רע"א 3910/19 ש.ח פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ נ. עיריית מעלות מ.י

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 9.5.2019 בת"א 56134-06-18 (כב' השופט חננאל שרעבי ) שדחתה את בקשת המבקשים לסילוק התובענה על הסף.

עובדות המקרה

1.

ואלה, בתמצית, העובדות הרלוונטיות לענייננו: בין השנים 2009–2011 ביצעה המבקשת עבור המשיבה 1, עיריית מעלות (להלן: "העירייה" ), עבודות להקמת מגרש כדורגל (להלן: "המגרש" ). בסיום העבודה, התגלע סכסוך בין הצדדים שהיה נעוץ מחד גיסא, בטענת המבקשת לאי תשלום חשבונותיה ותקורות בשל התמשכות העבודה, ומאידך גיסא בטענת העירייה לקיזוז תשלומים בשל איחור בהשלמת הבנייה וליקויים בעבודת המבקשת. המבקשת הגישה תובענה כספית נגד העירייה בשנת 2011 (ת"א 19231-05-11, להלן: "התובענה הקודמת" ), ופסק דין בתובענה זו ניתן על ידי בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטת ריבי למלשטריך-לטר ) ב- 10.8.2014. ביום 24.6.2018 הוגשה תובענה נזיקית, היא ההליך העיקרי בענייננו, מטעם העירייה נגד המבקשת (ומשיבים נוספים), בגין נזק שנגרם למגרש הכדורגל שהקימה המבקשת עבור העירייה, באירוע מסוים (שקע אשר נוצר בשטח המגרש בעקבות גלישת קרקע) שחל לטענת העירייה ביום 25.1.2013 (להלן: "התובענה הנזיקית" ). ביום 11.12.2018 הגישה המבקשת כתב הגנה בתובענה הנזיקית, בו טענה כי יש לדחות תובענה זו על הסף מחמת השתק עילה ולחלופין בשל התיישנות. ביום 21.2.2019 הגישה המשיבה תגובה לטענת ההתיישנות, וטענה כי התובענה הנזיקית עוסקת באירוע שהתרחש שנים לאחר שבוצעו עבודות הבנייה וההקמה, ולכן לא חלה התיישנות. ביום 7.3.2019, הגישה המבקשת בקשה לסילוק התובענה הנזיקית על הסף בשל מעשה בית דין, שכן לטענתה המחלוקת בין הצדדים בדבר איכות עבודותיה הוכרעה בתובענה הקודמת, אשר בה ניתן זה מכבר פסק דין על ידי הערכאה הדיונית, ואף הוגש בה ערעור לבית משפט זה, שהוכרע גם הוא (ע"א 6917/14 ש.ח פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ נ' עיריית מעלות תרשיחא (2.2.2016)) . ביום 8.4.2019 השיבה העירייה כי היא מתנגדת לבקשת הסילוק על הסף, בנמקה כי התובענה הקודמת הייתה כספית גרידא, ואילו תובענה זו היא נזיקית במהותה, כך שמדובר בעילת תביעה חדשה שאינה זהה או קשורה לעילת התביעה בתובענה הקודמת.

2.

הבקשה נידונה בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 10.4.2019. בית המשפט קמא הציע לצדדים להותיר את ההכרעה בטענות שהועלו במסגרת הבקשה לסילוק על הסף לסוף ההליך, תוך שהוא מבהיר כי להערכתו הכרעה בשאלות הללו מחייבת שמיעת ראיות, וכנראה גם חוות דעת מומחים, בכדי לברר את מועד גילוי הנזק ומהותו, ועל מנת לברר האם מדובר בעילת תביעה חדשה. ב"כ המבקשת סירב להצעת בית המשפט, בטענה כי לא קיימת עילת תביעה חדשה, וגם אם ייקבע שקיימת כזו – העילה נולדה בזמן ניהול התובענה הקודמת, והיה על העירייה לכלול את האירוע בטענותיה שם. בסיום הדיון הורה בית המשפט קמא כי הטענות לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין או התיישנות יישארו תלויות ועומדות ויוכרעו במסגרת פסק הדין. יחד עם זאת, קבע כי אם אחד מהצדדים מעוניין שתיעשה הכרעה בשלב מוקדם יותר, יודיע על כך לבית המשפט בתוך 90 ימים ממתן ההחלטה.

3.

ביום 30.4.2019 הגישה המבקשת בקשה לדון בבקשה לסילוק על הסף. המשיבה התנגדה לבקשה זו. ביום 9.5.2019 התקבלה החלטת בית המשפט, שדחתה את בקשת המבקשת. בית המשפט קמא נימק כי הכרעה בבקשות המבקשת מחייבת שמיעת ראיות נרחבת, על מנת לקבוע מתי התגלה הנזק נשוא התביעה, או לחלופין מתי ניתן היה לגלותו, וכן לברר את מהות הנזק ומידת דמיונו לליקויים שנידונו בתובענה הקודמת. ראוי ששאלות אלה יתבררו במהלך ניהול התובענה ויוכרעו במסגרת פסק הדין, תוך שמירת זכותם של הצדדים לטעון בעניינים אלה בסיכומיהם. בית המשפט קמא ציין כי סעד של סילוק על הסף הוא חריג וקיצוני, אשר יינתן כאמצעי אחרון, רק כשברור שאין אפשרות קלושה כי התובע יוכיח את עילת תביעתו. לכן לא ימהר בית המשפט לסלק תובענה על הסף אם סבור הוא כי חלק מטענות הבקשה לסילוק על הסף מחייבות בירור עובדתי. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

המבקשת טוענת בבקשה זו כי היה על בית המשפט קמא לברר, גם לו ניתן לבודד את האירוע מיום 25.1.2013 כגרסת העירייה, האם ניתן היה להעלותו במסגרת תביעת המבקשת בהליכים הקודמים. לטענת המבקשת, התשובה לשאלה זו חיובית. המבקשת טוענת לתחולתו של השתק הגנה, שכן לטענתה בתובענה הנזיקית מעלה העירייה טענות שיכלה להעלות כטענות הגנה במסגרת התובענה הקודמת. בנוסף, טוענת המבקשת כי דחיית הדיון בבקשה לסילוק על הסף לסוף ההליך תביא להטרדת המבקשת ולפגיעה ביעילות ובוודאות המשפטית.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית המשפט קמא, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, מבלי שתידרש תגובת המשיבות. החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף, היא החלטה המורה על המשך בירור התובענה. הכלל הנהוג לגבי החלטות מסוג זה, הוא כי היקף התערבותה של ערכאת הערעור בהן יהיה מצומצם. ובמה דברים אמורים? מטרתו של סילוק על הסף הוא סינון תובענות סרק אשר אינן מגלות עילה, על מנת לחסוך במשאבי הצדדים ובזמן השיפוטי. מכיוון שמדובר בסעד קיצוני המביא למחיקת או דחיית התובענה טרם התבררה לגופה, בקשה לסילוק תובענה על הסף תתקבל במקרים בהם ניכר כי אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בתביעתו (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית 2012) (להלן: "בן-נון וחבקין" )). ברי כי מדובר בהחלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, אשר ערכאת הערעור תתערב בה, ותורה על סילוק על הסף בניגוד לעמדת הערכאה המבררת, במקרים נדירים בלבד ( בן-נון וחבקין , בעמ' 208).

6.

אכן, טענה לקיומו של מעשה בית דין יכולה לעיתים להתברר במסגרת בקשה לסילוק על הסף (ראו תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). כך גם טענת התיישנות. ואולם ישנם מצבים בהם טענות אלה מחייבות בירור עובדתי המצדיק דחיית העיון בהן לתום ההליך המשפטי. בית המשפט קמא סבר כי המקרה שלפנינו מחייב בירור עובדתי של מהות הנזק הנטען, מועד גילויו בכוח ופועל והקשר בינו לנזק לו טענה העירייה בתובענה הקודמת, וזאת בטרם ניתן יהיה להכריע הן בטענת ההתיישנות והן בטענת מעשה בית דין. המבקשת סבורה כי גם אם יתקבלו טענות העירייה בכל העניינים הללו, עדיין יהיה מקום לסילוק התובענה מחמת מעשה בית דין, ואולם ספק אם אכן כך, ואינני סבור שיש הצדקה להעמיק ולטעת מסמרות שלא לצורך בעניין זה. אשר לטענת המבקשת בדבר ההטרדה שתיגרם לה, ובדבר היעילות הדיונית, לא מצאתי כי דחיית הבקשה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תגרום לצד נזק שאינו ניתן לפיצוי בדמות פסיקת הוצאות (רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל , פיסקה 4 (26.12.2013)).

7.

סוף דבר: הבקשה נידחית. משלא נתבקשה תגובה אינני עושה צו להוצאות.