רע"א 8551/18 שירותי בריאות כללית נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) בת"א 63336-03-18 מיום 6.11.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לדחיית התביעה על הסף.

2.

ביום 28.3.2018 הוגשה לבית המשפט המחוזי תביעת נזיקין נגד המבקשת, בגדרה נטען כי זו התרשלה בביצוע מעקב ההיריון לאמה של המשיבה (להלן: האם ), אשר נולדה ביום 1.4.2011 כשהיא לוקה בתסמונת דאון (להלן: התביעה ). בכותרת התביעה צוינה המשיבה כתובעת, באמצעות אמה.

3.

ביום 15.8.2018 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת היעדר עילה וכן בשל התיישנותה. בתוך כך, נטען כי למשיבה לא עומדת עילת תביעה נגד המבקשת, שכן עילת התביעה בגין "חיים בעוולה" בוטלה בפסק הדין בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012).

4.

בתשובה לבקשה נטען כי שמה של האם נשמט מכותרת כתב התביעה בהיסח הדעת, וכי בית המשפט מוסמך להתיר את תיקונו של פגם זה. עוד נטען כי האם מצוינת כתובעת בגוף כתב התביעה ובתיק בית המשפט, וכי אף ראשי הנזק המתוארים בתביעה מתייחסים לנזקיה של האם בגין הוצאות גידול המשיבה והטיפול בה.

5.

בתגובתה לתשובה טענה המבקשת כי ככלל, זהותם של תובעים נקבעת על-פי כותרת כתב התביעה בלבד, כי כתב התביעה דנן מכיל ראשי נזק שעניינם בנזקי המשיבה, וכי אין להתיר את הוספת האם כתובעת נוספת באמצעות תיקון כתב התביעה, שכן תביעתה של האם התיישנה זה מכבר.

6.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את בקשת המבקשת, וקבע כי עיון בכתב התביעה מעלה שמדובר בתביעה של האם, אשר אך בשגגה הושמט שמה מכותרת התביעה. משכך, נקבע כי פסק הדין בעניין המר ,

השולל את עילת התביעה של המשיבה,

אינו רלוונטי לענייננו.

7.

על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי, בגדרה חוזרת המבקשת על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי.

8.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

כלל נקוט הוא בידינו כי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית הדוחות בקשות לסילוק על הסף, תעשה במקרים חריגים בלבד, בהם ישנו חשש ממשי לניהול הליך סרק, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 6794/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ , פסקה 8 (26.11.2018); רע"א 7750/18 מסטרמן נ' סופר , פסקה 9 (10.12.2018); רע"א 2127/18 ארבל מרכז גריאטרי בע"מ נ' משרד הבריאות, מדינת ישראל , פסקה 25 (31.12.2018)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה.

9.

אמנם נכון, כי בכותרתו של כתב התביעה צוינה רק המשיבה כתובעת, ואולם, ככלל, מהותה של תביעה אינה מוכרעת על-פי כותרתה גרידא, אלא לפי מבחן משפטי-מהותי, בגדרו יש לבחון אף את תוכנו של כתב התביעה וכן את יתר נסיבות העניין (ראו: ע"א 9/86 ויין נ' מדינת ישראל , פ"ד מב(4) 713, 723 (1989); ע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה , פ"ד מח(3) 808, 815-814 (1994); והשוו: ע"א 4540/04 מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך , פסקה 6 (14.9.2006); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1085 (מהדורה שתים-עשרה; 2015)).

10.

בענייננו, כבר בפתח כתב התביעה תוארה האם כתובעת ונכתב כי " התובעת הינה, כאמור, אמה של הקטינה" (ראו בסעיף 2 לכתב התביעה, הדגשה שלי י' ו'). כך תוארה האם אף בהמשך, לכל אורך כתב התביעה. זאת ועוד, הנזקים המתוארים בכתב התביעה הם, בעיקרו של דבר, נזקיה של האם. כך למשל, בפרק שכותרתו "נזקי התובעת" נכתב כי מצבה של המשיבה "מצריך מהתובעת ... פיקוח מתמיד עליה, הוצאות רפואיות גבוהות, ומעקב רפואי של רופאים רבים, אנשי צוות וחינוך... מצבה של הקטינה, השפיעו קשות על התובעת ועל תפקודה, כושר השתכרותה ויכולתה לטפל בשאר ילדיה" (ראו שם, בסעיפים 36-35, הדגשה שלי י' ו'). כמו כן, יצוין כי אמנם ראשי הנזק המפורטים בכתב התביעה כוללים ראשי נזק שעניינם בנזקי המשיבה, אך לצדם נמנים גם נזקיה של אמה, כגון הוצאות רפואיות, הפסד השתכרות של האם, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה (שהוא כידוע ראש נזק מוכר רק בתביעת ההורים, להבדיל מתביעת היילוד, ככל שתביעתו באה בגדר הוראות המעבר).

11.

הנה כי כן, עיון בכתב התביעה

לגופו מעלה בבירור, כי עניין לנו בתביעה של האם בגין "הולדה בעוולה", ואף המבקשת אינה חולקת על כך שעילת תביעה זו שרירה וקיימת, וכי תביעתה של האם הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות.

12.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.