פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3779/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
עמותת אגודת ש"י מידידי ויז'ניץ בחו"ל
נ ג ד
המשיבה:
מבני עופרים בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 28.3.05 בבש"א 3547/05 שניתנה על ידי כבוד השופט
נ' ישעיה
בשם המבקשת: עו"ד מ' י' יקר
החלטה
בקשת רשות הערעור שבפניי מופנית כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט נ' ישעיה) להעביר את התובענה שהוגשה לו על דרך המרצת פתיחה לפסים של תביעה רגילה. הנימוק שניתן להחלטה זו היה, כי התיק אינו מתאים להידון במסגרת הדיונית המקוצרת של המרצת הפתיחה, לנוכח טיבן של המחלוקות העובדתיות המתעוררות בגדרו, אשר מצריכות בחינת ראיות וחקירת עדים בהיקף לא מבוטל. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לסדרי הדין והיא רשאית לנהל את הדיון באופן שייראה לה לנכון ולצודק, בכפוף כמובן להסדרים שבתקנות סדרי הדין ולהלכה הפסוקה. בית המשפט שלערעור אינו נוטה להתערב בשיקול דעת זה. בפרט, יש לייחס משקל רב לעמדתה של הערכאה הדיונית בשאלה האם התובענה ראויה להתברר כהמרצת פתיחה אם לאו, מאחר שהיא זו המצויה בפרטי התיק ולה היכולת הטובה ביותר להעריך האם מתקיימים התנאים שנקבעו בתקנות ובפסיקה לעניין זה (ראו, ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ , פ"ד מו(5) 397, 409-408; רע"א 8984/04 פרץ נ' דביר (לא פורסם)). לא מצאתי עילה לסטות מן הכלל האמור במקרה דנא. בית המשפט המחוזי קיבל את החלטתו לאחר שבחן את מהות הנושאים השנויים במחלוקת בין בעלי הדין וגזר מכך את מסקנותיו בדבר אופייה הצפוי של ההתדיינות. מסקנות אלו נראות לי מבוססות וסבירות.
אשר על כן, הבקשה נדחית בלא שמתבקשת תשובה.
ניתנה היום, כ"ט בניסן תשס"ה (8.5.05).
ש
ו פ ט