פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1926/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1.
אסף צוריאל
2. יפתח צוריאל
נ ג ד
המשיבים:
1.
שרה מורד ואח'
2. רשות מקרקעי ישראל
3. חברת אזורים בנין (1965) בע"מ
4. רומיה צוברי ז"ל
5. שלום צוריאל
6. יוסף צוריאל
7. אורן כהן
8. אופיר כהן
9. אילן כהן
10. איתמר כהן
11. אסף צוריאל
12. יפתח צוריאל
13. אלונים ירושלים בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק א 015356-07-15 שניתנה ביום 24.02.2016 על
ידי כבוד השופטת נ' בן-אור
בשם המבקשים:
עו"ד ירון רבינוביץ
החלטה
1.המשיבה 1 ועוד עשרות רוכשי דירות ( להלן : המשיבים ) הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו אין תוקף למכירתה של חלקה 26 בגוש 30141 ברחוב נהוראי 4 שבירושלים (להלן: חלקה 26 )
על-ידי רשות מקרקעי ישראל לה"ה רומיה צוברי וחמאמה צוברי (להלן: צוברי ), על פי עסקה שנערכה בשנת 1997, במסגרתה נמכר להן בית מגורים המצוי בקצה של חלקה 26, והחלקה בשלמותה. לימים, רכשו המבקשים זכויות אלה מידי היורשים של צוברי (הם המשיבים 10-6).
המשיבים המתגוררים בבניין הבנוי בחלקו על קצהו השני של חלקה 26 (להלן: הבניין ), רכשו את זכויותיהם בבניין מהמשיבה 3 – חברת אזורים, ומחברת פרזות (להלן: החברות המשכנות ). לטענת המשיבים, נודע להם אך לאחרונה – שעה שביקשו לקדם הליך תמ"א 38 בבניין – כי המבקשים טוענים לזכויות בחלקה 26, ומכאן תביעתם לסעד ההצהרתי האמור.
2 . ביום 21.9.2015 הגישו המבקשים בקשה למחיקת תביעת המשיבים על הסף בטענה להיעדר עילה והיעדר יריבות. בבקשה נטען כי למשיבים אין זכות קניינית בדירותיהם, אלא זכויות הרשומות בחברה המשכנת בלבד, וממילא אין להם זכות לתבוע את תיקון הרישום, שכן הם אינם צד בשאלת הבעלות על הקרקע. כן נטען כי המצב הרישומי הקיים הינו תקין ואין מדובר בטעות.
בהחלטתו מיום 24.2.2016 דחה בית המשפט המחוזי על אתר ובהחלטה קצרה את הבקשה למחיקה על הסף . מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, במסגרתה חוזרים המבקשים על הטענות שהועלו בבקשתם לסילוק על הסף, כמתואר לעיל. כן מלינים המבקשים על כך שבית משפט קמא "לא טרח" לקבל את תגובת הצד שכנגד ולא נימק את החלטתו.
3.דין הבקשה להידחות.
כידוע, מחיקה על הסף הינה אמצעי קיצוני "הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש, ומושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה אלא אם ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל" (רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ , פס' 8 (1.9.2005)). טעם זה עומד בבסיס ההלכה המורה כי גדר התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה יהא מצומצם ביותר, ויוגבל למקרים בהם החלטת הערכאה הדיונית יוצרת מצב בלתי הפיך או משנמצא כי היא נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (רע"א 546/11 מדינת ישראל נ' בן ארי בע"מ
(25.7.2011); רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית , פס' 18 (14.4.2010); רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה (29.12.2014); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות נ' ברדיצ'ב (3.10.2011)).
לא מצאתי כי המקרה שבפנינו נופל לגדרי החריגים האמורים. יתרה מזו, ומבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים, נוכח הסעד המבוקש בתביעתם של המשיבים, ברי כי המבקשים הינם צד נכון ודרוש להליך, כך שאין ממש בטענתם לחוסר יריבות.
4.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באדר ב' התשע"ו (29.3.2016).
ש ו פ ט