רע"א 3940/05 משגבים חברה קבלנית לבנין והשקעות בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל

ביום 17.6.04 הגיש המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: המשיב) שלוש בקשות למימוש שטרי משכנתא, שנחתמו לטובת הבנק על-ידי המבקשות והמשיבים הפורמאליים, בלשכת ההוצאה לפועל בעפולה. מימוש המשכנתאות התבקש לצורך פירעון חובות כלפיו, בסכום של כ- 3,364,451 ש"ח. ביום 26.7.04 הגישו המבקשות והמשיבים הפורמאליים בקשה לסגירת התיקים בפני ראש ההוצאה לפועל בעפולה. בנוסף, הוגשה בקשה לחקירת המצהיר, נציג המשיב, על התצהיר שהוגש מטעמו.

ביום 30.12.04 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל בעפולה הדוחה את הבקשות לסגירת התיק ולחקירת המצהיר. בהחלטתה, קובעת ראש ההוצאה לפועל, כי המשיב צירף לבקשתו את כל המסמכים הדרושים למימוש שטרות המשכנתא. את הבקשה לחקירת המצהיר מטעם המשיב, דחתה ראש ההוצאה לפועל בקובעה, כי המבקשות לא הציגו טענות ספציפיות לעניין התצהיר ולכן אין סיבה לאפשר את חקירתו.

על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בנצרת.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' כהן) דחה את הבקשה. בית-המשפט קבע, כי לאור סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), אין פסול בהחלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לאפשר את חקירת המצהיר מטעם המשיב. בנוסף, דחה בית-המשפט המחוזי את טענותיהם של המשיבים הפורמאליים, לפיהן הם זכאים להגנה מפני פירעון החוב מכוח היותם "ערב יחיד" לפי חוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק הערבות).

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, במסגרתה חוזרות המבקשות על טענותיהן בפני הערכאות הקודמות. לטענתן, טעה בית-המשפט המחוזי בכך שדחה את בקשתם לחקור את המצהיר מטעם המשיב, היות ומוענקת להן זכות לפי דין לחקור את המצהיר בחקירה נגדית. בנוסף, טוענות המבקשות, כי המשיב צירף מסמכים אשר דרך הגשתם אינה עומדת בתנאים להגשת "ראיה מוסדית" וכי לראש ההוצאה לפועל סמכות לבדוק האם המסמכים הוגשו כדין והאם הם מבססים קשר בין החוב לבין המשכון. המשיבים הפורמאליים טוענים, כי הינם בגדר "ערב יחיד" ולכן מוענקות להן ההגנות המנויות בחוק הערבות. לטענתם, לא ניתנה תשובה בפסיקה לשאלה האם ערבות אשר ניתנה מכוח משכון לטובת אחר הינה מוגבלת לשווי הנכס או לשווי האשראי בעת החתימה. בנוסף, נטען, כי יש לבטל את כתב הערבות ולסגור את התיק שנפתח בלשכת ההוצאה לפועל, היות והוא הורחב לחשבון משותף של מספר חברות, ללא הסכמתם ויידועם של המשיבים הפורמאליים.

מנגד, טוען המשיב, כי הבקשה אינה מעלה סוגיה עקרונית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית ומתן רשות ערעור שנייה. לעניין טענת המבקשות לגבי הסירוב לאפשר להן לחקור את המצהיר, טוען המשיב, כי אין הצדקה לחקירת המצהיר במקום בו לא קיימת מחלוקת עובדתית, וכי ממילא ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להורות שלא לבצע את שטר המשכנתא ולכן אין בחקירת המצהיר כדי להשפיע על תוצאות הדיון. לעניין הגשת תדפיסי החשבון, המהווים רשומה מוסדית, טוען המשיב, כי התדפיסים הוגשו כדין ובהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. לעניין טענותיהם של המשיבים הפורמאליים בדבר היותם "ערבים יחידים" טוען המשיב, כי לא מדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום, אלא ערבות המוגבלת לשווי הנכס שמושכן, ולכן פסק הדין בע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד נד(3) 591, בו הושארה בצריך עיון השאלה מה דינה של ערבות לחוב בסכום בלתי מוגבל, אינו רלוונטי לענייננו. יתרה מכך, טוען המשיב, כי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בטענות הנוגעות לקיומו של החוב או לגובהו, אלא במסגרת טענת "פרעתי" בלבד. לעניין טענותיהם של המשיבים הפורמאליים בנוגע לשינוי יסודי בחיוב הנערב טוען המשיב, כי אף טענה זו דינה להיטען במסגרת טענת "פרעתי", ואם שינוי החיוב נעשה כביכול בטרם חתימת שטר המשכנתא, כי אז דינה להיטען בפני בית-המשפט המוסמך.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינן של המבקשות כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקשות לא העלו בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.

דין הבקשה להדחות אף לגופו של עניין. הבקשה למימוש שטרי המשכנתאות הוגשה כדין והיא כוללת את כל המסמכים הדרושים, לפי הוראות תקנה 99 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, ואף מעבר לכך. התצהיר שהוגש במסגרת הבקשה, מטרתו לאמת את קיום החוב וסכומו. היות והמבקשות לא העלו טענות בנוגע לקיומו של החוב, צדקו הערכאות הקודמות בכך שלא אפשרו למבקשות לחקור את המצהיר בחקירה נגדית (ראו רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ , פ"ד נג(4) 193).

טענותיהם של המשיבים הפורמאליים, אף הן דינן להדחות. טענות אלו נוגעות לשאלות בנוגע לקיום החוב הנטען וגובהו, והן מצריכות דיון בשאלת היותם של המשיבים "ערבים יחידים" לפי חוק הערבות. שאלות אלו אינן בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, אשר בסמכותו לדון בטענת "פרעתי" בלבד לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. טענה אשר ממילא לא נטענה בענייננו. על-כן, על המשיבים הפורמאליים לפנות אל בית-המשפט המוסמך על מנת שיבחן את טענותיהם.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך-דינו של המשיב בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.