החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3914/16 אמל זיאדה נ. כונס הנכסים הרישמי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מהפקדת עירבון להוצאותבקשה לפטור מהפקדת עירבון להוצאות במסגרת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הבקשה לפטור מהפקדת עירבון מחוסר תשתית ראייתית מלאה על מצבם הכלכלי של המבקשים ומאי הסתייעות בצדדים שלישיים שסייעו לגייס סכומים. בית המשפט דחה גם את החלופה של ערבות צד ג' והפחית את העירבון לסך של 10,000 ש"ח, שיופקד תוך 15 ימים בהיעדר כך יידחה ההליך.

העובדות

המבקשים נמצאים בהליכי חדלות פירעון. הבקשה לא כללה פירוט סדור של מצבו הכלכלי של כל אחד מהם ונתמכה בתצהיר של מבקש אחד בלבד ללא אסמכתאות. המבקשים גייסו מצדדים שלישיים סכום חד פעמי והתחייבות לתשלומים חודשיים, ולא הסבירו מדוע לא ניתן לגייס גם את העירבון באמצעותם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מבקשי רשות ערעור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים מחמת מצבם הכלכלי בהליכי חדלות פירעון?
  2. 2.האם יש לקבל ערבות צד ג' כחלופה להפקדת עירבון להוצאות?

הלכות

  1. 1

    מי שמבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית כי אין בידו להפקיד את העירבון ואין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה, וכן קיום סיכויים ממשיים להצלחת ההליך

    ״לשם קבלת פטור מהפקדת עירבון נדרש יוזם ההליך להוכיח, באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הליכי חדלות פירעון אינם פוטרים את המבקשים מהנטל להניח תשתית מלאה ומבוססת באשר למצבם הכלכלי

    ״אין בכך כדי לפטור את המבקשים מן הנטל להניח לפני בית המשפט תשתית מלאה ומבוססת באשר למצבם הכלכלי״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    ערבות צד ג' אינה חלופה שווה ערך להפקדת עירבון במזומן או לערבות בנקאית מבחינת וודאותה וקלות מימושה

    ״מן הטעם שלא מדובר בחלופה שוות ערך, מבחינת וודאותה וקלות מימושה, להפקדת עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עירבון
  • פטור מהפקדת עירבון
  • חדלות פירעון
  • ערבות צד ג'
  • הוצאות
  • סיכויים ממשיים
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בירושלים

רע"א

3914/16 - א'

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקשים:

1.

אמל זיאדה

2. היאם זיאדה

3. אדיב מחול

נ ג ד

המשיבים:

1.

כונס הנכסים הרישמי

2. עו"ד פיסל מוסא בתפקידו כנאמן זמני

3. נפתלי נשר עו"ד בתפקידו כבעל תפקיד

4. שלום ניסן

5. סימי שלום

6. יובל אלנר

7. אורנה אלנר

8. עמוס אסולין

9. יצחק שחר

10. אלון שחר

11. מרים גבע

12. ערן גבע

13. יפעת גבע קורונה

בקשה לפטור מעירבון

החלטה

עיינתי עיין היטב בבקשה שבכותרת, בתגובות אשר הוגשו לה, בתשובה לתגובות ובבקשת רשות הערעור גופה. על אף המלל הרב בכתבי בי הדין השונים, דומני כי יש לשוב ולהזכיר מושכלות ראשונים: לשם קבלת פטור מהפקדת עירבון נדרש יוזם ההליך להוכיח, באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית , כי אין בידו להפקיד את העירבון, וכן נדרש הוא להוכיח כי אין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לשם גיוס העירבון. זאת, לצד התנאי הנוסף שעניינו קיומם של סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (למשל, בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל

(21.7.2014)).

אמנם, בשים לב להליכי חדלות הפירעון המתנהלים בעניינם של המבקשים, יש להניח כי מצבם הכלכלי אינו מן המשופרים. עם זאת, ובניגוד למשתמע מן האמור בסעיף 7 לבקשת הפטור, אין בכך כדי לפטור את המבקשים מן הנטל להניח לפני בית המשפט תשתית מלאה ומבוססת באשר למצבם הכלכלי. הדברים הובהרו למבקשים אך לפני מספר חודשים, בגדר החלטה אשר ניתנה בבית משפט זה בהליך קודם אותו הגישו (רע"א 9136/15, החלטת כב' הרשמת ד' כהן-לקח מיום 6.3.2016). אף על פי כן, תשתית כאמור לא הונחה כלל ועיקר. די לציין בהקשר זה כי הבקשה אינה כוללת פירוט סדור באשר למצבו הכלכלי של כל אחד מן המבקשים; כי הבקשה נתמכת בתצהיר של המבקש 3 בלבד; וכי לא צורפה לבקשה ולוּ אסמכתא אחת. זאת ועוד, מן החומר שלפניי עולה כי עלה בידי המבקשים לגייס, באמצעות צדדים שלישיים, סכום חד פעמי של 50,000 ₪ להפקדה בקופת הנאמן, וכי אותם גורמים אף לקחו על עצמם לשלם סכום של 25,000 ₪ מדי חודש בחודשו עד לסיום ההליך (סעיף 11 לבקשת הפטור). בנסיבות אלה היה על המבקשים להבהיר באופן ברור ומפורט מדוע לא יוכלו להסתייע באותם צדדים שלישיים גם לשם הפקדת העירבון בהליך דנן, וברי כי אין די בדברים הכלליים אשר צוינו לעניין זה בסעיף 11 לבקשת הפטור.

די באמור עד כה כדי להוביל למסקנה שלא מתקיימים התנאים למתן פטור מעירבון, וזאת אף ללא צורך להידרש לסיכוייה של בקשת רשות הערעור. אף לא ראיתי להיעתר ל בקשתם החלופית של המבקשים למתן "ערבות צד ג'" להבטחת הוצאות המשיבים. כך, מן הטעם שלא מדובר בחלופה שוות ערך, מבחינת וודאותה וקלות מימושה, להפקדת עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית. עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין - ובהן הליכי חדלות הפירעון המתנהלים ביחס למבקשים והעובדה שלא נפסקו הוצאות על ידי בית משפט קמא - רואה אני להפחית את גובה העירבון ולהעמידו על סכום של 10,000 ₪. עירבון בסכום זה יופקד תוך 15 ימים (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.

ניתנה היום, י"א

בתמוז התשע"ו (17.7.2016).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1מי שמבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית כי אין בידו להפקיד את העירבון ואין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה, וכן קיום סיכויים ממשיים להצלחת ההליך
  2. 2הליכי חדלות פירעון אינם פוטרים את המבקשים מהנטל להניח תשתית מלאה ומבוססת באשר למצבם הכלכלי
  3. 3ערבות צד ג' אינה חלופה שווה ערך להפקדת עירבון במזומן או לערבות בנקאית מבחינת וודאותה וקלות מימושה