רע"א 3770/99 ח'טיב אלדין נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

המבקש 1, קטין כבן ארבע, נפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו שברים ופגיעות אורטופדיות. הקטין והוריו, מבקשים 2 ו3-, הגישו כתב תביעה בבית משפט השלום בנצרת. במהלך בירור התביעה מונה מומחה אורטופדי מוסכם, אשר חיווה דעתו כי הפגיעה שנגרמה לקטין מתיישבת עם אירוע תאונת הדרכים יותר מאשר עם אירוע אחר של נפילה, אשר לטענת המשיבה הוא שגרם לחבלות. כן קבע המומחה, כי נכותו הצמיתה של הקטין היא בשיעור 0%.

לאחר קבלת חוות הדעת ביקשו המבקשים (התובעים) לפסול אותה, ככל שהיא נוגעת לקביעת אחוזי הנכות, כיוון שההסכמה למינוי המומחה התייחסה, לטענתם, לשאלת קביעת הגורם לנזק בלבד, ולא לקביעת שיעור הנכות. בית משפט השלום (כבוד השופט אברהם אברהם) דחה את הטענה, מן הטעם שבא-כוח המבקשים הוא שפנה אל המומחה בבקשה לקבוע, בין היתר, את שיעור נכותו של הקטין, ומכתב הפניה, על פי תוכנו, אינו מכתב שגרתי, כך שיש בו כדי להעיד על הסכמת המבקשים למינוי המומחה גם למטרה זו.

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחתה בלא שהתבקשה תגובת המשיבים, ועתה הגישו המבקשים בקשת רשות לערער על החלטה זו.

המשיבה, בתגובה שהגישה לבקשה לפטור מאגרה, אינה חולקת על טענות המבקשים בדבר מצבם הכלכלי הדחוק, אלא שלטענתה אין לפטור את המבקשים מתשלום האגרה כיוון שסיכויי הבקשה לגופה קלושים ובעקבות הפסיקה בבש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח' , פ"ד מד(2) 383; בש"א 4735/91, מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים ואח' , פ"ד מה(5) 867.

נראה לי כי סיכויי הבקשה להתקבל אכן נמוכים. בנסיבות המתוארות בהחלטת בית המשפט השלום, יש לראות את המבקשים כמי שהסכימו למינוי המומחה, לצורך שני הנושאים בהם התבקש לחוות את דעתו. גם העובדה שהמבקשים השתהו בהעלאת טענותיהם וביקשו לפסול את חוות הדעת רק לאחר שהיתה בפניהם, וככל הנראה לא נשאה חן בעיניהם, מפחיתה את סיכוייהם.

יתר על כן: העובדה שבהסתמך על אותה חוות דעת חזרה בה המשיבה מטענתה כי אין מדובר בתאונת דרכים, ובכך שינתה מצבה לרעה, יוצרת כלפי המבקשת השתק מהעלאת הטענה.

אני סבורה, איפוא, כי דין הבקשה לפטור מאגרה וערבון להידחות, בשל סיכוייהם הדחוקים של המבקשים לזכות בבקשה העיקרית.

עם זאת, מאחר שנראה כי מצבם הכלכלי של המבקשים אכן קשה, אני מפחיתה את סכום הערבון הנדרש ומעמידה אותו על 7,000 ש"ח.