רע"א 3877/10 אלדד ברבר נ. משרד הביטחון - אגף השיקום, קצין התגמולים

פניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' רניאל ) ברע"א 43486-02-10 מיום 6.4.2010, במסגרתו אושרה החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ז' פלאח ) בו"ע 320/05 מיום 31.1.2010, בה נקבע כי ועדת הערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק התגמולים ) תבחן מחדש את עניינו של המבקש, לרבות שמיעת עדויות.

עובדות והליכים קודמים

1.

המבקש הגיש ערר על החלטתו של קצין התגמולים מיום 22.5.2005, לפיה הוחמרה מחלת הפסוריאזיס ממנה סובל המבקש בתקופת השירות הצבאי ועקב השירות הצבאי, בשיעור של רבע מדרגת הנכות הכוללת שנקבעה לו. בועדת הערעור שדנה בעניינו של המבקש שימשה כבוד השופטת (בדימוס) ר' טובי-פרידמן כיו"ר וכן היו חברים בועדה ד"ר ג' וליש וד"ר

א' זילברמן . טרם ניתן פסק דינה של ועדת הערעור פרשה כבוד השופטת טובי-פרידמן לגימלאות ופסק דינה של הוועדה שניתן ביום 15.9.2008 נכתב על ידי כבוד השופט ז' פלאח , אשר התמנה לשמש כיו"ר הוועדה לאחר פרישתה של כבוד השופטת טובי-פרידמן .

2.

המבקש ערער על פסק דינה של ועדת הערעור מיום 15.9.2008 וטען, בין היתר, כי פסק הדין נכתב על ידי יו"ר אשר לא נכח בדיוני הוועדה ולא התרשם בעצמו מן הראיות שהובאו לפניה. כן טען המבקש כי פסק הדין לא נחתם על ידי חבר הוועדה ג' וליש . טענתו העיקרית של המבקש כנגד פסק דינה של הוועדה הייתה העדר הנמקה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' גריל והשופטים ע' גרשון ו- י' וילנר ) בע"ו 13725-11-08 מיום 31.1.2010 (להלן: פסק הדין המבטל ) החליט בית המשפט המחוזי כי יש להורות על ביטול פסק הדין והחזרת הדיון לוועדה לצורך מתן נימוקים לפסק הדין. בית המשפט הדגיש כי אין כוונתו כי יובאו לפני הוועדה ראיות נוספות או כי היא תישמע עדויות מעבר לקיים בתיק. בית המשפט ציין כי בדיון שנערך לפניו ביום 26.1.2010 הסכימה באת כוח המבקש לפתרון זה, אשר הוצע לצדדים על ידי בית המשפט המחוזי, ואילו באת כוח המשיב השאירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.

בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 31.1.2020, ניתנה עוד באותו יום החלטתה של ועדת הערעור לפיה אין באפשרותה של הוועדה "לכתוב בשנית פסק דין בתיק כה ישן, ללא שמיעת הצדדים מחדש". בהחלטה נוספת מיום 15.2.2010 הבהיר כבוד השופט פלאח

כי התיק יישמע מחדש על מנת שפסק דינה של הוועדה יתבסס על התרשמותם של חבריה מן העדים, "במיוחד לאור העובדה שכל שלושת חברי הרכב השופטים התחלפו מאז". על שתי החלטות אלה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ציין כי החלטת הוועדה הינה החלטה דיונית שמן הראוי לא להתערב בה אך אף על פי כן, התייחס גם לגופם של דברים ודחה את הבקשה. נקבע כי הגם שאין זה נכון שכל שלושת חברי הוועדה התחלפו (שכן כבוד השופט פלאח חתום כיו"ר הוועדה על פסק דינה של הוועדה מיום 15.9.2008 על אף שדיוני הוועדה נערכו בראשות כבוד השופטת טובי-פרידמן ), אין בכך כדי לשנות את העובדה שאין מדובר באותה ועדה. בית המשפט המחוזי הסתמך על סעיף 17(ג) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן:

חוק בתי דין מינהליים ) וקבע כי במקרה של החלפת המותב יש לקיים את הדיון מתחילתו, ואין למותב שיקול דעת שלא לעשות כן. כן הפנה בית המשפט המחוזי לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א (מחוזי ת"א) 3256/04 עדי גולני נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 1.3.2007) (להלן: עניין עדי גולני ).

ביחס לפסק הדין המבטל, אשר הורה על החזרת התיק לוועדה לצורך כתיבת פסק דין מנומק על סמך הראיות המצויות בתיק, קבע בית המשפט המחוזי:

"אמנם, יש לכבד את פסיקתו של בית המשפט המחוזי, אבל יש להניח שבית המשפט המחוזי סבר שהמותב שנתן את פסק הדין ממשיך להתקיים."

מכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

4.

המבקש טוען כי בקשתו עוסקת בסוגייה בעלת חשיבות חוקתית וציבורית משמעותית ולא רק בעניינו הפרטי. לדבריו, המבקש וכלל הציבור "צריכים להיות סמוכים ובטוחים כי החוק והפסיקה ישרתו נאמנה ועל פי אמות מידה של צדק ויושר את ציבור המתדיינים, אשר זכאים להליך תקין וראוי וכן לפסק דין מנומק בעניינם, על מנת שיוכלו לערער עליו לגופם של דברים, אם וכלל שיהא בכך צורך".

5.

לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי משאישר את החלטת בית המשפט השלום לפיה התיק הוחזר לוועדת הערעור לצורך "כתיבת פסק דין מחדש" והתעלם מהבהרתו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין המבטל (שניתן על ידי הרכב שופטים, המהווה ערכאה גבוהה יותר) כי אין הכוונה לשמיעת ראיות נוספות או לשמיעת טיעון מעבר לקיים בתיק הוועדה אלא להוספת הנמקה בלבד. המבקש מדגיש כי בהליך שהתנהל לפני ועדת הערעור לא נשמעו עדים כלל, למעט עדות המומחית הרפואית מטעם המשיב (אשר נחקרה בחקירה נגדית ואשר חקירתה המפורטת מצויה בפרוטוקול) ואילו תצהיר המבקש וכן חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמו התקבלו בוועדה ללא חקירה נגדית מטעם המשיב. לטענתו, ניתן להתרשם מן המסמכים המצויים בתיק הוועדה.

המבקש טוען כי שגתה ועדת הערעור בכך שלא נימקה את פסק דינה במקום לקבוע מלכתחילה כי לא ניתן לכתוב פסק דין בתיק מבלי שיו"ר הוועדה ישמע את העדים, ולא החזירה את התיק לכתיבת כבוד השופטת טובי-פרידמן או לחלופין עידכנה את הצדדים מבעוד מועד בנוגע לתאריך הפרישה, על מנת שיוכלו לשקול את צעדיהם בתיק.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי טעה משגיבה את החלטת כבוד השופט פלאח בניגוד לפסק הדין המבטל שניתן בהסכמת הצדדים, לאחר שהמבקש שוכנע כי הסכמה זו היא לטובת העניין. בהקשר זה טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי "הביא לסטייה מעיקרון חברתי חשוב והוא עיקרון כיבוד ההסכמים

- שהוא ערך עליון".

לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא לקח בחשבון את השלכות הציבוריות והפרטיות של ניהול התיק מחדש וביניהן מתן אפשרות ל"מקצה שיפורים" לצד ש"טעה" באופן אשר יגרום עוול לצד האחר וכן העלויות הכלכליות של שמיעת הראיות מחדש ואי יכולתו של המבקש לעמוד בהן.

המבקש טוען עוד כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי במקרה של החלפת המותב יש לקיים את הדיון מתחילתו, כאמור בסעיף 17(ג) לחוק בתי דין מינהליים. לדברי המבקש, יש לפעול בנסיבות העניין כאמור בסעיף 17(א) לחוק בתי דין מינהליים (לנוכח העובדה כי כבוד השופט פלאח עדיין נמנה על הרכב הוועדה) או סעיף 17(ב) לחוק האמור (לנוכח שיקול הדעת המוקנה לוועדה ולנוכח העובדה שפסק הדין המבטל הורה על הנמקה בלבד ולא על שמיעת התיק מחדש). לטענת המבקש, יש לאבחן את נסיבות המקרה דנן מעניין עדי גולני , שכן במקרה דנן יו"ר הוועדה המקורית עדיין חבר בוועדה, אין מתעוררות שאלות מהימנות אלא שאלות שבמומחיות וברפואה וכן הייתה הסכמה של הצדדים להנמקת פסק דינה של הוועדה כאמור בפסק הדין המבטל.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיב.

7.

ככלל, בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור מקום בו מדובר בבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי", לאחר ששתי ערכאות דנו בעניין, אלא בנסיבות שבהן מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים למחלוקת [ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. בנסיבות המקרה שלפניי לא מתעוררת שאלה משפטית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים, על אף ניסיונו של המבקש להציג כך את פני הדברים. ההיפך הוא הנכון, הנסיבות הייחודיות של המקרה הן שהובילו למצב הנוכחי. על כן, איני סבור כי הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור.

8.

דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין.

סעיף 17(א) לחוק בתי דין מינהליים חל על מקרה בו נבצר מחבר מותב אחד, שאינו יושב הראש, לסיים את הדיון. סעיף 17(ב) לחוק האמור חל על מצב בו נתמנה חבר אחר למותב הקיים. במקרה שלפניי התחלפו שניים מחברי הוועדה המקורית שנתנה את פסק הדין מיום 15.9.2008 ואף יו"ר הוועדה שכתב את פסק הדין האמור (כבוד השופט פלאח ) לא השתתף בדיוני הוועדה המקורית ולא התרשם בעצמו מן הראיות והעדויות שהובאו לפניה. בנסיבות אלה, ברי כי עסקינן במותב חדש ולפיכך חל על העניין סעיף 17(ג) לחוק בתי דין מינהליים.

אכן, ניהול התיק מחדש כרוך בעלויות כלכליות. ואולם, לא ניתן להורות לוועדת ערעור לנמק פסק דין, כאשר איש מחבריה לא נטל חלק בדיוני הוועדה המקורית שמטעמה ניתן. על מנת לנמק את פסק הדין, תידרש ועדת הערעור לקבוע קביעות במישור העובדתי-רפואי, המצויות בגדר סמכותה [ראו והשוו: רע"א 7436/08

טלבי נ' משרד הביטחון – קצין התגמולים (לא פורסם, 20.4.2009); רע"א 5046/09 קליר נ' קצין התגמולים משרד הביטחון (לא פורסם, 9.9.2009)]. לשם כך, לא ניתן להסתפק בחומר המצוי בתיק אלא יש לאפשר לוועדה (בהרכבה הנוכחי) להתרשם באופן בלתי אמצעי מן הראיות והעדויות הרלוונטיות. בהקשר זה יצויין כי המבקש עצמו טען בכתב הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערעור מיום 15.9.2008 כי פסק דינה של הוועדה בטל מעיקרו היות שיו"ר הוועדה, כבוד השופט פלאח , "לא שמע את הראיות בתיק ולא נכח אף לא בישיבה אחת ולא התרשם בחושיו הוא מחקירת המומחית". גם בבקשה שלפניי מזכיר המבקש את עדותה של המומחית מטעם המשיב אלא שהפעם הוא טוען כי ניתן להסתפק בפרוטוקול הדיון. אם כך טען המבקש במצב שבו הוחלף יו"ר הוועדה בלבד, ברי כי טענה זו מתבקשת ביתר שאת מקום בו הוחלפו גם חברי הוועדה האחרים.

בית המשפט המחוזי אכן הסתמך על הסכמת הצדדים כשהורה בפסק הדין המבטל על החזרת הדיון לועדת הערעור לצורך הנמקה בלבד, ואף הדגיש שאין כוונתו לשמיעת ראיות נוספות או טיעונים מעבר לקיים בתיק הוועדה. אלא שיש להניח כי אילו עמדה לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי העובדה כי מותב ועדת הערעור כולו הינו מותב אחר מזה שמטעמו ניתן פסק הדין מיום 15.9.2008, היה מורה על שמיעת הצדדים מחדש, כפי שאכן הורה בית המשפט המחוזי בפסק הדין נשוא בקשה זו, לאחר שהחלטותיו של בית משפט השלום הונחו לפניו.

9.

ניתן להבין לליבו של המבקש הטוען כי קיום הדיון מתחילתו יטיל עליו נטל כבד, בייחוד לנוכח העובדה כי המבקש הסכים בדיון לפני בית המשפט המחוזי ביום 26.1.2010 כי התיק יוחזר לוועדת הערעור לצורך הנמקה בלבד. קשה גם להימנע מן המחשבה כי אילו ניתן פסק דינה של הוועדה טרם פרישתה של כבוד השופטת טובי-פרידמן לגימלאות, או למצער אילו פסק הדין מיום 15.9.2008 נומק כנדרש, היה נמנע הצורך בשמיעת הצדדים מחדש. ואכן, ראוי להימנע ממצבים כאלו. אלא שבנסיבות המקרה שלפניי, את הנעשה אין להשיב ואין מנוס מעריכת הדיון מתחילתו. בשולי הדברים יצויין כי אמנם צודק המבקש באומרו כי ניהול התיק מחדש יאפשר לצדדים "מקצה שיפורים", אך יש לזכור כי ניהול התיק מחדש משמעו מתן הזדמנות גם למבקש עצמו, אשר אינו מסכין עם תוצאת פסק דינה של ועדת הערעורים מיום 15.9.2008, לטעון בעניינו מחדש ואולי אף לשכנע את המותב הנוכחי של הוועדה בצדקתו.

10.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.