רע"א 3860/12 מרואן קאלותי נ. ח'אלד תופיק סמאן

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ג' כנפי-שטייניץ, י' מרזל וא' רומנוב) בע"א 41542-10-11.

1.

בין המבקשים למשיבים נרקמו קשרים עסקיים שעניינם ייבוא מוצרי הלבשה מסין לישראל ומכירתם בירושלים. לאחר ייבוא הסחורה, התגלעו סכסוכים בין הצדדים הן באשר למהות העסקה ביניהם, הן לגבי שאלת סכומי הכסף שהצדדים חבים זה לזה. בשל כך, הגיש כל צד תביעה נגד השני לבית משפט השלום בירושלים, והדיון בעניינם אוחד.

2.

בפסק דינו המפורט של בית משפט השלום, נסקרו בהרחבה עדויותיהם הארוכות של הצדדים והראיות השונות שהוגשו על ידם. בית המשפט דחה את תביעת המבקשים מכמה נימוקים, בין היתר על בסיס קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, וקיבל את עיקר תביעת המשיבים. בית המשפט קבע כי על פי ההסכם, שלא נערך בכתב, המבקשים יישאו במלוא עלויות ההשקעה ברכישת הסחורה בסין, כמו גם בהוצאות הובלת הסחורה, ביטוח הסחורה ותשלום המכס. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי המבקשים יפתחו על חשבונם חנות במזרח העיר ירושלים בה תימכר הסחורה. לעניין הרווחים, הסכימו הצדדים כי המשיבים יקבלו שליש מכלל הרווחים עבור חלקם בהתקשרות ויתר הפעולות להשלמת העסקה. בית המשפט העדיף את גרסת המשיבים גם לעניין שווי הסחורה שיובאה מסין, זאת למרות שהערכת השווי שנעשתה גבוהה מהשווי שדווח לרשויות המכס.

3.

על פסק דינו של בית משפט השלום הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי פסק הדין של בית משפט השלום התבסס על ממצאים עובדתיים רבים וכי אינו מוצא מקום להתערב בהם. פסק דינו של בית משפט השלום נשען לא רק על ראיות, אלא גם על התרשמות ישירה מעדויות הצדדים וקביעה בדבר העדפת מהימנות גרסת המשיבים על פני זו של המבקשים. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות המבקשים כלפי התעלמות לכאורה של בית משפט השלום ממסמכים רלוונטיים רבים שהוגשו על ידם, משלא מצא בטענות אלו משום עילה להתערבות בפסק הדין.

4.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישו המבקשים. בבקשה, חוזרים המבקשים על טענותיהם ומדגישים כי לדידם שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא התערב בפסק הדין של בית משפט השלום, בעיקר בקביעה בדבר העדפת מסמכים שונים על פני הדיווח שניתן לרשויות המכס לעניין שאלת שווי הסחורה. לדידם, עומדים הם במבחנים שנקבעו לצורך מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", זאת בשל התעלמות בית המשפט קמא מהלכות מרכזיות בעניין נטלי הראיה והכשרת מעשים בלתי מוסריים ובלתי חוקיים, לשיטתם, שעשו המשיבים.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות. הטענות העובדתיות המועלות בבקשה שלפניי נדונו ונדחו לגופן בידי שתי ערכאות קודמות. לדיון בבקשה זו בערכאה שלישית יש מקום רק אם מתעוררות בעטייה שאלות בעלות השלכות משפטיות או ציבוריות רחבות, החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (רע"א 123/08 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי אינה מגלה כל שאלה בהבט זה. אף לשיטת המבקשים, אשר מדגישים שיש ליתן בידיהם רשות ערעור משום שבית המשפט קמא התעלם, כלשונם, מהלכות מפורשות, או משום שלא קבע מהו נטל הראיה הנדרש במקרה דנן, עולה כי אין מדובר בשאלה משפטית רחבת היקף. נהפוך הוא - המבקשים מצמצמים את בקשתם לאופן יישום המטריה המשפטית הכללית על המקרה הספציפי נשוא בקשתם. אולם, כידוע, שגיאה שנופלת בערכאות הקודמות באופן יישום ההלכה, ואינני סבורה שכך קרה בענייננו, לא מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ( רע"א 4321/08

עיריית לוד נ' פרבמן , פס' 13 להחלטה ( לא פורסמה , 1.9.08)).

6.

באשר לטענת המבקשים לפיה בית המשפט קמא הכשיר, למעשה, מעשים בלתי מוסריים ובלתי חוקיים על ידי כך שהעדיף מסמכים אחרים על פני המסמכים שנמסרו לרשויות המכס. אין בידי לקבל טענה זו. קביעת בית המשפט בעניין זה נסובה על השאלה העובדתית של שווי הסחורה שיובאה, אשר נדונה במסגרת הליך אזרחי בין שני צדדים פרטיים, ולא על ההשלכות האפשריות האחרות של הדיווח הכוזב, ככל שהיה כזה, לרשויות המכס. לפיכך, סבורתני כי אין בטענה זו ממש, והיא אינה מצדיקה בנסיבות העניין מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

הבקשה, איפוא, נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.