רע"א 2971/21 רמי אוחנה נ. יניב הרוש

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ר' ברקאי ) בת"א 40760-02-20 מיום 22.2.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לסילוקה על הסף של תביעת המשיבים נגדו.

רקע

2.

המשיבה 2 היא חברה פרטית העוסקת בתחום המסעדנות (להלן: חברת המסעדנות ), ונמצאת בבעלות המשיב 1 ואחיו. המשיבה הפורמלית היא חברה פרטית העוסקת בתחום המלונאות ואשר מחצית ממניותיה מוחזקות בשרשור בידי המבקש (להלן: חברת המלונאות ; ושתי החברות יחד: החברות ). בתקופה הרלוונטית לתביעה, ניהלה חברת המלונאות משא ומתן עם חברת המסעדנות לשם השכרת מתחם בהוסטל אשר אמור להיבנות בנמל תל אביב-יפו, ובו תפעיל חברת המסעדנות מסעדה אשר תשרת, בין היתר, את אורחי ההוסטל. ביום 15.4.2019 נחתם בין החברות מסמך שכותרתו "זיכרון דברים לקראת חתימת הסכם שכירות והפעלה מפורט" (להלן: זיכרון הדברים ו- ההסכם הסופי בהתאמה), אשר עיגן את הסכמות הצדדים וכן הוסכם כי ההסכם הסופי ייחתם בתוך 60 ימים ויבוא תחת זיכרון הדברים. עוד יצוין כי בעקבות המגעים בין החברות, ואף בטרם נחתם זיכרון הדברים, החלו המשיבים לפעול לקידום הקמת המסעדה והפעלתה, ובתוך כך להעניק, הלכה למעשה, שירותי ייעוץ וליווי מקצועי לחברת המלונאות או למי מטעמה.

3.

ביום 17.2.2020 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי תביעה כספית נגד חברת המלונאות והמבקש. בכתב התביעה נטען כי בשלב כלשהו במהלך המשא ומתן לקראת כריתת ההסכם הסופי החל המבקש להעלות דרישות הסותרות את זיכרון הדברים, ובכך הכשיל את החתימה על ההסכם הסופי. המשיבים טענו, אפוא, כי חברת המלונאות והמבקש הפרו את זיכרון הדברים, כמו גם את חובותיהם לנהוג בתום לב בקיום זיכרון הדברים ובמשא ומתן לקראת כריתת ההסכם הסופי. עוד נטען, כי אם ייקבע שלא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, הרי שחברת המלונאות והמבקש הפרו את החובה לתשלום שכר ראוי בגין הפעולות שבוצעו על-ידי ה משיבים עד כה, והתעשרו שלא כדין על חשבונם.

4.

ביום 22.12.2020 הגיש המבקש בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדו (להלן: בקשת הסילוק ). בבקשה נטען כי המבקש פעל בשם חברת המלונאות ועל כן כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדו באופן אישי. בין היתר, נטען כי כל טענות המשיבים מופנות כלפי חברת המלונאות; כי המבקש אינו צד לזיכרון הדברים; וכי כתב התביעה לא כולל טענה מפורשת להרמת מסך או לאחריות אישית של המבקש כאורגן בחברת המלונאות. ביחס לעילות השכר הראוי ועשיית עושר שלא במשפט, נטען, בין היתר, כי המבקש לא קיבל שירות מהמשיבים ואף לא התעשר בדרך כלשהי כתוצאה מכך. כן נטען כי עילות אלה מבוססות על טענות עובדתיות הסותרות את הטענות הנוגעות לקיומו של הסכם מחייב בין הצדדים. המבקש טען, אפוא, כי ניתן לקבוע כבר בשלב זה שאף אם תוכחנה כלל הטענות המופיעות בכתב התביעה, הרי שלא יהא בכך כדי להקנות למשיבים סעד אישי נגדו, ולפיכך, כאמור, יש לסלק את התביעה נגדו על הסף.

5.

בתשובתם לבקשת הסילוק טענו המשיבים כי כתב התביעה מגלה עילה אישית נגד המבקש, שכן החובה לנהל משא ומתן בתום לב, וכן החובה לקיים חוזה בתום לב, חלות באופן אישי גם על אורגן של תאגיד, הפועל בשמו של התאגיד. עוד נטען כי ניתן להטיל חיוב אישי על נושא משרה בגין הפרת החובות האמורות, בין היתר, במקרים בהם רובץ עליו אשם אישי סובייקטיבי למעשי התאגיד או למחדליו. על רקע האמור, טענו המשיבים כי בנסיבות המקרה דנן היה המבקש מעורב בניהול המשא ומתן, חתם על זיכרון הדברים בשם חברת המלונאות, והתנהלותו הכשילה את החתימה על ההסכם הסופי. לפיכך, נטען כי כתב התביעה אכן מגלה עילה נגד המבקש. בנוסף, טענו המשיבים כי טענותיהם לתשלום שכר ראוי ולעשיית עושר ולא במשפט הועלו רק כטענות חלופיות לטענתם לפיה נכרת חוזה בין החברות, וכי יש לברר טענות אלה לגופן.

6.

בתגובה לתשובת המשיבים, הדגיש המבקש כי המשיבים לא השיבו לטענותיו כי לא קיבל מהם שירות אישי ולא התעשר באופן אישי על חשבונם, ובכך יש כדי לקבל את בקשת הסילוק ביחס לעילות אלו. עוד ציין המבקש כי בתשובת המשיבים נטען לראשונה כי עילת התביעה נגדו מבוססת על אחריות אישית הנפרדת מאחריות חברת המלונאות, ועל כן זוהי הרחבת חזית המצריכה את תיקון כתב התביעה. לגופם של דברים, הוסיף המבקש כי הדין מאפשר הטלת אחריות אישית על נושא משרה רק שעה שמעשיו עולים כדי מרמה או חוסר תום לב חריג. לטענתו, המעשים המיוחסים לו בכתב התביעה אינם עומדים ברף זה, ויש לסלק על הסף את התביעה אף בשל כך.

7.

בהחלטה מיום 22.2.2021 דחה בית המשפט המחוזי, כאמור, את בקשת הסילוק. בהחלטה נקבע כי בכתב התביעה המשיבים ייחסו למבקש התנהלות חסרת תום לב, ומשכך לא ניתן לקבוע שאין סיכוי, ולו קלוש, שתביעת המשיבים נגדו תתקבל. עוד ציין בית המשפט כי אמנם מוטב היה אם המשיבים היו מציינים במפורש את טענותיהם המשפטיות בדבר אחריותו האישית של המבקש, ואולם, נקבע כי אין בהיעדר הפירוט האמור כדי להביא לסילוק התביעה נגד המבקש בהיעדר עילה, וזאת בשים לב להלכה לפיה אין חובה לפרט טענות משפטיות בכתב התביעה. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי יש מקום לברר את אחריותו האישית של המבקש על בסיס הטענות העובדתיות המפורטות בכתב התביעה. לבסוף, נקבע כי אין להורות על סילוק הטענות החלופיות על הסף, שכן הן נטענו אך באופן חלופי לטענה לפיה נכרת הסכם בין החברות, וככל שיידרש, יש לברר טענות אלה לגופן במסגרת הדיון בתביעה.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה דנן

8.

בבקשה דנן חוזר המבקש, בעיקרו של דבר, על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. בתוך כך, המבקש מדגיש כי כתב התביעה אינו מבחין בינו לבין חברת המלונאות, ואינו מייחס לו אחריות אישית כלשהי בשל הפרת חובת תום הלב או חובה אחרת. אשר על כן, נטען כי היה על בית המשפט המחוזי להורות למשיבים לתקן את כתב התביעה, חלף הכשרתה של הרחבת החזית שנעשתה על-ידם במסגרת התשובה לבקשת הסילוק כאמור. עוד נטען כי אף לגופם של דברים, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה אישית נגד המבקש, שכן אין בטענות המועלות בו משום הנסיבות החריגות בהן תוטל אחריות אישית על נושא משרה. אשר לבקשת הסילוק של עילות השכר הראוי ועשיית העושר שלא במשפט, נטען כי העובדה שמדובר בטענות חלופיות אינה רלוונטית לטענת המבקש לפיה למשיבים כלל לא עומדת עילת תביעה אישית נגדו בגין עילות אלה. המבקש מוסיף וטוען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר חייב אותו בהוצאות המשיבים, אף שנקבע בהחלטה הנדונה כי כתב התביעה נוסח באופן לקוי.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.

10.

ככלל, ביקורת על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיעשה במסגרת הערעור על פסק הדין, וזאת למעט במקרים חריגים בהם הימנעות מהפעלת ביקורת בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או להביא לניהול הליך מיותר או שגוי (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 10 (20.5.2012); רע"א 3683/20 מודיעין אזרחי בע"מ נ' פלוני , פסקה 10 (18.8.2020)). על רקע האמור, נקבע בפסיקה כי ערכאת הערעור תיטה שלא להיעתר לבקשות רשות ערעור על החלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף, אלא במקרים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה הדיונית או שקיים חשש ממשי לניהול הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן (ראו: רע"א 7198/18 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון , פסקה 8 (24.3.2019); רע"א 2498/19 הרוש נ' כהן , פסקה 12 (3.6.2019); רע"א 6340/19 טאבטייל בע"מ נ' קושניר , פסקה 11 (25.2.2020); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). אני סבורה כי המקרה שלפניי אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה דנן.

11.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. לא אחת נפסק כי תביעה תסולק על הסף בשל היעדר עילה רק במקרים חריגים, בהם התרשם בית המשפט כי אף אם העובדות המתוארות בכתב התביעה יוכחו במלואן, לא קיימת אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו (ראו למשל: ע"א 109/84 ורבר

נ' אורדן תעשיות בע"מ , פ"ד מא(1) 577, 581 (1987); רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ , פסקה 13 (24.10.2018); רע"א 6794/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ , פסקה 9 (26.11.2018)).

12.

בענייננו, המשיבים טענו בכתב התביעה, בין היתר, כי המבקש פעל בחוסר תום לב שעה שהעלה במסגרת המשא ומתן דרישות הסותרות את ההסכמות שנקבעו בזיכרון הדברים, וזאת במטרה לסכל את החתימה על ההסכם הסופי. טענות עובדתיות אלה אכן עשויות, בנסיבות מסוימות, לבסס עילת תביעה אישית נגד המבקש, וזאת מכוח ההלכה המאפשרת הטלת אחריות על בעל מניות או נושא משרה הפועל בשם תאגיד, במקרים חריגים "של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה" (ראו: ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמעון , פסקה 65 (22.1.2015); וראו עוד: ע"א 10385/02 מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ , פ"ד נח(2) 53, 58 (2003); ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ , פסקה 17 (20.10.2009)). עוד יוער כי כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, על כתב התביעה להכיל אך את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה", ואין חובה לכלול בו אף את הטענות המשפטיות הנובעות מעובדות אלה (ראו: תקנות 9(5) ו-74(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק , פ"ד מד(1) 226, 231 (1990); ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי , פסקה 10 (5.9.2011); ע"א 8023/16 אור נ' ג'נאח , פסקה 9 (20.8.2019)) .

13.

הנה כי כן, בשלב הנוכחי, ומבלי לטעת מסמרות לגופם של דברים, נראה כי כתב התביעה מכיל טענות עובדתיות אשר אם תוכחנה, הן עשויות להקים עילת תביעה אישית נגד המבקש. משכך, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת הסילוק בהקשר זה.

14.

אשר לעילות התביעה החלופיות, אציין כי ככל שתתברר בהמשך ההליך המשפטי מידת מעורבותו של המבקש במגעים בין החברות, אזי יתכן ויהא בכך כדי להשפיע אף על משקל הטענות המופנות נגדו בדבר שכר ראוי והתעשרות שלא כדין. לפיכך, לא ראיתי להתערב אף בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לסלק עילות אלה על הסף.

15.

לבסוף, יש לדחות על הסף את טענות המבקש באשר לחיובו בהוצאות המשיבים, וזאת מאחר שהחלטת בית המשפט המחוזי בנדון נמנית עם ההחלטות שעליהן לא תינתן רשות ערעור לפי סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

16.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.