רע"א 6794/18 רחל איטח נ. קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל ) מיום 26.8.2018 בת"א 38116-10-17, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למחוק על הסף תביעה שהוגשה נגדה למימוש שטר חוב (להלן: התביעה ).

רקע והליכים קודמים

2.

המבקשת מחזיקה ב-0.0025 אחוזים ממניותיה של חברת ניקוי הגליל 91 בע"מ (להלן: חברת הגליל ). ביום 30.11.2014 חתמה חברת הגליל על שטר חוב, לפיו היא מתחייבת לשלם לחברת קימברלי ישראל שיווק בע"מ, היא המשיבה, 6,500,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (להלן: שטר החוב ). המבקשת ובן-זוגה, אשר היה מנהלהּ של חברת הגליל ובעל מניות בה, חתמו כערבים לשטר החוב בערבות אוואל .

3.

חברת הגליל נמצאת בימים אלה בהליכי פירוק ( פר"ק 30222-02-17), ובן-זוגה של המבקשת נקלע לחובות כספיים ולהליכי פשיטת רגל ( פש"ר

3877-03-17). ביום 25.5.2017 פתחה המשיבה תיק בהוצאה לפועל, כנגד המבקשת, למימוש שטר החוב בסכום של 2,602,164 ש"ח. ביום 17.10.2018 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שטר החוב, והתיק הועבר על-ידי ראש לשכת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ק' מרגולין -פלדמן ) לבית המשפט המחוזי.

4.

ביום 10.7.2018 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר עילה (להלן: הבקשה ), ולחלופין, לתיקון תצהירה המהווה כתב הגנה. המבקשת טענה בבקשה, בעיקרו של דבר, כי שטר החוב אינו נוקב במועד פירעון עתידי או במועד פירעון "עם דרישה", כנדרש לפי סעיף 84(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות ), ולפיכך, השטר אינו תקף. כן נטען, כי שטר החוב לוקה ב"פגם בצורה", כלשון סעיף 57(ג) לפקודת השטרות, ולפיכך אין תוקף אף לערבותה של המבקשת. בתגובתה טענה המשיבה, בין היתר, כי אי נקיבה במועד פירעון שטר חוב או נקיבה במועד פירעון מוקדם או מאוחר למועד חתימתו אינן פוסלות, כשלעצמן, את שטר החוב. בתשובתה לתגובה, שבה המבקשת על עיקר טענותיה.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף, אך קיבל את הבקשה החלופית לתיקון תצהירה של המבקשת. נקבע, בעיקרו של דבר, כי אין לשלול מראש את האפשרות לקבלת

פרשנות לפיה המועד הנקוב בשטר (שבענייננו הוא גם יום עשייתו), יבוא בגדר "זמן עתיד קבוע", כלשון סעיף 84(א) לפקודת השטרות, ולחלופין, כי תיתכן אף פרשנות לפיה ניתן ליצור שטר חוב שמועד חתימתו הוא גם מועד פירעונו. עוד הוטעם, כי בפסיקה לא נשללה האפשרות כי שטר חוב יהיה תקף גם אם זמן הפירעון שנרשם בו חלף, ומכאן ניתן להשליך גם על המקרה הנדון, בו, כאמור, המועד הנקוב בשטר החוב הוא מועד עשייתו. מכל מקום, נקבע כי הסוגיה המשפטית תתברר בשלבים מאוחרים יותר של ההליך וכי אין הצדקה לסילוק התביעה על הסף.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

6.

בבקשה שבה המבקשת על טענותיה שהועלו בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיפה כי הבקשה מעוררת סוגיה משפטית עקרונית חדשה, אשר היה על בית המשפט המחוזי להכריע בה בשלב ראשוני של ההליך. בשל דחיית הבקשה, כך נטען, ייגרם בזבוז זמן ומשאבים ויתנהל הליך מיותר, אשר לא יועיל להכרעה בסוגיה המשפטית שבמחלוקת.

7.

המשיבה, מנגד, סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי דין הבקשה להידחות מן הנימוקים שהעלתה בפניו.

דיון והכרעה

8.

לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כלל ידוע הוא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים, הנוגעות באופן מובהק לניהול המשפט על-ידי הערכאה הדיונית, אשר נתונות לשיקול דעתה הנרחב. השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין, למעט במקרים חריגים בהם הימנעות מדיון בשלב מוקדם יותר תסב נזק בלתי הפיך לצדדים (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 9 (20.5.2012); רע"א 8946/12 חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק נפט בע"מ , פסקה 6 (21.3.2013); רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק , פסקה 9 (29.12.2014)).

באופן קונקרטי יותר, בית משפט זה פסק לא אחת ביחס לבקשות לסילוק על הסף, כי התערבות ערכאת הערעור בבקשות מעין אלה תעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד , בהם יש חשש ממשי לניהול הליך סרק או כי נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (רע"א 5371/11 בנק איגוד לישראל נ' רד

הולדינג

לימיטד , פסקה 3 (3.8.2011); רע"א 4167/18 מסכת אילת נ' דרור ניהול מלונות בע"מ , פסקה 13 (24.10.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012) ). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

9.

למעלה מן הדרוש אוסיף, כי אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. הלכה ידועה היא כי אין לסלק תביעה על הסף מחמת היעדר עילה, אלא אם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו (ראו למשל: רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ , פסקה 8 (1.9.2005); רע"א 5630/17 נוואמה נ' כהן , פסקה 11 (27.3.2018)). בענייננו, ובלא שאביע עמדה לגופן של השאלות המשפטיות שהועלו בכתבי הטענות, אציין כי הסוגיה שבמחלוקת מורכבת, ולא שוכנעתי כי ניתן לומר בוודאות כבר בשלב מוקדם זה כי התביעה תידחה.

10.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 4,000 ש"ח.