגו על ידי המשיבים אשר לכאורה נכרתו עם קבלנים אחרים הם בגדר פיקציה, ומשכך לא הוכח כי צפוי להיגרם למשיבים כל נזק אם לא יינתן צו מניעה זמני לטובתם, בעוד שלמבקשים יגרם נזק בלתי הפיך אילו יינתן צו שימנע מהם את המשך הבנייה בחלקות.

לאחר מכן, ביום 11.5.2022 התקיים דין לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים, במסגרתו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים.

11.

ביום 12.5.2022 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים. במסגרת זאת, בית המשפט ציין כי קביעותיו הלכאוריות בהחלטה מיום 7.4.2022 תקפות גם לעניין הבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים. בהתאם, בית המשפט קבע כי בדין מסרו המשיבים למבקשים את הודעת הביטול, וזאת לאחר שהמבקשים הפרו את ההסכמים, ובנוסף כי עבודות הבנייה בשטח מבוצעות כיום על ידי המשיבים, ולא על ידי המבקשים. בנסיבות אלו, בית המשפט פסק כי מתן אפשרות למבקשים להיכנס לשטח החלקות, עלולה להביא לכאוס ולגרום נזק לשני הצדדים, בעוד שהמשך ביצוע העבודות בחלקות על ידי המשיבים צפוי, לכל היותר, לגרום למבקשים לנזק כספי בר פיצוי. לפיכך בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות במקרה דנן מטה את הכף לטובת מתן צו המניעה שהתבקש על ידי המשיבים (להלן: ההחלטה מיום 12.5.2022 ).

טענות המבקשים

12.

בקשת הערעור שלפניי הוגשה ביחס להחלטות מהימים 7.4.2022 ו-12.5.2022. במסגרת הבקשה טוענים המבקשים ביחס להחלטה מיום 7.4.2022 כי בית המשפט קמא שגה כאשר קבע כי הודעת הביטול ניתנה כדין לאחר שהמבקשים לא החלו בעבודות הבנייה במועד שנקבע לכך. בהקשר זה, המבקשים מפנים לסעיף 15.1 להסכם הקומבינציה אשר, לגישתם, קובע כי הודעה בדבר ביטול ההסכם מטעם המשיבים תיכנס לתוקפה רק כעבור 60 ימים מהמועד בו הודעה זו נשלחה למבקשים, ובתנאי כי המבקשים לא יתקנו עד לתום 60 הימים את ההפרה שהקנתה למשיבים את הזכות לבטל את ההסכם. במקרה דנן, כך נטען, בית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי כי המשיבים החלו בעבודות הבנייה בתוך 3 שבועות מהמועד שבו נשלחה אליהם הודעת הביטול, ומשכך ובהתאם להוראות סעיף 15.1 להסכם הקומבינציה, לא קמה למשיבים זכות לבטל את ההסכמים. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים למעשה זנחו את הודעת הביטול, שכן הם לא עשו דבר למימושה מהמועד בו נשלחה בחודש יוני 2020 ועד למועד בו הסתיימה בניית שלד הבניין בחודש פברואר 2022. יתרה מזאת, המבקשים טוענים כי בית המשפט קמא שגה בקביעתו העובדתית לפיה המבקשים החלו בעבודות הבנייה כשלושה שבועות לאחר שנשלחה אליהם הודעת הביטול, קרי בחודש יוני 2020, ולא בחודש ינואר 2020, כפי שנטען על ידם. בנוסף, המבקשים גורסים כי בית המשפט קמא שגה כאשר בחן את המצב הקיים בשטח לעניין מאזן הנוחות בהתבסס על מצב הדברים במועד קיום הדיון לפניו, ולא בהתאם למצבם בחודש פברואר 2022, עת השתלטו המשיבים שלא כדין על החלקות. המבקשים מוסיפים כי החוזים שהמשיבים הציגו, מהם עולה לכאורה כי המשיבים התקשרו עם קבלנים אחרים לצורך ביצוע עבודות הבנייה בחלקות, הם בגדר פיקציה. עוד טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא שגה כאשר לא קיבל את טענתם לפיה הפסקת עבודת המבקשים בחלקות, גוררת יחד איתה את הפסקת עבודתם של כל אנשי המקצוע אשר עבדו במקום עד להשתלטות המשיבים עליו.

כמו כן, ביחס להחלטה מיום 12.5.2022 טוענים המבקשים כי בית המשפט שגה כאשר קבע כי למבקשים לא צפוי להיגרם נזק בלתי הפיך אם הבנייה בחלקות תמשך על ידי המשיבים. המבקשים מדגישים בהקשר זה כי המשיבים לא השיבו להם את ההשקעה שהם השקיעו במגרש, וכי אלו בונים כעת בשטח החלקות שלא בהתאם לתוכניות הבנייה. לתפיסת המבקשים, החלטת בית המשפט צפויה להביא להרחבת המחלוקת בדבר הפיצוי הכספי לו זכאים המבקשים, ותגרור אותם לתוך הליך משפטי נוסף ומורכב, כאשר השלמת הבנייה על ידי המבקשים לא תגרום כל נזק למשיבים. לבסוף, המבקשים עומדים על כך שהחלטת בית המשפט קמא שוללת מהם הלכה למעשה את האפשרות לקיים את ההסכם, וזאת עוד בטרם התבררה המחלוקת בין הצדדים.

עוד יצוין כי רק ביום 22.6.2022 הגישו המבקשים לבית משפט זה, בקשה במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע ההחלטות מימים 7.4.2022 ו-12.5.2022, במסגרתה חזרו המבקשים על עיקרי טיעוניהם בבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

14.

הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לאור יכולתה להתרשם באופן ישיר מהצדדים. משכך התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בעניין זה שמורה למקרים חריגים בלבד (רע"א 2916/18 בנק הפועלים נ' חנאי , פסקה 9 (25.6.2018); רע"א 4152/21 חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ , פסקה 10 (1.7.2021)), לא מצאתי כי המקרה שלפניי נכנס לגדר מקרים חריגים אלו.

15.

כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: ( א ) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; ( ב ) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, לפיו ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז , פסקה 12 (13.4.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו , פסקה 13 (18.1.2017)). שיקולים נוספים שיש לבחון הם שיקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פסקה 10 (28.6.2010); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר , פסקה 24 (28.12.2015); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין , פסקה 11 (7.2.2022)). יוער כי הוראת תקנה 95 לתקסד"א החדשות לא הביאה לשינוי מהותי בהיבט זה מההסדר הישן שהיה קבוע בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שפורש בפסיקה, ראו: רע"א 3970/22 ארז נ' קיבוץ אושה , פסקה 15 (16.6.2022); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 409, 418-413 (2021)).

16.

בענייננו, מבלי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי התביעה, הרי, כפי שקבע בית המשפט קמא, הנזק שצפוי להיגרם למבקשים, ככל שטענותיהם יתקבלו, הוא נזק כספי אשר מקורו בעיקר באובדן הרווח אותו הם קיוו להפיק מבניית דירות המגורים בחלקות, ומכירתן לצדדים שלישיים. בבקשת רשות הערעור המבקשים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי צפוי להיגרם להם נזק אחר שאיננו כספי כתוצאה מכך שיתאפשר למשיבים להשלים את עבודות הבנייה. משכך, ובהינתן שנזק כספי זה הוא בר פיצוי, ושקידום הבניה על ידי המשיבים אינה פוגעת בסיכוי המבקשים לזכות בסעד מתאים ככל שהתביעה תוכרע לטובתם, הרי שמאזן הנוחות אכן נוטה לטובת המשיבים

(ראו: רע"א 2553/20 אביב נ' עמיחי , פסקה 20 (7.6.2020); רע"א 2071/21

חצרי אלף בית דוד המלך בע"מ נ' אזורים בנין (1965) בע"מ , פסקה 19 (13.7.2021)).

17.

זאת ועוד, על אף שעל פי ההחלטה מיום 7.4.2022 המשיבים היו רשאים להמשיך ולבצע את עבודות הבנייה בחלקות – כפי שהם אכן עשו בהתאם לתצהיר שהגישו לבית המשפט קמא ביום 1.5.2022 – המבקשים לא הזדרזו לפעול, אלא הגישו את בקשת רשות הערעור דנן רק ביום 2.6.2022, דהיינו כמעט כחודשיים לאחר מתן ההחלטה. אם לא די בכך, הרי שבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 7.4.2022 הוגשה לראשונה לבית משפט זה ביום 22.6.2022, וזאת מבלי שניתן כל הסבר לשיהוי הניכר. בנסיבות אלו, ולאור העובדה כי בתקופה המשמעותית שחלפה המשיבים המשיכו בביצוען של עבודת הבנייה בחלקות – כפי שהם, כאמור, אכן היו רשאים לעשות – הרי שבשלב זה, ולאחר שכפי שקבע בית המשפט קמא, המשיבים התקשרו עם קבלנים אחרים לצורך ביצוע העבודות, מאזן הנוחות נוטה עתה ביתר שאת לטובתם. לא מיותר לציין בהקשר זה, כי בהתאם לטענת המשיבים לפני בית המשפט קמא, ההיתר שניתן לבנייה בחלקות צפוי לפוג בחודש נובמבר 2022, ומשכך ברי כי כל עיכוב בהמשך ביצוע העבודות עלול לגרום למשיבים נזק בלתי הפיך. בכל הנתונים הללו יש כדי להוות חיזוק משמעותי, אולי אף נימוק העומד בפני עצמו, למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

18.

סוף דבר : במכלול הנסיבות, ובכלל זה עיתוי הגשת בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב הביצוע, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטות בית המשפט קמא מימים 7.4.2022 ו-12.5.2022, לדחות את הבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים, ולקבל את הבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים, בהתאמה. אחזור ואדגיש כי אין בכך כדי להביע עמדה לגופה של המחלוקת בין הצדדים.

19.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה ביום 22.6.2022. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.