רע"א 386/12 סמי עבד אלרחים לאוז נ. עבד אלחמיד מוסא לואז שבסו

1.

בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ב' ארבל ) דחה את בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה. על כך בקשת רשות הערעור שלפני. עיינתי בבקשה על נספחיה והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ודין הבקשה להידחות.

2.

פסק הדין שביטולו מתבקש ניתן ביום 2.3.2006. בתיק היו אישורי מסירה מיום 11.2.2006 בדבר מסירת כתב התביעה המתוקן לצדדים. בקשת הביטול הוגשה באוקטובר 2010. אלה הם נתוני הפתיחה של הבקשה.

3.

בית המשפט המחוזי בחן נכונה את השיקולים לביטול פסק דין בהעדר הגנה. תחילה בחן בית המשפט האם היתה המצאה של כתב התביעה המתוקן למבקש. על כך השיב, לאחר בחינת הראיות, בחיוב. בית המשפט קבע כי כתב התביעה נמסר למבקש בשעתו במקום מגוריו. בית המשפט הצביע, בראש ובראשונה, על העובדה שהמשיב לא נחקר על הטענה לפיה המבקש לא חתם על אישור המסירה; עוד הסתמך בית המשפט על השוואת החתימה שעל אישור המסירה עם חתימת המבקש על יפויי הכוח המצוי בתיק וכן על מהימנות בעלי הדין. מדובר בממצאים שבעובדה שנקבעו לאחר בירור. אשר על כן, כל התיאור המופיע בבקשה תחת הכותרת "רקע עובדתי" משקף את גרסת המבקש לעובדות, אך לא את העובדות שנקבעו.

4.

המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט התעלם מהעובדה שפסק הדין ניתן לפני שחלפה התקופה להגשת כתב הגנה. ואולם, בית המשפט לא התעלם מכך, הוא התייחס לכך מפורשות בסעיף 40 להחלטתו וקבע כי טענה זו אינה מצדיקה ביטולו של פסק הדין. הסיבה לכך היא שהמבקש לא הגיש את כתב הגנתו במועד בו אמור היה להגישו או במועד מאוחר יותר, ולא פנה בכל בקשה בעניין. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה 4 שנים לאחר שניתן פסק הדין. עוד ציין בית המשפט כי אם המבקש היה מגיש כתב הגנה במועד ואף ימים ספורים לאחר מכן, יש להניח כי פסק הדין היה מבוטל. הדברים שקבע בית המשפט נכוחים ומקובלים עלי.

5.

לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה כי היתה מסירה כדין הוא נפנה לבחון, ובצדק, אם קיימת למבקש הגנה אפשרית. מדובר, כך הדגיש, משנקבע שהיתה המצאה כדין, בביטול שהוא בשיקול דעת בית המשפט, ולא בביטול מחמת חובת הצדק.

6.

לעניין סיכויי ההליך, עיקר הטענה שהעלה המבקש היא כי יפויי כוח מסויים המתייחס לזכויות במקרקעין שהועברו במשפחה הוא מזויף. המבקש לא צירף כל חוות דעת בעניין ולמעשה "הניח" כלשון תצהירו שמדובר במסמך מזויף רק מפני שמעולם לא ידע עליו ואף יתר היורשים לא ידעו לדבריו על כך. אולם, בית המשפט ציין לעניין זה כי "מדובר ביפויי כוח עתיק יומין שנחתם בפני הנוטריון הציבורי", אשר לידיעת היורשים – בית המשפט עמד על כך כי לא הובאו כל תצהירים מאחרים. שני הנימוקים נימוקים ראויים הם ולא שוכנעתי כי נפלה שגגה בהחלטה.

7.

סוף דבר: אין עילה להתערבות בהחלטה. הבקשה נדחית, משלא התבקשה תגובה לא יהיה צו להוצאות.