רע"א 3835/12 יובל עופר נ. יואב רחמין

1.

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד' מינץ , פש"ר 5235/08) לפיה נדחתה בקשה למתן הבהרה, במסגרתה ביקש המבקש להורות כי צו הקפאת הליכים שניתן כלפי חברת נידר (להלן: החברה ) ובעלי השליטה בה אינו חל כלפי הליכים שמתנהלים נגד בעלי השליטה בחברה וצד שלישי שאינו צד להליכי הפירוק. זאת במסגרת תובענה המתנהלת בערכאה אחרת בנוגע לאחריות אישית של בעלי השליטה בחברה כלפי צד ג'.

2.

ביום 27.7.2008 ניתנה החלטה במעמד צד אחד להקפאת הליכים לחברה ולבעלי השליטה בחברה. ביום 28.10.1999 הוגשה תביעה נגד המבקש ואחרים בנוגע לפוליסת ביטוח שנערכה על ידי המבקש - סוכן ביטוח - לעובדים של החברה. המבקש הגיש הודעת צד ג' נגד המשיבים 1-3 (להלן: המשיבים ), אשר שימשו במועדים הרלוונטיים כמנכ"ל, סמנכ"ל ומנהל כספים בחברה. הודעת צד ג' הוגשה בגין אחריותם האישית בנזיקין למתן הוראות בכל הנוגע להפרשות ולביטוחי מנהלים של עובדי החברה. המשיבים הגישו בקשה לסילוק על הסף לנוכח צו ההקפאה שניתן נגד החברה ובעלי השליטה בה. ההליך הועבר להכרעה של בית המשפט שדן בהליכי הפירוק.

3.

בית

המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד' מינץ , פש"ר 5235/08) קבע כי צו הקפאת הליכים חל גם על הודעת צד ג', וזאת גם בהתחשב באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ושל המשיבים, ובמיוחד כאשר הודעת צד ג' מתייחסת לפעילות המשיבים בתאגיד.

4.

לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי איפשר למעשה לאורגן של החברה לחסות תחת מסך ההתאגדות של החברה חרף האישיות המשפטית הנפרדת. זאת, בניגוד להלכה הפסוקה לפיה נתבע בעילה נזיקית אינו יכול לטעון לחיסיון בשל מסך ההתאגדות של החברה שבה הוא משמש כאורגן. בהחלטתו מנע בית המשפט המחוזי את בירור התביעה, תוך קביעה אפריורית כי הפעולות המיוחסות למשיבים נעשו במסגרת עבודתם בתאגיד, במקום ליתן לבית המשפט הדן בתובענה להכריע בשאלה האם ניתן לייחס להם אחריות אישית בעילה נזיקית.

5.

בנוסף נטען כי מדובר בשימוש בצו הקפאת הליכים שניתן לפני למעלה מ-4 שנים בעוד שסעיף 350 (ב) לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 קובע שצו הקפאת הליכים יעמוד בתוקפו לפרק זמן מרבי של תשעה חודשים. צו הקפאת הליכים לא נועד להפקיע את זכותו המהותית של הניזוק להיפרע מהמזיק. לפיכך סבור המבקש שיש להורות כי צו הקפאת ההליכים לא יחול על ההליך הנזיקי שמתנהל בינו לבין המשיבים.

6.

מנגד טוענים משיבים 1-3 כי

דין הבקשה להידחות על הסף משלושה טעמים: ניתן פסק דין סופי לפיו נמחקה הודעת צד ג' ועל כך לא הוגש ערעור; המבקש אינו צד להליכי הכינוס ומשכך אין לו זכות ערעור; המבקש עושה שימוש לרעה בהליכי משפט.

7.

המשיבים 4 - הנאמנים של החברה - טענו כי ההחלטה נשוא הבקשה היא בגדר פסק דין ועל כן יש לדון בערעור כערעור בזכות. לשיטתם, אין בצו הקפאת ההליכים כדי למנוע או לעכב את הדיון במסגרת הודעת צד ג' בשל אופי ההליכים שננקטו עד כה והמטרה שלשמה ניתן צו ההקפאה, כפי שפורט על-ידם בהרחבה. לטענתם, מדובר בתקופה העולה על התקופה המותרת בחוק. בטיעוניהם הפנו לתיקון מס' 19 לחוק החברות שנתקבל לאחרונה (9.7.2012), בגִדרו נקבע כי בית המשפט רשאי להאריך את צו הקפאת ההליכים מעבר לתשעה חודשים מטעמים מיוחדים שיירשמו וזאת "לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי הבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך". לשיטתם, אף עובר לתיקון, קבעו בתי המשפט המחוזיים חריגים שאיפשרו להאריך את משך צו הקפאת ההליכים מעבר לתשעת החודשים הקבועים בחוק. משיב 9, הכונס הרשמי, הצטרף לעמדת המשיבים 4. משיב 6, בנק הפועלים, טען כי יש לבטל את צו הקפאת ההליכים באופן שוויוני גם כלפי נושים אחרים לנוכח הזמן הארוך שההקפאה נמשכת – קרוב ל-4 שנים, בעוד החוק מתיר רק תשעה חודשים.

8.

לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת בית משפט קמא המצדיקה מתן רשות ערעור. בהחלטה מיום 27.7.2008 נקבע שצו הקפאת הליכים חל לא רק כלפי החברה, אלא גם כלפי בעלי השליטה בחברה. החלטה זו אינה עומדת לביקורת שיפוטית בהליך דנא, כך שהשאלות העקרוניות אינן מתעוררות כאן. החלטת בית המשפט המחוזי נשוא הבקשה הבהירה את ההחלטה בקובעה שההחלטה שהורתה על הקפאת הליכים נגד בעלי השליטה רלוונטית גם להליך שמתנהל בין הצדדים. זוהי פרשנות סבירה של ההחלטה. במיוחד כאשר בהליך שמתנהל בין הצדדים נטען כי קיימת אחריות של בעלי השליטה בחברה בשל פעילותם במסגרת החברה. אינני סבור כי ההחלטה פוגעת באישיות המשפטית הנפרדת של בעלי השליטה בחברה. מדובר בהחלטה להקפיא את ההליכים לתקופה מסוימת ואין בכך כדי לקבוע שלא קיימת זכות תביעה נגד בעלי השליטה

בחברה.

8.

המבקשים ומשיבים נוספים טענו שצו הקפאת ההליכים עומד בתוקפו, תקופה העולה על התקופה שנקבעה בחוק. הואיל וטענה זו כלל לא נטענה בהליך קמא אין מקום לדון בה לראשונה במסגרת בקשה למתן רשות ערעור.

9.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.