רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ. דרור ניהול מלונות בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ברקאי ) בת"א 24369-01-17 מיום 24.4.2018, בגדרן נדחו בקשות המבקשים לסילוק על הסף; להפקדת ערובה; ולגילוי מסמכים.

רקע והחלטות קודמות

2.

המבקשות 2-1 (להלן: חברת

מסכת ו חברת פאטיו , בהתאמה) הן חברות המפעילות שני בתי מלון בעיר אילת (להלן: בתי המלון ), ואשר מניותיהן מוחזקות בידי חברת אכד פרויקטים ובניה (1990) בע"מ (להלן: אכד ). ביום 24.11.2010 וביום 16.1.2012 התקשרה המשיבה (להלן: דרור ) עם חברות מסכת ופאטיו בהסכמי שכירות להפעלת בתי המלון שבבעלותן. בהסכמי השכירות נכללו סעיפים המקנים לדרור זכות סירוב ראשונה ביחס לרכישתם של בתי המלון.

בעבר אמנם החזיקה המשיבה הפורמלית (להלן: מאפ"י ) בבעלות על אכד, אך ביום 14.12.2016 חתמה על הסכם למכירתה של אכד לחברה נוספת (להלן: אפדור ; ההסכם להלן: הסכם המכירה ) . כיום מחזיקה אפדור בכל מניותיה של אכד, אשר מחזיקה במניותיהם של חברת מסכת וחברת פאטיו, המפעילות את בתי המלון. הסכם המכירה וזכות הסירוב המתוארת לעיל – פרשנותה והיקפה של הזכות – הם העומדים במוקד התביעה שבמסגרתה ניתנו ההחלטות דנן.

3.

ביום 11.1.2017 הגישה דרור לבית המשפט המחוזי תביעה נגד חברת מסכת, חברת פאטיו, מאפ"י והמשיב 3 (להלן: דיין ), שעניינה אכיפת זכות הסירוב המוקנית לה מכוח הסכמי השכירות. בתביעתה ביקשה דרור כי ינתן סעד הצהרתי לפיו עומדת לה זכות סירוב ראשונה ביחס למכירתה של אכד. עוד ביקשה דרור שיוצהר כי כל פעולה שבוצעה ושיש בה כדי לפגוע בזכות הסירוב או באפשרות לממשה – בטלה או שיש לבטלה, וכי ייאסר על המבקשים או על מי מטעמם לעשות פעולות שיש בהן כדי להסב פגיעה כאמור. בנוסף, ביום 20.9.2018 בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת דרור לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעים, וכתב תביעה מתוקן הוגש על ידה ביום 5.10.2018.

במסגרת הליך זה, ניתנו שלוש ההחלטות מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.

החלטות בית המשפט המחוזי

4.

החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי (להלן: ההחלטה הראשונה ), מתייחסת לבקשתו של דיין כי התביעה נגדו תמחק על הסף, מחמת היעדר יריבות. בתשובתה טענה דרור כי קיימת יריבות אישית בינה לבין דיין, אשר התנהלות חסרת תום-הלב מצדו הביאה לנישולה מזכות הסירוב הראשונה. עוד טענה דרור כי אף שדיין איננו צד ישיר להסכם המכירה, הרי שהוא בעל השליטה ודירקטור יחיד באפדור, באכד, בחברת מסכת ובחברת פאטיו. לפיכך, כך נטען, הסעדים המבוקשים בתביעתה של דרור רלוונטיים גם לדיין עצמו.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי טענותיו של דיין אינן מצדיקות סעד קיצוני של מחיקת התביעה על הסף. זאת, לנוכח האפשרות, שאינה מופרכת, כי דרור תצליח להוכיח את תביעתה נגדו.

5.

ההחלטה השנייה של בית המשפט המחוזי (להלן: ההחלטה השנייה ), מתייחסת לבקשת המבקשים כי בית המשפט המחוזי יורה לדרור להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיהם, בסכום של 500,000 ₪. כמו כן, המבקשים טענו כי דרור לא ציינה את מענה בכתב התביעה, וכי סיכוייה של התביעה להתקבל קלושים, בין היתר לאור השלמתו בפועל של הסכם המכירה. דרור התנגדה לבקשה וטענה כי יכולותיה הכלכליות יאפשרו לה לעמוד בתשלום הוצאות, אם יושתו עליה. עוד נטען, כי סיכויי התביעה אינם קלושים כלל ועיקר, וכי מענה הנוכחי של דרור ידוע למבקשים.

בקשה זו נדחתה אף היא על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי דרור הינה חברה יציבה ובעלת חוסן כלכלי אשר תוכל לשאת בתשלום הוצאות; כי אין בהשלמתה של עסקת המכירה כדי לאיין את תביעתה של דרור; וכי ככל שיוכח כי זכות הסירוב נשללה מדרור ללא הצדקה, ניתן יהיה לממשה חרף השלמת העסקה.

6.

ההחלטה השלישית של בית המשפט המחוזי (להלן: ההחלטה השלישית ), עניינה, בין היתר, בבקשתן של חברת מסכת וחברת פאטיו לגילוי מסמכים ספציפיים המצויים בידי דרור. בבקשה נטען כי דרור לא נענתה לדרישת המבקשים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, אף שאלה קשורים במישרין לכתב התביעה. מנגד, טענה דרור כי הדרישות המנויות בבקשה גורפות, מכבידות וחוזרות על עצמן, וכי המסמכים הרלוונטיים המצויים בידה נמסרו זה מכבר למבקשים.

גם בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי בקשתן של חברת מסכת וחברת פאטיו כוללנית יתר על המידה, וכי עליהן להסתפק במסמכים אשר המציאה דרור עד כה.

על החלטות אלה נסבה, כאמור, הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

7.

בנוגע ל החלטה הראשונה , טוענים המבקשים כי דרור לא הניחה בתביעתה כל תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס את עילות התביעה שהועלו כנגד דיין. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את הבקשה לסילוק על הסף מטעמים שעיקרם במעין "הרמת מסך", שכן אלו לא נטענו על-ידי דרור בכתב התביעה, אלא בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף בלבד. בכך, טוענים המבקשים, בית המשפט המחוזי הכשיר הרחבת חזית אסורה שביצעה דרור.

דרור בתשובתה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענת, בעיקרו של דבר, כי המבקשים לא הראו טעם המצדיק דיון בבקשתם כבר בשלב זה; כי כתב התביעה כנגד דיין מגלה עילות תביעה מבוססות; וכי הבקשה לסילוק התביעה על הסף הוגשה בשיהוי ניכר ואף לא נתמכה בתצהיר.

בתגובתם לתשובה טוענים המבקשים, כי הבקשה שהגישה דרור בבית המשפט המחוזי לתיקון כתב התביעה ולהוספתם של הרוכשים בעסקת המכירה – כנתבעים, מעידה על כי דרור מודעת להיעדרה של עילת תביעה כנגד דיין. עוד נטען, כי העובדה שלא נתבעו מדיין סעדים "ממשיים", כי אם רק סעדים שעניינם זכות הסירוב, מחזקת מסקנה זו.

8.

בנוגע ל החלטה השנייה , המבקשים טוענים, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי עת דחה את בקשתם בטרם הגישו תגובה לתשובתה של דרור. יתר על כן, נטען כי ההחלטה השנייה אינה מתיישבת עם החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 3.7.2017, בגדרה ניתנה למבקשים ארכה להגשת תגובה לתשובה עד לאחר שתוכרע בקשה נוספת שהגישו באותו עניין – להמצאת נספח הכולל תדפיסי חשבון בנק – בקשה אשר טרם הוכרעה עד כה (להלן: הבקשה להמצאת נספח ).

דרור בתשובתה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיפה וטוענת כי הלכה למעשה המבקשים הגישו תגובה לתשובתה של דרור, וזאת במסגרת כתבי בי-הדין שהגישו במסגרת בקשתם להמצאת הנספח.

9.

בנוגע ל החלטה השלישית , המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי דחיית בקשותיהם לגילוי מסמכים ספציפיים נעשתה על-ידי בית המשפט המחוזי באופן גורף ומבלי לבחון כל מסמך לגופו, וזאת, חרף הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים.

מנגד טוענת דרור כי דרישות המבקשים נוסחו באופן רחב וגורף, ולפיכך יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, על יסוד הוראות סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ). דרור מוסיפה וטוענת כי בבקשה דנן הועלו דרישות לגילוי מסמכים נוספים, אשר לא נתבקשו בבית המשפט המחוזי, וכי יש בכך משום הרחבת חזית אסורה. לגופם של דברים, טוענת דרור כי היא נענתה לדרישת גילוי המסמכים בהיקף הנדרש בדין.

10.

לבסוף, דרור טוענת בהתייחס לכל הבקשות כי המבקשים לא הבהירו כיצד עומדת בקשתם דנן באמות המידה למתן רשות ערעור לפני סיום ההליך המשפטי; כי עניין לנו בהחלטות דיוניות שבהן ממעטת ערכאת הערעור להתערב; כי התנהלותם של המבקשים לוקה בחוסר ניקיון כפיים; וכי בקשת רשות הערעור נוסחה באופן כוללני ועמום.

11.

מאפ"י מצטרפת לטענת המבקשים כי סיכוייה של התביעה להתקבל קלושים, נוכח השלמת עסקת המכירה; וכן לטענות המבקשים בכל הנוגע להחלטה השלישית.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות לה, כמו גם בכתבי בי-הדין ובבקשות אשר הוגשו בבית המשפט המחוזי; נתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלתה של תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ); ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו – החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור במה שנוגע להחלטות הראשונה והשלישית, ולדון בה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה – בכל הנוגע להחלטה השנייה. אציין כבר עתה כי דין הערעור על ההחלטה השנייה להתקבל.

13.

אשר ל החלטה הראשונה – דין הבקשה להידחות. מדובר בהחלטה הנוגעת באופן מובהק לניהול המשפט על-ידי הערכאה הדיונית ומסור הוא דרך כלל לשיקול דעתה הנרחב. זאת ועוד, סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מורנו כי השגה על החלטותיה השונות של הערכאה הדיונית תעשה בתום הדיון בתביעה כולה, למעט במקרים יוצאי דופן (ראו למשל: רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 9 (20.5.2012)). במקרה שבפנינו לא מצאתי כי דחיית הבקשה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תגרום להם נזק של ממש, אשר אינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות או סעד אחר (ראו: רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה , פסקה 13 (26.12.2014); רע"א 368/13

הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק , פסקה 9 (29.12.2014)). ההחלטה הראשונה אינה נמנית עם המקרים החריגים המצדיקים את התערבותנו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם לגופם של דברים לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה. הלכה היא כי אין לסלק על הסף תביעה מחמת היעדר עילה ככל שישנה אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יצליח בתביעתו (ראו למשל: ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ , פ"ד מג(3) 124, 128 (1989); רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ , פסקה 8 (1.9.2005); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד , פסקה 3 (29.3.2016)). בהינתן נקודת מוצא זו, לא מצאתי כי בית משפט המחוזי טעה בדחותו את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי אף אם נחתמה העסקה אל מול גורם שלישי, אין בכך, בהכרח, כדי לאיין את עילת התביעה נגד דיין, ולא ראיתי להתערב בכך. ממילא אין לומר כי התביעה חסרת כל סיכוי. בשולי הדברים, יוער כי לא מצאתי ממש גם בטענה כי הוספת נתבעים בכתב התביעה המתוקן – יש בה משום סתירה הכרחית לעילת התביעה האפשרית כנגד דיין.

14.

אשר ל החלטה השנייה – ככלל, אי מתן זכות להגיש תגובה לתשובה, כאמור בתקנה 241(ג1) לתקנות (להלן: התקנה ), מצדיק, כשלעצמו, את החזרת הדיון אל הערכאה הדיונית לשם קבלת תגובה והכרעה מחודשת על-פיה (ראו למשל: רע"א 8834/13 גרון נ' זלץ פסקה 19 (13.3.2014); רע"א 5935/16 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית פסקה 6 (25.9.2016); רע"א 4093/18 פלונית נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 9 (7.8.2018)). בענייננו, החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה בלא שתגובת המבקשים הונחה לפניו, ובכך נשללה מהם הזכות הדיונית המוקנית להם בדין (על חשיבותה של הזכות האמורה ראו למשל: רע"א 2655/12 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני , פסקה 3 (29.5.2012)). אציין כי לא שוכנעתי שיש בכתבי בי-הדין שהגישו המבקשים בקשר עם הבקשה להמצאת נספח כדי לרפא פגם זה.

משכך, ובלא שאביע עמדה לגופם של דברים, אני מורה על ביטול ההחלטה השנייה ועל השבת הדיון בה לבית המשפט המחוזי. המבקשים יגישו את תגובתם לתשובתה של דרור לבקשה להפקדת ערובה בתוך 14 ימים ממועד החלטת בית המשפט המחוזי בבקשתם להמצאת נספח, ולאחר מכן בית המשפט המחוזי ישוב ויכריע בבקשה להפקדת ערובה.

15.

אשר ל החלטה השלישית , סבורני כי דין הבקשה להידחות. בית משפט זה פסק זה מכבר כי ערכאת הערעור לא תתערב בכל הנוגע להחלטות בנושא גילוי ועיון במסמכים, אלא אם הן אינן מתקבלות על הדעת או מתעלמות מנסיבות שראוי היה להתחשב בהן (ראו למשל: רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה , פסקה 8 (15.3.2011)). בענייננו, לא מצאתי בהחלטה השלישית פגם המצדיק התערבות של ערכאת ערעור.

למעלה מן הצורך אוסיף כי אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. מבלי להקל ראש בתרומתם הרבה של הליכי גילוי מוקדם לחקר האמת (ראו למשל: רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ , פסקה 6 (14.8.2005)), נקבע בפסיקה כי יש לערוך איזון בין מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבין היקף ההכבדה שיסב הליך הגילוי לבעל הדין שכנגד (ראו: רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך , פסקה 13 (24.1.2016)). בהחלטת בית המשפט המחוזי יש משום איזון ראוי בין השיקולים האמורים, בין היתר לאור אופן הצגת הדרישה לגילוי מסמכים על-ידי המבקשים – באופן כוללני אשר יש בו כדי להכביד על המשיבים, וכן נוכח השלב בהליך בו הוגשה הבקשה.

16.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שתתקבל החלטה בדבר הבקשה להפקדת ערובה, וזאת לאחר שתונח לפניו תגובה לתשובה מטעמם של המבקשים, כאמור בסעיף 14 לעיל.

אין צו להוצאות.