פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3828/21 -
א'
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשים:
1. עמר ליאב
2. מאיר ישראלי
3. יעקב בלישטיין
4. אלברט גבאי
5. אדוה עשור
נ ג ד
המשיבים:
1. קרן ביטון
2. פוקס בנימין
3. ירון פוקס עו"ד
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ברחד"פ 13460-08-20 (כב' השופטת
א' לושי-עבודי) מיום 13.4.2021
בשם המבקשים:
עו"ד אדוה עשור
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ברחד"פ 13460-08-20 (כב' השופטת א' לושי-עבודי ) מיום 13.4.2021 בו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' רונן ) מיום 5.7.2020 בחדל"ת 36923-03-20.
1.
בתמצית שבתמצית, עניינה של הבקשה בעיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל שפתחו המבקשים נגד המשיבים, לגביית חוב הלוואה שניתנה על ידם למשיבים, בגינה שועבדו זכויות המשיבים בנכס שבבעלותם (להלן: הנכס ) לטובת המבקשים. במסגרת תיק ההוצאה לפועל מונתה מבקשת 5 ככונסת נכסים למימוש הנכס. אולם, ביום 18.6.2020 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינם של המשיבים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ) וביום 5.7.2020 הורה בית משפט השלום על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל וקבע כי הנכס ימומש במסגרת הליכי חדלות הפירעון. בית משפט השלום הפנה בהחלטתו להוראת סעיף 248(א)(1) לחוק חדלות פירעון הקובעת כי במצב שבו אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – הנכס ימומש במסגרת הליכי חדלות הפירעון ולא על ידי הנושה המובטח במסגרת הליכי הוצאה לפועל. נקבע כי במקרה זה שווי הנכס עולה במובהק על גובה החוב המבוטח, ולכן יש לממש את הנכס במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
2.
בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחתה. נקבע כי לא נפל כל פגם בקביעת בית משפט השלום כי קיים פער מובהק בין שווי הנכס לבין גובה החוב המובטח לטובת המבקשים המצדיק את מימוש הנכס במסגרת הליכי חדלות הפירעון. כמו כן נדחתה טענת המבקשים בדבר חיסרון כיס שייגרם להם אם ימומש הנכס במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לבסוף צוין כי לקראת חתימה על פסק הדין הוגשה הבהרה מטעם המבקשים, בה העלו טענות חדשות, בין היתר בנוגע לשווי הנכס, מבלי שניתנה רשות לכך ומבלי שהוגשה בקשה להוספת ראיות נוספות ומכל מקום לא נתמכה ההבהרה באסמכתאות המעידות על הנטען בה.
3.
מכאן לבקשה שלפנַי במסגרתה נטען כי נפלה טעות ביסודו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי המובילה ל"מצב אבסורדי ובלתי מוסרי", ה"מאיין את כל מהות מוסד המשכנתאות בישראל". כמו כן נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא נתן למבקשים הזדמנות להגיש ראיות חדשות בתיק שהיה בכוחן כדי לשנות את התמונה כולה, שכן על פי הראיות החדשות עולה כי סכום החוב המובטח שווה לערך הנכס. לצד הבקשה הוגשה "בקשת רשות ערעור" על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.5.2021 אשר דחתה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע הליכי המימוש.
4.
הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, ורק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). בעבר גם ציינתי כי קיים בסיס לסברה כי המחוקק לא חפץ כלל להעניק רשות ערעור נוספת ב"גלגול שלישי" לפי חוק חדלות פירעון לבית משפט זה (רע"א 7155/20 לפידות נ' ברכר (22.10.2020)), ועל פני הדברים דין הבקשה להידחות אף מטעם זה לבדו. מכל מקום, חרף ניסיונם של המבקשים לעטות על הבקשה אצטלה עקרונית, הרי שהיא נוגעת לעניינם של הצדדים בתיק בלבד ולנסיבותיהם הפרטניות, ובעיקר לאופן החישוב המדויק של סכום החוב המובטח וערך הנכס. כמו כן, צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי המבקשים תוקפים את שיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון, לו מסור שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה ולא היה מקום להתערב בשיקול דעתו במקרה זה. קל וחומר שהעניין אינו מצדיק התערבות ב"גלגול שלישי", שעה שהסוגיה אינה מעוררת כל שאלה שראוי לה לפי טיבה ומהותה להתברר במסגרת מעין זו.
הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע (אשר סווגה על ידי המבקשים כ"בקשת רשות ערעור" נוספת). משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב בסיון התשפ"א (2.6.2021).
ש ו פ ט