רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ. שירת הקרן בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' פלינר ) בת"א 43836-03-19 מיום 12.7.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת, טמפלרים בשרונה בע"מ, לדחיית התביעה נגדה על הסף.

רקע

2.

המשיבות הן חברות בקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" (להלן: קבוצת הרכישה ), אשר התאגדה לשם הקמת פרויקט מגורים, מסחר ומשרדים במתחם שרונה בתל אביב-יפו (להלן: הפרויקט ). הקבוצה זכתה במכרז שבו הוקצו לה מקרקעין בהסכם חכירה. ביום 19.3.2019 הגישו המשיבות לבית המשפט המחוזי תביעה נגד גורמים שונים המעורבים בפרויקט (להלן:

התביעה ), וביניהם המבקשת. בתביעה נטען, בעיקרו של דבר, כי בוצעה מכירה כפולה של זכויות בקרקע. בתוך כך, מכרו חברי הנציגות של קבוצת הרכישה (להלן: הנציגות ) למבקשת זכויות בבניינים מתקופת הטמפלרים (להלן: מבני הטמפלרים ) וכן זכויות בקרקעות הסמוכות למבנים אלה. זאת, לטענת המשיבות, אף שהקרקעות שבין מבני הטמפלרים נועדו לבניית יחידות מסחר אשר המשיבות רכשו בהן זכויות במסגרת הפרויקט, בעוד שמכירת הקרקעות האמורות למבקשת מנעה את הקמתן של יחידות המסחר. המשיבות טענו כי תחת יחידות המסחר תוכננה הקמתן של "סגירות חורף" (מתקן זמני המשמש לסגירה ולקירוי שטחי הסעדה בתקופת החורף) בצמוד למבני הטמפלרים, או הצבת כיסאות ושולחנות. עוד נטען כי השטחים שיועדו ליחידות המסחר הוקצו למבקשת בתנאים מיטיבים, משום שאחד מחברי הנציגות שימש דירקטור במבקשת (הנתבע 9 בתביעה), וכן משום שהאחרונה מקיימת קשרים מסחריים ועסקיים עם מארגן קבוצת הרכישה (הנתבע 3 בתביעה). על רקע זה, העלו המשיבות בתביעתן , בין היתר, טענות בדבר גזל, גרם הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט.

3.

ביום 26.5.2020 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת היעדר עילה (להלן: בקשת הדחייה על הסף ). בבקשה נטען כי המבקשת נבדלת מיתר חברי קבוצת הרכישה, שכן חלקה בקרקע יוחד מראש לזכויות מוגדרות במבני הטמפלרים, בעוד שחברי הקבוצה הנותרים רכשו זכויות לדירות או ליחידות מסחר רעיוניות בלבד. על רקע זה, נטען כי חלק מהסעדים המופנים כלפי המבקשת אינם רלוונטיים לעניינה, וכן כי אילו תחויב המבקשת לשלם סכום כלשהו למי מהמשיבות, יהיה על חברי קבוצת הרכישה לשפות אותה בגין התשלום. עוד טענה המבקשת, בין היתר, כי המשיבות ביקשו בתביעה ארבעה סעדים הצהרתיים, מבלי ששילמו אגרת בית משפט כדין עבור סעדים אלה; כי חלק מהסעדים המבוקשים בתביעה סותרים זה את זה או נסבים על הפרות נטענות זהות; כי לא הובהר מהם מקורות ההתעשרות שלא כדין המיוחסת למבקשת; כי חלק מיסודותיהן ההכרחיים של עילות התביעה הנטענות כלל אינם מתקיימים; וכי עוולת הגזל אינה חלה על זכויות במקרקעין. בנוסף, טענה המבקשת כי התביעה נסבה על אירוע עתידי ולא ודאי, שכן טרם הוגשה לעיריית תל אביב-יפו בקשה לאישור הקמתן של "סגירות החורף"; כי לא קיימת חפיפה בין השטחים שיועדו ל"סגירות חורף" לבין יחידות המסחר שהוקצו למשיבות; וכי מכל מקום, אף אם הקמתן של "סגירות החורף" תאושר, ואלה תחפופנה ליחידות המסחר שהוקצו למשיבות, הרי שתעמוד למבקשת הגנה מפני מעשה העוולה המיוחס לה על רקע זה, וזאת מכוח סעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

4.

מנגד טענו המשיבות כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים לדחות תביעה על הסף, וכי יש לברר את טענות ההגנה שהעלתה המבקשת בבקשת הדחייה על הסף במסגרת בירור התביעה לגופה. המשיבות אף הוסיפו והעלו בתשובתן טענות שונות באשר לגוף הטענות שהועלו בבקשת הדחייה על הסף, ובין היתר, נטען כי המשיבות אכן שילמו אגרת בית משפט כדין, וכן כי המבקשת הייתה מעורבת בדרכים שונות בפעילות קבוצת הרכישה הרלוונטית לתביעה.

5.

בתגובתה לתשובה שבה המבקשת וטענה, בעיקרו של דבר, כי הטענות המועלות על-ידי המשיבות אינן מקימות עילת תביעה נגדה, וכי יש לדחות את התביעה נגדה על הסף כבר בשלב זה. כן טענה המבקשת כי אף אם התרשלה כלפי מי מהמשיבות, הרי שהללו חסומות מלהגיש נגדה תביעה בעילה נזיקית או בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, וזאת בשל עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בכל הנוגע לטענות לגבי ירידת ערך מקרקעין עקב אישור תכנית.

החלטת בית המשפט המחוזי

6.

בהחלטתו מיום 12.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לדחיית התביעה על הסף. בתוך כך, נקבע כי הטענות השונות שהעלתה המבקשת בבקשתה – ובהן הטענות העובדתיות בדבר המקום שבו תוצבנה "סגירות החורף", המצב התכנוני בשטח וטיב קשריה של המבקשת עם קבוצת הרכישה – נוגעות לליבת המחלוקת בין המבקשת לבין המשיבות, ולכן ראויות להתברר במסגרת ההליך עצמו, ולא במסגרת בחינתה של בקשה לסילוק על הסף. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי כי בשלב זה לא ניתן לקבוע שאין בטענות המפורטות בכתב התביעה כדי להקים למשיבות זכות לקבלת הסעדים המבוקשים על-ידן, אלא מדובר בטענות שדורשות "ליבון ראייתי", ואשר עשויות לבסס עילת תביעה נגד המבקשת – אם תתקבלנה. לפיכך, נקבע כי אין מקום לנקוט צעד קיצוני כדוגמת דחייה על הסף. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי אף אם המבקשת זכאית לשיפוי מחברי קבוצת הרכישה, כפי שטענה, אזי עליה לפעול בהתאם לדין בהקשר זה, ואין בכך נימוק לקבלת הבקשה לדחייה על הסף.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

7.

בבקשתה שבה המבקשת על הטענות שהעלתה לפני בית המשפט המחוזי, ומוסיפה, בין היתר, כי המקרה דנן בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטתה של הערכאה הדיונית בדבר המשך בירור הליך לגופו. זאת, לטענת המבקשת, נוכח שגיאות מהותיות שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובראשן התעלמותו מטענות משפטיות שהועלו בבקשת הדחייה על הסף. בתוך כך, נטען כי היה על בית המשפט המחוזי להכריע כבר בשלב זה בטענת המבקשת לפיה עוולת הגזל אינה חלה על זכויות במקרקעין, ובטענתה בדבר ייחוד העילה מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

כן נטען כי טענות המבקשת בבקשת הדחייה על הסף נשענות על האמור בכתב התביעה ובנספחיו, וכן במסמכים הנוגעים לקבוצת הרכישה, אשר תוכנם אינו שנוי במחלוקת, או מבוססות על לשון הכתוב בכתב התביעה, בנספחיו ובמסמכים האמורים, כך שבירור הבקשה אינו מצריך בחינה עובדתית מורכבת. בהקשר זה, טוענת המבקשת כי אומנם הטענה בדבר היעדר חפיפה בין השטחים המיועדים ל"סגירות החורף" לבין השטחים שיועדו ליחידות המסחר שהוקצו למשיבות אכן מצריכה בירור עובדתי, אך מדובר בבירור מינימלי ופשוט הכולל לכל היותר עיון בתשריט, ומשכך אינו חורג מגדר הבירור הסביר שניתן לבצע בעת בחינת בקשה לסילוק על הסף. עוד נטען כי מדובר בתביעה רבת נתבעים, אשר מרבית הטענות המועלות בגדרה כלל אינן נוגעות למבקשת, ולכן ניהול ההליך יחייב את המבקשת בהשקעת משאבים רבים, וזאת, לטענתה, לשווא.

דיון והכרעה

8.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובה.

כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית והשגות על החלטות אלה יידונו, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין. זאת, למעט במקרים נדירים שבהם הימנעות מהתערבות בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך למי מהצדדים או להביא לניהולו של הליך מיותר או שגוי (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 6794/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ , פסקה 8 (26.11.2018); רע"א 872/20 עיריית נהריה נ' ג.א. מהנדסי הצפון בע"מ , פסקה 7 (4.2.2020); רע"א 6340/19 טאבטייל בע"מ נ' קושניר , פסקה 11 (25.2.2020)).

על רקע הכלל האמור, הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור תתערב בהחלטה של הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק על הסף במקרים חריגים בלבד, אשר יש בהם חשש ממשי לניהול הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה המבררת (וראו: רע"א 8551/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פסקה 8 (9.1.2019); עניין איטח , שם ; עניין טאבטייל בע"מ , שם). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה דנן.

9.

למעלה מן הצורך, אוסיף בתמצית כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. כלל נקוט הוא בידינו כי אין לסלק תביעה על הסף מחמת היעדר עילה, אלא אם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יצלח בתביעתו ויזכה בסעד המבוקש (ראו: רע"א 3910/19 ש.ח פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ נ' עיריית מעלות , פסקה 5 (10.7.2019); רע"א 4229/19 עיזבון ויורשי המנוח אמארה נ' אמארה , פסקה 4 (19.7.2019); רע"א 6648/19 Smiths Detection LLC

נ' ווטאירפול הנדסה בע"מ , פסקה 15 (30.4.2020)). בענייננו, עיון בכתב התביעה ובכתבי בי-הדין מגלה כי ההליך המשפטי דנן הוא מורכב ומעלה שאלות לא מעטות – עובדתיות ומשפטיות כאחד – המצריכות בירור יסודי במסגרת ההליך העיקרי אשר יאפשר ליבון מעמיק של יריעת המחלוקת כולה. במצב דברים זה, לא ניתן לומר בוודאות כבר בשלב מוקדם זה כי התביעה אינה מגלה עילה נגד המבקשת. יתרה מכך, לצורך ביסוס טענותיה בבקשה דנן העלתה המבקשת טענות שאף לשיטתה דורשות בירור עובדתי או משפטי מסוים. ואולם, בעוד שהמבקשת סבורה כי מדובר בבירור שטחי וצר שיש למצותו במסגרת בקשת הדחייה על הסף, בית המשפט המחוזי קבע כי גם מענה לשאלות אלה מצריך התעמקות שתיעשה במסגרת ההליך העיקרי, ולא ראיתי להתערב בקביעתו זו.

10.

לבסוף, אשר לטענת המבקשת לפיה המשך ניהול התביעה נגדה ייאלץ אותה ליטול חלק בהליך משפטי ממושך ומורכב, על המשאבים הכרוכים בכך, הרי שלא למותר לציין כי במידת הצורך ניתן יהא לפצותה על השלכות ניהול התביעה באמצעות פסיקת הוצאות משפט, והכול כמובן בהתאם לשיקול דעתה של הערכאה המבררת.

11 .

נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.