רע"א 8651-22 רע"א 8651-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת ר' שמולביץ) מיום 7.10.2022 בת"א 64263-02-18, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לסילוק על הסף של תביעת המשיבים נגדו, אשר התבססה על טענתו לאי-קיום צו גילוי על ידי המשיבים.

2.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובות המשיבים.

הלכה ידועה היא כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף, אשר משמעותה היא המשך בירור ההליך. זאת, למעט במקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לניהולו של הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים רבים או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (ראו, למשל: רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ, פסקה 8 (23.11.2020); רע"א 7497/20 עיריית באר שבע נ' ביג מרכזי קניות בע"מ, פסקה 8 (11.1.2021); רע"א 7483/21 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נטו מ.ע אחזקות בע"מ, פסקה 16 (17.2.2022)). המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות.

3.בקשתו של המבקש לסילוק על הסף התבססה על טעם אחד ויחיד – טענתו כי המשיבים לא קיימו את צו הגילוי שנתן בית משפט במסגרת הדיון המקדמי שהתקיים ביום 13.2.2020. טענה זו התבססה על העובדה כי המשיבים לא המציאו למבקש את רשימת המסמכים שהתבקשו על ידיו במסגרת דרישת הגילוי שהוא העביר להם, על פי הנטען, בימים 26.4.2020, 3.8.2020 ו-21.12.2020.

אלא שעיון בטענות המבקש ובנספחים שצורפו לבקשה מלמד כי חרף העובדה שהמשיבים לא נענו לדרישתו לקבלת המסמכים, המבקש מעולם לא הגיש לבית המשפט בקשה לגילוי ועיון במסמכים הספציפיים שנכללו בדרישתו האמורה, וממילא לא ניתן על ידי בית המשפט כל צו המורה למשיבים על גילויים של המסמכים הספציפיים הללו ועל העברתם לעיון המבקש. גם בית משפט קמא הבהיר זאת בהחלטתו (פסקאות 10-9 להחלטה). המבקש אף לא טרח לעשות כן גם לאחר שהמשיבים השיבו ביום 28.12.2020 לדרישתו, והעלו טענות כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לגדר המחלוקת או שצורפו לכתב התביעה.

המבקש מנסה להיתלות בצו גילוי המסמכים הכללי שנתן בית המשפט בדיון ביום 13.2.2020, ובהתחייבות המשיבים בדיון שהתקיים ביום 6.8.2020 – שניתנה לנוכח טענות המבקש – כי הם ישובו ויעבירו לו את תצהיר גילוי המסמכים מטעמם (ואין חולק כי כך הם אכן עשו). ואולם, באף אחד מאלה אין משום צו המחייב את המשיבים להיעתר לדרישת המבקש לגילוי ועיון במסמכים הספציפיים שנכללו בדרישתו.

ככל שרצה המבקש לחייב את המשיבים לעשות כן, היה עליו להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו כאמור, בהתאם לתקנות 113, 116 ו-117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (אשר הן שחלו בעת הרלוונטית) (ראו: רע"א 1278/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סלקום חברה סלולארית בע"מ, פסקה 2 (29.5.2002)). המבקש לא עשה כן, מסיבות השמורות עמו, ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו.

4.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.