רע"א 3940/17 פז יצחקי ויניברגר נ. מגדל השעון ביפו בע"מ

1.שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד' קרת-מאיר ) בה"פ 54444-03-16 מיום 30.4.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להורות על סילוקו על הסף של ההליך, שבו נקטה המשיבה נגד המבקשים.

2.על-פי המפורט בבקשות, ביום 24.3.2016 הגישה חברת מגדל השעון ביפו בע"מ (להלן: חברת מגדל השעון ) "בקשה למתן הוראות לנאמן" , שבה התבקש בית המשפט המחוזי להורות לעו"ד פז יצחקי-ויינברגר, המבקש ב-רע"א 3940/17, בא-כוחה של חברת ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ, המבקשת ב-רע"א 3941/17 (להלן: חברת ס.ב. ו- עו"ד יצחקי-ויינברגר ) למסור לחברת חברת מגדל השעון שיק משוך על-ידי חברת ס.ב. לפקודתה. בבקשה נטען, כי חברת ס.ב. פעלה כדי לרכוש מידי חברת מגדל השעון זכויות בנייה מסוימות במקרקעין הנמצאים בבעלותה, וביום 11.2.2016 הפקידה בידי עו"ד יצחקי-ויינברגר

שיק על סך של 5,000,000 ₪ הרשום לפקודתה של חברת מגדל השעון, כמקדמה על סך התשלום הכולל עבור זכויות הבנייה. חברת מגדל השעון קיבלה את הצעתה של חברת ס.ב. וביקשה מ עו"ד יצחקי-ויינברגר להעביר את השיק לידיה לצורך הפקדתו בחשבון החברה. כעבור מספר ימים שלח עו"ד יצחקי-ויינברגר מכתב לחברת מגדל השעון, בו ציין כי הצעתה של חברת ס.ב. פקעה. לטענת חברת מגדל השעון, חברת ס.ב. חזרה בה מהצעתה לאחר שנכרת ביניהן חוזה מחייב.

3.חברת ס.ב. ו עו"ד יצחקי-ויינברגר הגישו לבית המשפט המחוזי בקשות לסילוקה על הסף של ה "בקשה למתן הוראות לנאמן" שהגישה חברת מגדל השעון. בבקשות נטען כי מדובר בהליך טורדני; שאינו מגלה כל עילה; אשר הוגש בחוסר סמכות; ומבלי לשאת בתשלום האגרה הנדרשת להליך. חברת מגדל השעון ביקשה לדחות טענות אלה, וטענה בין היתר כי הסעד המבוקש בהליך הוא למסירת השיק לידיה ולא בתובענה כספית, ועל כן נשאה בתשלום אגרת בית משפט כדין.

4.ביום 30.4.2017, לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשות לסילוק על הסף. בית המשפט קבע כי נוכח המפורט בכתב התביעה קיימת עילת תביעה לכאורה, ולבטח אין מדובר במקרה בו יש להורות על מחיקת ההליך מחמת טעם זה. המחלוקות בין הצדדים, לרבות אלו הנוגעות לשאלת הסמכות בקשר עם הגשת כתב התביעה, טעונות ליבון, ואלה יתבררו במסגרת ההליך המשפטי. עוד נקבע, כי בנוגע לטענת אי-תשלום אגרה מספקת, זו תועבר להכרעת רשמת בית המשפט שתחליט בה כחכמתה. על החלטה זו נסובו הבקשות שלפנַי.

5.לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 18.5.2017 ניתנה החלטת הרשמת ( נ' גרוסמן ) ברכיב הבקשות לסילוק על הסף מחמת אי-תשלום אגרת בית משפט מתאימה, שבה נקבע כי נוכח מהות ההליך והסעד המבוקש בו שמשמעותו היא קבלת הסכום הכספי מכוח השיק, מדובר בתביעה כספית ויש לשום אותה בהתאם. בית המשפט קבע כי תשלום האגרה המתוקנת יתבצע תוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת הרשמת.

6.לאחר שעיינתי בבקשות, בהן שבו וחזרו המבקשים על טענותיהם אשר נדונו ונדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, ושקלתי את נימוקיהם; הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובה מאת המשיבה.

7.הלכה פסוקה היא, כי סילוקה של תביעה על הסף הרהי סעד קיצוני, השמור למקרים חריגים בלבד; וכי גדר התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית, שתוצאתה היא המשך בירורו של ההליך גופו, "יהא מצומצם ביותר, ויוגבל למקרים בהם החלטת הערכאה הדיונית יוצרת מצב בלתי הפיך או משנמצא כי היא נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין" (רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד (29.3.2016)). לא שוכנעתי כי ענייננו נמנה עם המקרים החריגים האמורים, והוא אינו עומד באמות המידה למתן רשות ערעור שבסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. למעלה מן הצורך ומבלי לנקוט עמדה לגופם של דברים, נראה על פני הדברים כי כתב התביעה מגלה עילה מספקת לסעד המבוקש בה, וכי כעת, לאחר החלטת הרשמת בעניין סיווג ההליך ותשלום האגרה בגינו, באו על פתרונן טענות המבקשים בסוגיה, לפחות לעת הזו.

8.אשר על כן, הבקשות נדחות בזאת. משלא הוגשה תגובה, אין צו להוצאות.